be Well יתר לחץ דם

יתר לחץ דם


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

יתר לחץ דם

יתר לחץ דם, היא מחלה שקטה שאינה מורגשת, היא תוקפת לא רק קשישים, מופיעה גם בגלל נטייה תורשתית, למניעתה מומלץ להפחית המלח ולאמץ את דיאטת DASH. יתר לחץ דם – מיתוסים ואמיתות.

יתר לחץ דם הינה מחלה בהכחשה, שכיחותה גבוהה והיא פוקדת כ- 25 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. למרות שעם השנים קיימת עליה ברמת המודעות למחלה, הרי שאנו הרופאים עדיין נתקלים לא אחת בחוסר הבנה אצל החולים עצמם. רבים אינם מבינים שמדובר במחלה בעלת סיבוכים, שחייבים לטפל בה.

אמנם יתר לחץ דם הינה מחלה שקטה, לא מורגשת, אך היא מחייבת מעקב וטיפול קפדני על מנת להימנע מתחלואה קרדיווסקולרית בעתיד. בטיפול אין הכוונה דווקא לטיפול תרופתי, שכן ישנם אמצעים לא תרופתיים להפחתת לחץ הדם, כדוגמת שינוי תזונתי, פעילות גופנית ועוד.
הידיעה וההבנה של האמיתות הקשורות ליתר לחץ דם, חשובה כדי להבין את התופעה והשלכותיה. 

יתר לחץ דם הוא הלחץ המופעל על ידי הדם כנגד דפנות העורקים שבהם הוא זורם. לחץ הדם משתנה אצל אותו אדם, במהלך היום ולנוכח פעילויות שונות שהוא מבצע. כך למשל לחץ הדם נוטה לרדת בזמן השינה, בשעות מנוחה או לאחר פעילות גופנית, בעוד שבמהלך הפעילות הגופנית עצמה, בשעת התרגשות או  ברגעי כעס- הוא נוטה לעלות. 

לחץ הדם מצוין בעזרת שני מספרים: הערך הגבוה, הנקרא לחץ דם סיסטולי, מבטא את לחץ השיא בתוך העורקים הנוצר לאחר הזרמת הדם מהלב לעורקים. הערך הנמוך, הלחץ הדיאסטולי, הוא ערך השפל, הנמדד כאשר הלב "נח", לקראת פעימתו הבאה. באוכלוסיה הכללית  – יתר לחץ דם - יל"ד- מוגדר כלחץ דם השווה או גבוה מ-140/90 ממ"כ. באוכלוסיות ייחודיות, כמו חולי סוכרת, חולי כליה ו/או חולים עם גורמי סיכון רבים- הערכים ה"קובעים" נמוכים יותר.

יתר לחץ דם מתרחש לעיתים קרובות ללא כל סימנים מקדימים ובכל מקרה הוא עלול להגביר את הסיכוי לאירועים מוחיים ולמחלות לב.
הסיכון ליל"ד קיים כאשר ישנה נטייה תורשתית ברורה אבל גם באנשים ללא סיפור משפחתי הסובלים מעודף משקל ומנהלים אורח חיים שאינו מקפיד על תזונה, מנוחה ופעילות גופנית ראויים. 


ערכים של לחץ דם

הסיווג אינו מתאים לחולי סוכרת, התסמונת המטבולית, חולים עם  פגיעה בכלי דם (למשל, מחלת לב), חולי כליה או לחולים  שלהם בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. 

לקוח מתוך: Force for the management of arterial hypertension of the(ESH) European Society of Hypertension and of the (ESC) European Society of Cardiology


סוגי הבדיקות ללחץ דם

  • בדיקה על-ידי הרופא המטפל - בעת ביקורים במרפאה. יתר לחץ דם מוגדר במדידה במרפאה כלחץ דם 140/900 ומעלה.

  • בדיקה עצמית - על-ידי המטופל עצמו. בדיקה זו היא בעלת חשיבות גדולה לכל אדם הסובל מיתר לחץ דם,  משום שהיא מהווה כלי מעקב נוח וזמין. מדידה עצמית חשובה במיוחד, בחולים עם "תסמונת החלוק הלבן" – תסמונת המתבטאת בעליית לחץ דם בסביבה רפואית. במדידה ביתית, יתר לחץ דם מוגדר כבר בערך של 130-135/85 ומעלה.

