רפואת ילדים - דנה דואק

הפרעות אכילה בילדים


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

"הילד שלי לא אוכל כלום..."
כמה פעמים שמענו את התלונה הזאת מאמהות או אבות לגבי תזונת ילדם? פעמים רבות קשה לנו מאוד להתגבר על ה"גנים הפולנים" שלנו ולהיות מרוצים ממה שהילד שלנו אוכל. מה גם, שהמודעות הכללית לגבי תזונה עלתה מאוד בשנים האחרונות וההתייחסות לתזונת ילדים קיימת כבר מרגע לידתם. המושג "הפרעות אכילה" נתפס עד לאחרונה כקשור לגיל ההתבגרות, אולם כיום קימות הגדרות ברורות לגבי הפרעות אכילה הקשורות דווקא לגיל הרך (מהלידה ועד גיל 6 שנים). בעבר נהוג היה להתייחס להפרעות אכילה בגיל הרך כאל "הפרעה בשגשוג", כאשר המושגים "הפרעת האכלה" ו"היעדר שגשוג" (FAILURE TO THRIVE- FTT) שימשו לעיתים קרובות לתאר את התופעה של ילדים מתחת לגיל 3, הנמצאים מתחת לעקומת הגדילה.


לאורך שנים, המושג "הפרעת האכלה" הצביע על אבחנה רפואית, ואילו המושג "היעדר שגשוג" התייחס לחסך אימהי או לבעיות רגשיות של האם. אולם, בשנים האחרונות טוענים החוקרים כי מושג זה הוא תיאורי ולא אבחנתי, ולכן הציעו להתייחס אליו כאל סימפטום ולא כאל אבחנה. נהוג למנות שורה ארוכה של הפרעות אכילה, ולפי הספרות המקצועית 25% מכלל הילדים בגיל הרך סובלים מאחת מהן (ועד 80% מהילדים עם איחור התפתחותי). בין הפרעות האכילה הידועות, ניתן למצוא התנהגויות דוגמת: סירוב חלקי או מלא של הילד לאכול; התנהגויות אכילה לא רגילות כגון ישנוניות, בכי בזמן אכילה, פליטות מרובות, אגירת מזון והסטת ראש; הנקה מאוחרת עם קושי לחשיפה למזונות חדשים; אכילת מגוון מצומצם של מזונות; הזנה בזמן שינה; טקסים והרגלי אכילה ייחודיים; ואכילה מרובה עם או בלי עודף משקל. חשוב לציין, כי בחלק גדול מהמצבים משקל הילד הוא תקין ודווקא האינטראקציה שבין המטפל והילד בזמן האכילה היא הבעייתית.

סוגי הפרעות אכילה בילדים

האבחון והטיפול בהפרעות אכילה בילדים ניתן בהתאם להפרעה ממנה סובל הילד, וזאת בשל השוני וההבדלים בין סוגי ההפרעות וגיל הופעתם. כל סוג הפרעה נובע מסיבה אחרת ולכן גם הטיפול יכוון ישירות לבעיה, עם זאת, יש לציין כי חלוקה זו משתנה במידה שקיימת גם בעיה רפואית נלווית.

ניתן לחלק את סוגי ההפרעות והטיפול בהם לפי גילאים:

