פקקת ורידית
פקקת ורידים מתרחשת כאשר נוצר קריש דם בווריד שחוסם באופן חלקי או מלא זרימת דם בווריד. לרוב פקקת מתרחשת בוורידים העמוקים של הרגליים (Deep vein Thrombosis) חלק מהקריש דם יכול להגיע עם זרם הדם לריאות ולגרום לתסחיף ריאות.
מחקרים רפואיים מראים כי ישיבה ממושכת במהלך טיסה ארוכה, לפרקי זמן ארוכים וללא תנועה מגדילה את הסיכון ללקות בפקקת ורידית עמוקה (DVT - Deep Vein Thrombosis), כלומר, היווצרות קרישי דם ברגליים. "קרישי דם נוצרים במצבים בהם לא קיימת זרימה נאותה של הדם בגפיים התחתונות, או כתוצאה מהתייבשות, ומנטייה גנטית לפתח קרישי דם. במרבית המקרים, נטייה זו אינה ידועה מראש, למעט אצל מי שכבר לקו בה בעבר, ועברו בירור רפואי. סיפור משפחתי של קרישי דם, תמיד מעלה את החשד לקיומה של נטייה גנטית לתופעה זו", מסביר פרופ' שלמה ברלינר, מנהל מחלקה פנימית ה', מומחה להפרעות במערכת הקרישה וטיפול בנוגדי קרישה ומנהלו הרפואי של beWell במרכז הרפואי תל-אביב. הסכנה בהיווצרותם של קרישי דם היא בהיסחפותם לריאות, ללב או למוח, דבר שעלול לגרום לנזקים קשים ואף למוות. במקרים רבים, הופעתו של קריש הדם היא פתאומית, ומרבית הנפגעים כלל אינם מודעים לנטייתם לפתח קרישי דם. לדאבונם, הם לומדים על כך לראשונה בעת האירוע עצמו. למרות המחקרים שנערכו סביב תופעה זו בשנים האחרונות, שכיחותה המדויקת של תסמונת זו עדיין אינה ידועה לחלוטין ושאלה זו עדיין נבדקת במחקרים קליניים.
מה הם גורמי הסיכון?
- טיסה או נסיעה ארוכה הנמשכת למעלה מ- 5 שעות.
- ישיבה ליד החלון - מחקרים מראים כי מבין כל נוסעי המטוס, היושבים סמוך לחלון נמנעים בדרך כלל לקום ולהסתובב במהלך הטיסה.
- העדר שתייה מספקת.
- לבוש לא מתאים לתנאי טיסה ארוכים ובעיקר בגד הדוק במיוחד.
- שימוש מופרז באלכוהול ועישון.
רשימת המשתייכים לקבוצת הסיכון המוגבר לפתח קריש דם במהלך טיסה ובכלל, ארוכה הרבה יותר ממה שידוע לציבור:
- נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון.
- נשים המטופלות בטיפולים הורמונאליים.
- אנשים בעלי נטייה לייצור קרישי דם.
- נוסעים מבוגרים.
- חולים הסובלים מאי ספיקת לב.
- אנשים הסובלים מהשמנה.
- אנשים הסובלים מנוכחות אי ספיקה ורידית קודמת, לרבות אנשים הסובלים מורידים ברגליים.
- אנשים שזמן קצר לפני הטיסה סבלו משברים וגובסו, או עברו ניתוחים.
- חולים במחלת סרטן פעילה.
תסמינים מקדימים
ממחקרים עולה כי התסמינים מופיעים ימים, ואפילו שבועות, לאחר הטיסה, למשל: נפיחות, כאבים, רגישות ושינוי צבע הגפה, וכן קוצר נשימה ולחץ בחזה. לכן, בכל מקרה של חשד, אפילו הקל ביותר, מומלץ לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי. אבחון מוקדם וטיפול מתאים מעלים משמעותית את הסיכוי להירפא.
כיצד ניתן להימנע מהסיכון במיוחד בתקופת חופשה בה טסים לחו"ל?
- הימנעות מישיבה ממושכת- מומלץ לקום מהמושב מדי פעם ולעשות סיבוב הליכה קצר במעברי המטוס. הפעלה של הגפיים התחתונות והימנעות מהנחת רגל על רגל מומלצים בהחלט.
- צריכת כמות מספקת של מים במהלך הטיסה - גם אם לא חשים בצמא, על מנת להימנע ממצב של התייבשות.
- הימנעות מצריכת אלכוהול מוגזמת ומעישון.