  • ניטור לחץ דם במשך 24 שעות, באמצעות "הולטר לחץ דם"- אמצעי מדידה זה, משמש בחולים עם חשד  ל"תסמונת החלוק הלבן". בנוסף, הוא חשוב להערכת תבנית לחץ הדם במצבים רבים למשל: הערכת יעילות הטיפול, הערכת עמידות לטיפול, אבחון אירועים של עליות או ירידות חדות בלחץ דם. אין תחליף לכלי זה בהערכת יתר לחץ הדם הלילי, הנמדד תוך כדי השינה. לחץ דם גבוה בזמן השינה חשוב לא פחות, ואולי אף יותר, מלחץ הדם בשעות הפעילות. מדידת לחץ דם בניטור מראה בדרך כלל ערכים נמוכים יותר של לחץ הדם מאשר בצורות המדידה האחרות, ובאופן תקין כוללת ירידה של 10%-20% בלחץ הדם בזמן השינה, כך שהגדרת יתר לחץ דם במצב זה מוגדרת כלחץ דם ממוצע מעל 135/85 בזמן ערות, ולחץ דם גבוה מ- 120/70 בזמן השינה.

 


תת לחץ דם אורטוסטטי

תת לחץ דם אורטוסטטי, מוגדר כאשר במדידת לחץ דם מודגמת ירידה משמעותית של לחץ הדם בין שכיבה לעמידה.

על-פי ההגדרה, מדובר בירידה של לחץ הדם הסיסטולי מעל 20 ממ"כ כספית, או ירידה של לחץ הדם הדיאסטולי מעל 10 ממ"כ כספית, כאשר מודדים את לחץ הדם בשכיבה וכעבור 3 דקות של עמידה.

תת לחץ דם אורטוסטטי מתבטא לרוב בתחושת סחרחורת, הזעה, טשטוש ראיה או חולשה במעבר משכיבה לעמידה, ולעיתים אף עלול לגרום לאובדן הכרה קצר. באנשים מסויימים, התסמונת מוחמרת סביב ארוחות, פעילות גופנית או סביב הקימה בבוקר.

הסיבות לתופעה זו הן במקרים רבים תרופתיות: טיפול מוגזם להורדת לחץ דם באנשים הסובלים מיתר לחץ דם, תרופות ממשפחת המשתנים המביאות למצב של אובדן נוזלים, תרופות ממשפחת חסמי האלפא המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, אלכוהול, נוגדי דיכאון ועוד.

במקרים אחרים, התופעה מבטאת פגיעה בתיפקוד מערכת העצבים האוטונומית, והיא מופיעה יותר בגיל המבוגר, בחולי סכרת ובחולים עם נוירופתיה מסיבות אחרות. סיבות נוספות, פחות שכיחות, הינן מטבוליות (כגון חסרים הורמונליים), פגיעה בתפקוד הלב מסיבות שונות, התייבשות ועוד.

הטיפול בתופעה מבוסס תחילה על מציאת הגורם לה, ומניעתו במידת האפשר (הפסקת תרופות, טיפול בהתייבשות, תיקון אנמיה וכו').

במידה שלא נמצא גורם שניתן לטיפול, ישנם מספר כללים חשובים לטיפול:

  1. חינוך החולה להכרת התופעה ומניעתה – קימה הדרגתית מהמיטה, במידה והסימפטומים מופיעים סביב ארוחות – הקפדה על ארוחות קטנות ודלות בפחמימות. הכרת התחושה המקדימה (של סחרחורת וחולשה) על-מנת לשכב כאשר היא מופיעה ובכך להימנע מנפילה.
  2. תזונה עשירה במלח, שתיה מרובה.
  3. "תרגילים" ואמצעים הגורמים ללחץ על ורידי הרגליים ובכך מעלים את תנגודת כלי הדם הפריפרית ומעלים במעט את לחץ הדם – שילוב רגליים, גרביים אלסטיות.
  4. טיפול תרופתי במקרים העמידים.

כיצד מודדים את לחץ הדם?

יש להשתמש במכשירי מדידה תקינים ומכוילים. מומלץ לבדוק מכשיר ביתי אחת לחצי שנה מול מכשיר מרפאתי, על-מנת לוודא שהינו מכויל.