  • מלידה ועד גיל חודשיים, התופעה קשורה בעיקר לטמפרמנט של התינוק ונובעת מליקוי בויסות המנגנונים האחראים על הרעב והשובע, העירות והשינה. הטיפול יכלול לכן הדרכה של ההורים כיצד להביא את התינוק ל"ערות רגועה", שתהיה אופטימלית להאכלה.
  • מגיל חודשיים ועד גיל חצי שנה ההפרעה קשורה בליקוי של הבנת צרכי התינוק מצד המטפל (הורה או מטפל אחר). בתינוקות אלה ניתן לראות עיכוב בתגובתיות החברתית, כגון קשר עין, חיוך ומלמול. הילד לא יוצר קשר עם הסביבה, בגלל חוסר תגובת הסביבה אליו. הוא לומד שאין טעם בכך, מכיוון שצרכיו לא ייענו באופן מיידי. מקרים אלה הינם קשים יחסית לטיפול ומדובר בדרך כלל במקרים המתגלים בגלל הפניה רפואית בנושא אחר לחדרי מיון. אז נתקלים פעמים רבות בילד מוזנח, עם קשר סביבתי ירוד. הטיפול הנדרש במקרים אלה דורש התגייסות של השירותים הפסיכולוגיים והסוציאליים במתן תמיכה למשפחה. במקרים קיצוניים ממנים משפחה אומנה לילדים אלה, בגלל חוסר יכולת של ההורה לספק את צרכי הילד.
  • מגיל חצי שנה ועד גיל תשעה חודשים התופעה קשורה במעבר לאכילה בכפית ונקראת אנורקסיה של גיל הילדות. בתקופה זו שכיח לראות התנהגויות כגון סגירת הפה וסירוב לאכול, דבר המביא את ההורים להסיח את דעתו של הילד מהארוחה על-מנת שיאכל. בכך יוצרים ההורים שילוב לא נכון של משחק ואוכל בזמן ההאכלה ולמעשה אין הפרדה בין שתי פעילויות אלה בעיני הילד.  
  • הטיפול במקרים אלה יכלול הדרכה של ההורים לגבי "מאבקי השליטה"; הפרדת המשחק והאוכל; ומתן תגובה הולמת למסרים שלילים שהילד מעביר כשאינו רוצה לאכול.
  • מגיל תשעה חודשים ועד גיל שנתיים, קיימת תופעה של דחייה ממזונות מסוימים. התופעה שכיחה במיוחד בעת המעבר למזון מוצק ומתבטאת בכך שהתינוק מסרב לאכול אוכל עם מרקם, טעם, ריח או מראה מסוים. הסירוב מופיע עם הופעת אוכל חדש ולכן הטיפול יכוון לחשיפה הדרגתית למזונות חדשים בשילוב עם מתן דגש על אכילה משפחתית כמודל. יש לציין, כי ככל שגילו של הילד גדול יותר, הוא יזדקק למספר חשיפות רב יותר למזון החדש, על-מנת שיסכים לאכול אותו.
  • הפרעה נוספת הקיימת בילדים היא הפרעת אכילה פוסט-טראומתית והיא עלולה להתרחש בכל גיל וקשורה לאירוע טראומתי שהתרחש בחלל הפה או קשור למערכת העיכול. התופעה שכיחה בפגים שהונשמו בעזרת מכשירים שונים, בתינוקות או ילדים שהואכלו בכוח, בילדים שעברו ניתוחים בחלל הפה, או אצל ילד שעבר אירוע  קיצוני של השתנקות. הטיפול כולל חשיפה הדרגתית לפעולת האכילה, למזונות חדשים ולכל חפץ הקשור באוכל. בדרך-כלל יש צורך במספר פגישות ובתרגולים ביתיים על-מנת להוריד את דרגת החשש מפעולת האכילה והאוכל.

הטיפול בהפרעות האכילה

מחקרים רבים שנעשו בתחום, מצביעים על כך כי אבחון וטיפול מוקדמים של הפרעת אכילה עשויים למנוע סיבוכים בעתיד, כגון: ירידה במשקל, חסרים תזונתיים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, קיבוע הפרעת האכילה לגיל מבוגר, בעיה בקשר שבין ההורה לילד וקשיים פסיכו-סוציאליים בעתיד. הדרך הטובה ביותר לאבחון וטיפול בהפרעות אכילה היא במסגרת מרפאות רב-מקצועיות, דוגמת המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך, הפועלת בביה"ח "דנה" לילדים שבמרכז הרפואי ת"א.

במסגרת הטיפול במרפאה, עוברים הילדים אבחון רב-מקצועי לאורך יום שלם, הכולל בדיקת אחות, רופא ילדים, פסיכולוג, קלינאי תקשורת, תזונאית ואף עובדת סוציאלית (לפי הצורך). בהמשך מוזמנים ההורים לקבלת המלצות ותוכנית טיפול המותאמת להפרעה ממנה סובל הילד. הטיפול מאפשר הבנה טובה יותר של תהליך האכילה וההאכלה מהפן ה"טכני" שלו (קרי - קלוריות, המכניקה של האכילה ועוד), וכן הבנה לגבי משמעות האוכל וההשלכות של אינטראקצית האכילה לגבי התינוק, ההורה והקשר ביניהם. כך למעשה מתקבל שילוב של עזרה מקצועית ומערכת תמיכה להורים, אשר מרגישים שהם "לא לבד בעסק הזה". 

מתי יש לפנות לייעוץ?