- לבישת בגדים נוחים ורפויים במהלך הטיסה.
- לאנשים המצויים בקבוצות הסיכון - מומלץ לשבת במושבי המעבר, כדי להקל עליהם את הקימה במהלך הטיסה.
- חבישת גרביים אלסטיות - המלצה המיועדת בעיקר לאנשים הסובלים מאי ספיקה ורידית. הגרביים האלסטיות מסייעות בהפעלת הגפיים התחתונות במהלך הטיסה.
- היוועצות עם רופא - לאנשים הסובלים מנטיה לקרישי דם, או סבלו בעבר מאירועי קרישה, מומלץ להיוועץ ברופא לצורך בדיקת האפשרות לקבלת זריקת היפרין לפני הטיסה.
- אספירין – אמנם קיימת סברה כי נטילת אספירין לפני טיסה יכולה למנוע הופעת קרישי דם. מומלץ ליטול אספירין רק לאחר התווית רופא! תרופה זו לא בהכרח מונעת הופעת קרישי דם ורידיים ונטילתה עלולה להוביל לתופעות לוואי, כגון דימום במערכת העיכול העליונה.
ראיון עם מומחה
ד"ר איליה קירז'נר, מנהל בנק הדם ומרכז תחום הקרישה, המערך ההמטולוגי.
"יש שני סיבוכים מרכזים לפקקת וורידית ברגל: המיידי הוא התפתחות של תסחיף ריאתי שיכול להיות גם מסכן חיים. ארוך טווח הוא התפתחות של שינויים כרוניים ברגל כמו נפיחות כיבים ודליות שלא מסכנים את המטופל אך משפיעים מאד על איכות חיים."
"אחרי ובמהלך ניתוחים, בעקבות אשפוזים רבים או שכיבה ממושכת או לאחר תאונה יכולים להיווצר קרישי דם. גם מחלה ממארת מגבירה סיכון לפקקת. בנוסף, יש אנשים שנולדו עם נטיה לקרישיות יתר תורשתית".
"התסמינים היא רגל שמתנפחת, כואבת, הופכת לרחבה יותר מהרגל השנייה ואדומה יותר".
"פקקת מאובחנת באמצעות בדיקות הדמיה שנקראת אולטרסאונד דופלר שמדגים את זרימת הדם בוורידים".
"הטיפול הוא בנוגדי קרישה כדי למנוע היווצרות של קרישים נוספים, למנוע ממנו להגיע לריאות וגם לעזור לגוף להמיס את הקריש. משך הטיפול יכול להיות חד פעמי ולמשך חודשים בודדים – אם הקריש נגרם בעקבות ניתוח או אירוע חולף. לעומת זאת, אם יש פקקת ורידית ללא סיבה, בשפה מקצועית Unprovoked, הטיפול יהיה ממושך ולעתים לתמיד. התרופות המובילות היום הם תרופות של נוגדי קרישה מהסוג החדש. עד לפני עשור התרופה המובילה הייתה קומדין שהייתה הרבה פחות נוחה. היום יש נוגדי קרישה חדשים שהרבה יותר פשוטים לנטילה והם לא מצריכים ניטור של בדיקות דם כמו בעבר ומשטר תזונה מיוחד כמו בעבר".
"המחלה יכולה להרוג, פשוט ככה. קריש שמשתחרר יכול להגיע לריאות וזה בהחלט מסוכן. לא כל תסחיף ריאתי יהרוג, אבל זה בהחלט יכול לקרות".
"בתסחיף שמגיע לריאה נותנים את אותו טיפול – תרופות נוגדות קרישה שימיסו את הקרישים וימנעו היווצרות של קרישים נוספים".
"בשנים האחרונות נכנסה גם אופציית צנתור שמתבצעת במקרים שהתסחיף גדול יחסית וניתן באמצעות הטכנולוגיה להמיס את הקריש".
"חשוב לקחת טיפול מונע במצבים שמגבירים סיכון לפקקת מצבים שכבר הזכרנו: ניתוחים, חוסר ניידות ממושך, טראומה. טיפול מניעתי חשוב במיוחד לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פקקת או נטייה תורשתית לקרישיות".
"בתקופת ההיריון וגם בתקופה של כחודש וחצי אחרי הלידה, תקופת משכב הלידה, יש עלייה בסיכון לפקקת. נשים שהייתה להן פקקת בעבר לרוב יצטרכו לקבל טיפול מונע בהריון".