את המדידה יש לבצע לאחר 5 דקות של ישיבה נינוחה על כיסא, כאשר הרגליים נחות על הרצפה (ואינן מורמות), והיד הנבדקת נתמכת וממוקמת בגובה הלב. יש להימנע משתיית קפאין, פעילות גופנית ועישון לפחות 30 דקות טרם המדידה. כמו כן יש להסיר לבוש לוחץ.

יש להתאים את גודל שרוולית המדידה להיקף זרוע הנבדק, שכן שרוולית קטנה מדי עלולה להביא למדידה שגויה של יתר לחץ דם.

יש להניח את השרוולית כך שהצינור מונח מעל לעורק הברכיאלי, הממוקם בצד הפנימי של הזרוע בין המרפק לכתף, ולבצע מספר מדידות, עד שמתקבלות שתי מדידות עוקבות שתוצאותיהן קרובות זו לזו (הבדל שאינו עולה על 5). אלה תחשבנה למדידות ה"נכונות". על-מנת להגדיר יתר לחץ דם, יש לאשר שהערכים גבוהים על סמך מדידות הנעשות במשך ארבעה ימים רצופים, בוקר וערב.

 חשוב להדגיש: מכשירים למדידת לחץ דם בשורש כף היד, נחשבים לפחות אמינים מהמכשירים המודדים לחץ דם בזרוע, ועל כן אינם מומלצים לשימוש.

בפעם הראשונה יש למדוד את לחץ הדם בשתי הידיים ולראות האם יש הבדלים משמעותיים בין שתי המדידות. בהמשך, יש למדוד את לחץ הדם ביד בה נמדד ערך לחץ הדם הגבוה יותר.

בנבדק מבוגר, ובכאלה הסובלים מסוכרת או שכבר מטופלים בתרופות להפחתת לחץ דם, רצוי למדוד את לחץ הדם והדופק גם בעמידה, 1-5 דקות לאחר המעבר מישיבה לעמידה. 


שאלות ותשובות

עובדה: לא נכון.
הסבר: אמנם שכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל, בארה"ב, 65 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 60 סובלים מיתר לחץ דם, אך יתר לחץ דם עלול להופיע בכל גיל, אפילו בגיל הילדות. כיום, עקב השכיחות הגוברת של השמנת יתר, מתבגרים רבים מאובחנים כסובלים מיתר לחץ דם.

עובדה: נכון אבל לא רק!
הסבר: יתר לחץ דם מושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמים סביבתיים. 15-35 אחוז מהמקרים של יתר לחץ דם הינם בשל נטייה גנטית. הופעת יתר לחץ דם לפני גיל 55 שכיחה פי 3.8 יותר בקרב אנשים עם בני משפחה הסובלים מיתר לחץ דם.

עובדה: נכון מאוד!
הסבר:  קיים קשר ישיר בין רמת הנתרן (מלח) בתזונה לבין הופעת יתר לחץ דם וישנם אנשים הרגישים לכך במיוחד. עודף נתרן במזון יביא להתפתחות יתר לחץ דם בחלק מהאנשים בעלי נטייה ליתר לחץ דם. הפחתת מלח במזון, עד 6 גרם מלח נתרן ליום, תפחית את ערכי לחץ הדם הסיסטולי בכ- 3-8 ממ"כ.

 5 טיפים שיעזרו לכם לצמצם את צריכת המלח:

  1. שימו לב והתחילו את ספירת המלאי של מקורות המלח בתפריט היומי שלכם, חשבו גם ארוחות מחוץ לבית, תבלינים שמכילים מלח  וחטיפים מלוחים. 
  2. קראו את תוויות ערכי המזון לפני שאתם מכניסים את המוצר לעגלת הקניות. ישנם דגני בוקר, קרקרים, רטבים לפסטה, ירקות בקופסאות שימורים ומוצרי מזון רבים אחרים, עם רמת מלחים נמוכה יותר, עדיף לצרוך אותם.
  3. אם מזונותיכם עשירים מאוד במלח, מומלץ לאזן באמצעות מוצרים עשירים בפוטסיום, כמו פירות וירקות טריים. 
  4. כדאי להתעניין בכמות המלח שמוסיפים במטבח למנות השונות, במיוחד במסעדות.  רוב הטבחים יהיו מוכנים לצמצם את כמות המלח על פי בקשת הלקוח. 
  5. מי שמוסיף מלח בזמן הבישול, כדאי שיעשה זאת לקראת סיום תהליך הבישול, אז המאכל זקוק בדרך כלל להרבה פחות תוספת של מלח. אם האוכל הומלח בתחילת הבישול, הרי שככל שהוא מתבשל יותר, יאבד טעם המלח. לכן מומלץ להוסיף מלח לקראת סיום הבישול.