  • מומלץ לפנות לייעוץ באמצעות הפנייה מטיפת חלב או מרופא הילדים, וכן באופן פרטי, במקרים הבאים: 
  • כאשר חלה ירידה חדה או עלייה מוגזמת במשקל התינוק
  • כאשר נושא האוכל הופך  באורח מוגזם לנושא ההתעסקות העיקרי בבית
  • במקרה של קשיים בגמילה מהנקה מאוחרת
  • במידה שישנם קשיים בהחדרת מזונות חדשים או במעבר לאוכל מוצק
  • במקרה של אכילת מגוון מזון מצומצם
  • במצב של האכלה בזמן שינה
  • כאשר ישנם טקסים והרגלי אכילה ייחודיים.

שאלות ותשובות - תזונה ועודף משקל בילדים ונוער

התזונה והמשקל של הילדים והנוער מושפע כבר מהתקופה התוך רחמית שלהם. מושג שאנחנו קוראים לו "תזונת אלף הימים". לתשעת חודשי ההיריון ולשנתיים הראשונות לחיים יש השפעה מכרעת על בריאותו העתידית של הילד וזה גם חלון הזדמנויות שמבטיח גדילה והתפתחות תקינה. אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפנינו בעשורים האחרונים הוא מגפת ההשמנה. אחד מכל שלושה ילדים ובני נוער בישראל היום סובל מעודף משקל והשמנה. לבסיס הזה, שניתן ב-1000 הימים הראשונים יש השפעה מכרעת על הסיכון להתפתחות תחלואה והשמנה בעתיד.

חשוב להבין שכדאי להקנות לילדים הרגלים טובים שישרתו אותם גם בגיל ההתבגרות ולנסות למנוע את ההשמנה לפני שהיא מגיעה. רפואה מונעת, בכל תחום ברפואה היא הרפואה הנכונה והטובה ביותר.

אם מדברים על בני נוער, חשוב להבין איך עוזרים לילד או לילדה המתבגרים לבנות סדר יום כזה שיקטין את הסיכוי להשמנה. זה מתחיל בלעודד לשלב פעילות גופנית מכוונת כמו שיעורי ריקוד או ספורט פעמיים–שלוש בשבוע.

אך מעבר לפעילות המכוונת, אנחנו מדברים היום על המושג NEAT כפעילות חשובה יותר. מדובר ב-Non Exercise Activity Thermogenesis - והכוונה היא לפעילות היומיומיות שעושים. ללכת לבית הספר ברגל במקום להצטרף לרכב של ההורים, לעלות במדרגות במקום במעלית, לצאת לסופר במקום להזמין משלוח וכד', להיות פעיל בסידורים היומיומיים.

אם יושבים כל היום ופעם בשבוע יוצאים לשעה ספורט, זה הרבה פחות מוצלח מפעילות יומיומית שעושים בשגרה. ראינו את זה בתקופת הקורונה שבני הנוער נמנעו מאותם 5,000 או יותר צעדים שנהגו לעשות כשהסתגרו בבית. זה גרם לעלייה בהשמנה ובתחלואה המטבולית. לכן חשוב כל הזמן לעודד את הילדים לצאת החוצה - להוציא את הכלב, לקחת את האח מהגן וכד' אחרי שעה שעתיים מול המסך. אנחנו גם מעודדים בני נוער להוריד אפליקציות שמעודדות להשלים 10,000 צעדים. השיחה היום על פעילות גופנית מקדימה כל שיחה על תזונה.

אחד הדגשים שעומדים בפנינו היום הוא התאמת התוכנית התזונתית למטופל הספציפי. בעבר הייתה נטייה יותר תבניתית בבניית תפריט: לדוגמא, ילד חייב לאכול ארוחת בוקר. היום הגישה שלנו היא לנסות להתאים את התזונה לתחושות הרעב והשובע של כל אחד ואחת. אנחנו מכבדים את התחושות ומנסים להתאים את התפריט בהתאם לבחירות.

דבר נוסף, עוד לפני התפריט אנחנו מדברים איכות המזון. למרות העלייה במודעות להשמנה, עדיין בשלוש העשורים האחרונים מגמת ההשמנה רק בעלייה. אחת הסיבות היא איכות המזון. אנחנו שואפים לצמצם מזון מעובד ואולטרה-מעובד. העיבוד של המזון מייצר הרבה תחלואה ולכן אם אפשר לבחור תפוח אדמה טרי לבין צ'יפס בשקית - ברור שעדיף התפוח אדמה

מזון אולטרה מעובד הוא למעשה לא מזון אלה שילוב של רכיבים שעברו מספר תהליכי עיבוד תעשייתיים ומכיל לעיתים קרובות תוספים שאינם מהטבע. כל מה שלא מגיע בצורה המקורית שלו, אלא באריזה מבית החרושת, הוא למעשה מזון מעובד. אנחנו מלמדים את ההורים והילדים לבחור במזון טבעי, כזה שאינו מכיל תווית מרכיבים. ואם כבר המזון כולל תווית – לדעת לקרוא אותה: לחפש את מספר כפיות הסוכר שנוספו למזון ואת כמות החומרים המשמרים.

