גיל ההתבגרות - מה משפיע על התזמון שלו?

הגורמים המשפיעים על תזמון גיל ההתבגרות

גנטיקה- גיל התבגרות דומה בין אימהות לבנותיהן ובין אחיות.
תזונה (משקל מוחלט ואחוז שומן)- במצבי תת משקל יש איחור בהתבגרות.
אזור גיאוגרפי- ככל שמתרחקים מקו המשווה גיל ההתבגרות מאוחר יותר.
חשיפה לאור- באזורים קרים וחשוכים גיל ההתבגרות מאוחר יותר.
מצב הבריאות הכללית – מחלות כרוניות מעכבות את גיל ההתבגרות.

הקדמת גיל ההתבגרות

בשנים האחרונות אנו רואים הקדמה של גיל ההתבגרות. ב- 1997 האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים שינה את הקריטריונים להגדרות גיל ההתבגרות וקבע שגיל 7 בבנות לבנות וגיל 6 בבנות אפרו-אמריקאיות נחשב כגיל תקין להופעת סימני התבגרות מינית(!). ההקדמה בגיל ההתבגרות היא בעיקר בהופעת סימני ההתבגרות (גדילה לגובה, צמיחת שדיים ושיעור מיני) אך אין ירידה משמעותית בגיל הופעת המחזור הראשון. ההקדמה מיוחסת לחשיפה לגורמים סביביתיים בעלי השפעה דמויית- הורמונלית. מדובר בתכולת המזון שלנו, ריבוי הורמונים הן בבשר והן בירקות (סויה, נבטים, קטניות) , השקייה במי שופכין העשירים בפסולת תעשייתית ותרופות כולל תרופות הורמונליות , שימוש בחומרים בתעשייה בעלי השפעה כזו (חומרים קוסמטיים, אריזות פלסטיק, בקבוקים וחומרי הדברה). ייתכן שגם הנטייה הבריאותית להרבות בתוצרי סויה המכילים פיטואסטרוגנים החל מגיל הינקות גורמת לכך. אחד הגורמים החשובים: השמנת יתר. ריקמת השומן מייצרת הורמוני מין וגורמת להקדמת גיל ההתבגרות בבנות.

פעילות גופנית בגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות פעילות גופנית היא הרבה יותר ממאמץ גופני: היא תורמת לביטחון עצמי, מחדדת יכולות חברתיות ומשפרת את היכולת להתמודד עם עומסים רגשיים. הגוף נמצא בתקופה של גדילה והתפתחות, והתגובה שלו לתנועה קבועה מיטבית במיוחד. אצל ילדים ובני נוער עם עודף משקל, יש לה חשיבות כפולה: פעילות גופנית מורידה את לחץ הדם ומשפרת סימנים מוקדמים של טרשת עורקים בקרב ילדים עם השמנת יתר לפני גיל ההתבגרות. מעבר לכך, היא מסייעת לוויסות מצב הרוח, מפחיתה מתחים, ומניחה בסיס בריא להרגלים שילוו אותם בבגרות.

דפוסי השינה בגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות, מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במבנה ובדפוסי השינה. בגיל זה, קיימים קיצור הדרגתי של משך השינה, ודחייה של שעת ההירדמות ושעת ההשכמה.

למרות שמחקרים מצביעים על כך, שמתבגרים זקוקים ל-9-10 שעות שינה בלילה, ברוב המתבגרים ישנם דפוסים של חסך שינה מצטבר. מספר מחקרים הראו, שקרוב ל- 27% מהמתבגרים ישנים פחות מ-6.5 שעות בלילה, ורק 15% ישנים מעל 8.5 שעות בלילה. הבסיס לשינויים בדפוסי השינה במתבגרים הוא אולי פיזיולוגי, אולם גורמים התנהגותיים ופסיכוסוציאליים (המובילים ל"הגיינת שינה ירודה"), הם התורמים העיקריים לשינויים אלה.

למרות שמתבגרים זקוקים ל־9–10 שעות שינה, רבים סובלים מחסך שינה מתמשך: כרבע ישנים פחות מ־6.5 שעות, ורק מיעוט ישנים מעל 8.5 שעות. לצד שינויים פיזיולוגיים טבעיים, בעיקר גורמים התנהגותיים וחברתיים גורמים ל"היגיינת שינה" ירודה. בגיל ההתבגרות שעת ההירדמות נדחית, והפחתת הפיקוח ההורי גורמת לכך שמשך השינה נקבע כמעט רק לפי זמן ההשכמה. לכן במהלך חופשות, כשהשכמה מאוחרת יותר, המתבגרים ישנים יותר, אך דווקא אז מתחדדת הנטייה "להזיז" את השעון הביולוגי. ללא זמני השכמה קבועים, הדחייה בשעת השינה גוברת, עד שהמתבגרים עלולים להפוך את היממה ולישון ביום במקום בלילה.

אפשר להתמודד עם השינויים בדפוסי השינה באמצעות אימוץ שגרה ברורה: להקדים בהדרגה את שעת השינה, לקבוע זמני השכמה ואכילה קבועים, להימנע מנמנומים במהלך היום ולחשוף את הגוף לאור בשעות הבוקר. חשוב גם להפחית פעילויות מעוררות לפני השינה, ובמקרים מסוימים יידרש סיוע תרופתי.

השפעת התקשורת על גיל ההתבגרות

נשאלת השאלה האם גם החשיפה לתכנים למבוגרים בתקשורת גורמת להקדמת ההתבגרות? ובכן, אין לכך הוכחה חד משמעית. כפי הנראה אין השפעה גופנית אך ההשפעה הנפשית קיימת. חשוב לזכור שאין קשר בין התבגרות גופנית להתבגרות נפשית. האחרונה מגיעה לרוב הרבה יותר מאוחר מהראשונה. כאשר המראה החיצוני הוא בוגר בגיל צעיר מאד, יש סיכון של התייחסות סביבתית למתבגרת כאל בוגרת וזה כולל הצעות ליחסי מין ולהתנהגויות סיכוניות , אשר המתבגרת עלולה להתפתות להן ביתר קלות כאשר בשלותה הנפשית טרם הושגה.

מה עלינו לעשות כהורים?

כהורים, עלינו לדאוג לתזונה נכונה ופעילות גופנית כחלק מאורח החיים, להקפיד על תזונה נכונה כדי להימנע מהשמנה של המתבגרת, לשטוף היטב ירקות ופירות ,ולקנות מוצרים ממקורות בטוחים, לגבי בשר- עדיף לצרוך פחות ואם כן, מומלץ לרכוש בשר שגדל ללא תוספת הורמונים ואנטיביוטיקה ולהימנע ממתן מוצרי סויה בכמויות גדולות בגיל הגדילה.