עובדה: נכון מאד.
הסבר: הדיאטה להפחתת לחץ הדם מבוססת על צמצום כמות מלח הנתרן וכמות השומן הרווי בתזונה, ובמקביל אכילת מאכלים עשירים באשלגן, סידן ומגנזיום. הדיאטה שנחקרה ביותר להורדת לחץ הדם הינה דיאטת DASH, ששמה דגש על צריכת דגנים מחיטה מלאה, פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים, עוף ואגוזים. היא מספקת כמות גדולה של סיבים וסידן, מגנזיום ואשלגן – מינרלים שקשורים להורדת לחץ דם. הדיאטה מגבילה צריכת בשר אדום, מוצרי חלב עתירי שומן, ממתקים ומשקאות מתוקים, ודלה בשומן רווי ובמלח.

עובדה: לא נכון.
הסבר: ניתן לשתות אלכוהול בכמות מדודה, עד 2 משקאות ליום לגבר ומשקה אחד ליום לאישה. שתיית אלכוהול בכמות גדולה מזו המומלצת מעלה את לחץ הדם. בבחירת המשקה, עדיף לבחור בכוס יין אדום שהינו בעל סגולות בריאותיות נוספות.

עובדה: לא נכון.
הסבר: הקפאין מעלה את לחץ הדם למשך זמן קצר יחסית והשפעתו חולפת. עם זאת, מומלץ להסתפק בשתי כוסות קפה ליום.

עובדה: נכון בחלקו.
הסבר: כאשר ערכי לחץ הדם גבוהים מאוד, מומלץ לנוח ולהורידם לערכים תקינים. עם זאת, פעילות גופנית סדירה בחולים עם יתר לחץ דם כרוני, תורמת משמעותית להורדת ערכי לחץ הדם ומפחיתה את התחלואה הקרדיווסקולרית הנלווית. הפעילות הגופנית מפחיתה את קצב הלב ואת לחץ הדם, ומשפרת את זרימת הדם בכלי הדם.

עובדה: נכון.
הסבר: פעילות אירובית, כדוגמת הליכה, ריצה, שחייה וכו', מומלצת לביצועה  4 פעמים בשבוע לפחות. חשוב לזכור כי גם לפעילות גופנית שאינה אירובית יש יתרונות, כדוגמת הרגעה והפחתת סטרס.

מחקר מצא כי גם מצב הכושר הגופני וגם רמת הפעילות הגופנית קשורים קשר הדוק להתפתחותו של יתר לחץ דם, כלומר מי שהיה כל חייו בכושר גופני ירוד ולא עסק כמעט בכלל בפעילות גופנית, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם.

פעילות גופנית מביאה להפרשת הורמונים רבים, כדוגמת אדרנלין, המשפיעים על המערכת הסימפטטית, ובעלי השפעה חיובית על הלב ולחץ הדם. מחקרים רבים הוכיחו בעבר כי לפעילות גופנית יתרון הן במניעת הופעת המחלה, והן במניעת סיבוכי המחלה באנשים הסובלים מיתר לחץ דם.

בראש ובראשונה המומחים מדגישים כי כל מטופל עם יתר לחץ דם אמור להקפיד על צמצום צריכה של מלח ועל דיאטת DASH, שהיא עשירה בסיבים תזונתיים, דלת שומן, ובנויה על צריכה גבוהה של פירות וירקות. כמו כן מומלץ מאוד לעסוק בפעילות גופנית ובמידת הצורך, לרדת במשקל. כל טיפול אלטרנטיבי אמור להיות בנוסף לשינויים אלה באורח החיים.

לגבי הבטיחות, טוענים המומחים האמריקאים, כי הטיפולים האלטרנטיביים, אותם נסקור בהמשך, אינם מסוכנים או מזיקים בדרך כלל, אלא אם כן, המטופל נוטל אותם במקום תרופות רגילות.