מעבר לאיכות המזון כאמור, מומלץ לבחון גם קבוצות המזון - שומן, חלבון ופחמימה. מומלץ לצמצם צריכה של פחמימות פשוטות שגורמות לתופעה של Always Hungry - תחושה של רעב תמידי. אכילה של פחמימות גורמת לעליה מהירה בסוכר בדם וכתוצאה מכך להפרשת אינסולין מהלבלב שגורם לכניסה מהירה של הסוכר לתאים. כתוצאה מכך נוצרות תנודות בערכי הסוכר בדם שכל הזמן גורמים להרגשת רעב. אנחנו מלמדים לצמצם פחמימות פשוטות וסוכר מוסף ומעודדים להעשיר את התפריט בחלבונים ושומנים טובים שגורמים לתחושת שובע לזמן ארוך יותר. מחקרים מראים שהזמן מארוחת הבוקר ועד הארוחה הבאה יגדל ככל שנבחר בארוחת בוקר שעשירה בחלבונים. לצורך העניין, קרואסון ולחם מחיטה מלאה עם טונה יכולים להיות בעלי אותו ערך קלורי - אבל להשפיע אחרת על התנהגות האכילה בהמשך היום.

לקנות הביתה ולבשל אוכל טוב, שיהיה בסיס טוב בבית. וגם לתת דוגמה טובה לילד על ידי שנראה לילדים שאנחנו עצמנו פעילים ועושים ספורט ואוכלים טוב. המתבגרים מסתכלים על ההורים יותר ממה שנדמה. כמובן שחשוב לנסות לייצר ארוחת ערב משותפת. לא כדאי לקנות הביתה דברים שאתם יודעים שיהיה קשה להימנע מהם.

המרפאה לטיפול בהשמנת יתר מתקיימת ביחידת הגסטרו בכל יום חמישי. הטיפול כולל הערכה רפואית, רגשית ותזונתית. לפי הצורך אפשר לשלב טיפולים תרופתיים כאשר מתבססים בעבודה על הקניית הרגלים טובים באורחות חיים. במקרה של נער או נערה עם השמנה חמורה שמלווה בסיבוכים חמורים כמו בעיות של דום נשימה בשינה, כבד שומני עם פיברויזס (צלקת) - לפעמים גם מגיעים לניתוחים בריאטריים – ומרפאתנו מספקת הכנה לפני הניתוח ותמיכה והדרכה אחריו.

יש ילדים שאכן המשקל שלהם גבוה, אבל הבדיקות שלהם תקינות. חוקרים את הנושא הזה היום ומנסים להבין אם יש מצב של השמנה בריאה או שבסופו של דבר גם הם יחלו. גם במרפאה שלנו מתנהל מחקר שמנסה לנבא את הסיכון לתחלואה מטבולית. אנחנו מאמינים שכן צריך להתאים את הטיפול למצב הרפואי של הילד ולא להתייחס באופן אחיד לכל ילד עם עודף משקל.

זה אחד אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאנו מקפידים עליהם בטיפול במרפאה. לעיתים מגיעים למרפאה הורים עם מוטיבציה גדולה מאוד לשינוי עבור הילד וזה מעורר הרבה מתח וקונפליקטים. אין קסמים בתזונה ואין שינויים מהירים. לעיתים היעד הוא רק עצירה במשקל ועלייה בגובה. ירידה של יחידה אחת ב-BMI יכולה להוריד משמעותית תחלואה מטבולית. לכן חשוב לעשות תיאום ציפיות. בנוסף, חשוב לצמצם שיח על אוכל בבית כמו 'אולי די', 'כבר אכלת', לא כדאי גלידה' וכל השיח המיותר הזה. צריך לשחרר את המשפטים האלה של ההורים שעלולים לפתח הפרעות אכילה או דימוי גוף נמוך. זה משהו שהוא בסיס של העבודה שלנו: להשקיע במודלינג, לקנות אוכל טוב הביתה ולעודד פעילות גופנית קבועה.

האבחון והטיפול בהפרעות אכילה בילדים מתבצעים במסגרת המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך, המרפאה לתזונה וטיפול בהשמנת יתר בילדים ומרפאת מתבגרים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחות באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.