  •  תוספי מזון
    האנזים Q10 הוא האנזים הפעיל בכל הקשר ליתר לחץ דם. הוא מעורב ביצור של אנרגיה בגוף ופועל גם כאנטי-אוקסידנט. מטופלים עם יתר לחץ דם נוטים לרמות נמוכות יותר של אנזים זה. מניתוח מחקרים שונים בנושא נמצא, כי טיפול שכלל מתן אנזים Q10 הוריד את לחץ הדם באופן ניכר. כמו כן מצאו החוקרים כי אשלגן עוזר בהורדת לחץ הדם. מחקרים אחדים הראו כי צריכה מוגברת של מוצרי מזון עתירי אשלגן עוזרת לצמצום לחץ הדם בדיוק כמו נטילה של אשלגן בצורת תוסף מזון.
  • צמחי מרפא
    תמצית העוזרר ותמצית הדיבקון הם שני צמחי המרפא שנמצא כי יש להם השפעה חיובית אפשרית על הורדת לחץ הדם. תמצית דיבקון, שנמצא בשימוש ברפואה הסינית המסורתית כדי להוריד את לחץ הדם. בניסויים עם בעלי חיים תמצית הדיבקון הוריד את לחץ הדם, אך המומחים מרוצ'סטר מזהירים בפני ההשפעה הרעילה שלו במינונים גבוהים מדי.
    גם תמצית העוזרר (סוג של עץ) נמצא בשימוש, אולם השפעתו על לחץ הדם מצומצמת מאוד.
    מצד שני מצאו החוקרים מספר צמחי מרפא שנטילתם עלולה לגרום לעלייה של לחץ הדם, כמו לדוגמא פרע מחורר, שרביטניים, יוהימבין, ושוש.
  • אקופונקטורה/מדיטציה
    ממצאי המחקר לגבי שתי השיטות אינם חד משמעיים, מאחר ובמחקרים השונים השתתפו סוגי אוכלוסייה שונים, ושיטות שונות. לפי כך אין הוכחות ברורות שהן מורידות את לחץ הדם. למרות זאת, על פי אחת הסקירות של המחקרים, מדיטציה טרנסנדנטלית אכן מועילה בהורדת לחץ הדם. שיטות נוספות שעשויות להועיל הן מדיטציית זן הבודהיסטית וצ'י קונג.
  • מכשירים וטיפולים נוספים
    מכשירים אחדים שפותחו בשנים האחרונות דורשים התערבות רפואית, ואחרים משתמשים בטכנולוגיות שדורשות מהמטופל השתתפות בתרגילים שונים. בין אלה שדורשים התערבות רפואית, קיימת מערכת ה-RHEOS  שמווסתת את לחץ הדם, בדומה לקוצב שמווסת את קצב הלב.
    יש גם את הטיפול בצנתור לכריתת עצבים סביב הכליות ששולחים איתותים לא נכונים למוח להעלות את לחץ הדם. שתי שיטות אלה מיועדות למטופלים שאינם מגיבים טוב לטיפול תרופתי ונמצאות עדיין בשלבי התנסות במסגרת מחקרים קליניים.
    כיום קיימים שני מכשירים שהמטופלים יכולים להשתמש בהם בצורה נוחה בביתם. הראשון הוא "רספרייט" שעיקרו הוא חיישן נשימה, והוא מעניק למטופל משוב דרך האוזניות כדי להאט את קצב נשימתו, שיטה שעל פי מחקרים אמורה להוריד את לחץ הדם על ידי הריסה של כלי דם. ניסויים קליניים הראו כי השימוש במכשיר במשך 15 דקות ביום גורם לירידה מתונה של לחץ הדם.
    בארה"ב קיים מכשיר נוסף בשם ZONA PLUS. הוא מורכב משתי ידיות שהמטופל מחזיק בידיים ומבצע בהן תרגילי התכווצות של היד, ברמות שונות, בהתאם לאיתותים אלקטרוניים. אין הסבר מדעי כיצד שיטה זו משפיעה על לחץ הדם, אך מחקרים הראו כי לחץ הדם יורד אצל מי שמשתמש במכשיר שלוש פעמים בשבוע למשך 8 שבועות לפחות.