הגיל השלישי: התאמת תרופות, אכילה, שינה ותיאבון

מאת: ד"ר אורלי ברק, מנהלת ביה"ח השיקומי והמערך הגריאטרי, איכילוב

1. אילו תרופות לא מומלצות בגיל השלישי?
"אין רשימת איסור אחת שמתאימה לכולם, אבל יש תרופות שנחשבות כבעלות סיכון מוגבר בגיל מבוגר לבלבול, נפילות, דימום, פגיעה בכליות ועוד. לכן לרוב נעדיף להימנע מהן או להשתמש בהן בזהירות רבה ובהתאמה אישית. חשוב מאד לא לבצע שינויים תרופתיים לבד, אלא אך ורק בהמלצה ומעקב של הרופא.ה המטפל.ת".

"דוגמאות נפוצות (לא רשימה מלאה): כדורי שינה/הרגעה (בנזודיאזפינים וחלק מכדורי השינה): עלולים לגרום לסחרחורת, בלבול, נפילות ותלות. תרופות עם השפעה “אנטיכולינרגית” חזקה: עלולות לגרום לבלבול, עצירות, יובש בפה וקושי במתן שתן (נפוץ בתרופות ישנות לאלרגיה, חלק מהתרופות לשלפוחית רגיזה וחלק מהתרופות לדיכאון).

נוגדי דלקת/כאב: נורופן, אטופן, ארקוקסיה וכדומה בשימוש ממושך עלולות להעלות סיכון לדימום בקיבה ולפגיעה בכליות, במיוחד בשילובים מסוימים או במחלות רקע.

תרופות להרגעה/אנטיפסיכוטיות בדמנציה: לפעמים נדרשות במצבים מסוימים, אבל בדרך כלל משתדלים לצמצם כי הן עלולות להעלות סיכונים שונים.

מה מומלץ לעשות בפועל? לבקש סקירת תרופות תקופתית, לפחות פעם בשנה ובוודאי שלאחר אשפוז, נפילה או בלבול. כדאי להביא למפגש את כל התרופות כולל תוספים, מוצרים טבעיים או תכשירים ללא מרשם (OTC)".

2. האם צריך לשנות מינוני תרופות עם העלייה בגיל?
"לעיתים קרובות כן. זה לא בגלל הגיל עצמו, אלא בגלל שינויים נפוצים שמגיעים עם הגיל כמו ירידה בתפקוד כלייתי, שינוי בהרכב הגוף, רגישות גבוהה יותר לסחרחורת/ירידת לחץ דם/השפעה על מערכת העצבית שעלולה לגרום לתופעות כמו בלבול ונפילות. כלל אצבע טוב: מתחילים במינון נמוך ומתקדמים לאט, עם מעקב תופעות לוואי ובדיקות לפי הצורך".

3. איך מזהים דיכאון בגיל השלישי?
"דיכאון אינו חלק טבעי מהזדקנות והוא בהחלט בר-טיפול. לפעמים הוא נראה אחרת מאשר בגיל צעיר. סימנים שכדאי לשים אליהם לב (במיוחד אם נמשכים מעל שבועיים): ירידה במצב רוח או ירידה בעניין ובהנאה (“שום דבר לא עושה לי חשק”), הסתגרות, ירידה ביוזמה, אפתיה, שינויים בשינה/תיאבון, ירידה במשקל, עייפות, ירידה בריכוז, תלונות גופניות מרובות, אמירות של ייאוש/חוסר ערך. חשוב: אם יש מחשבות אובדניות או אמירות על רצון למות- פונים מיד לעזרה רפואית דחופה".

4. למה יש בעיות שינה בגיל המבוגר?
"עם הגיל השינה לעיתים נהיית קלה ומקוטעת יותר. אבל הרבה פעמים הסיבה ניתנת לטיפול, למשל: כאב, קוצר נשימה, צרבות, השתנה לילית, נחירות/דום נשימה בשינה, 'רגליים חסרות מנוחה', חרדה או דיכאון, תרופות מסוימות, פחות חשיפה לאור יום ופחות פעילות. מה שלרוב יעזור הוא חשיפה לאור יום בשעות הבוקר, פעילות גופנית מותאמת, צמצום קפאין אחרי הצהריים ואלכוהול בערב. מומלץ להימנע משימוש קבוע בכדורי שינה בלי בירור הסיבה"

5. איזה חיסונים נחוצים בגיל הזה?

"באופן כללי, בגיל מבוגר חשוב במיוחד להתעדכן בחיסונים שמגנים מפני מחלות שעלולות להיות קשות יותר בגיל הזה:

•  שפעת – פעם בשנה
• קורונה – לפי ההנחיות ומצב הבריאות
• פנאומוקוק (דלקת ריאות) – לפי גיל ומצב חיסונים קודם
• שלבקת חוגרת – בדרך כלל שתי מנות (בהתאם להמלצות וזכאות)\
• טטנוס-דיפתריה – מנת דחף כל 10 שנים.
• בחלק מהמקרים יש גם המלצה לשקול חיסון למבוגרים כנגד נגיף ה- RSV, בהתאם לגיל ולמחלות רקע.כדאי להתייעץ עם רופא/ת משפחה לגבי מה שבדיוק מתאים לך".
  
  
  

6. איך מתמודדים עם ירידה בתיאבון?
"קודם כל חשוב להבין את הסיבה לירידה בתיאבון. גורמים אפשריים: כאבים, דיכאון, עצירות, בעיות שיניים, תרופות, ירידה בחוש טעם/ריח, בדידות, בעיות בליעה ועוד.

מה אפשר לעשות? לאכול 5–6 ארוחות קטנות ביום במקום 2–3 גדולות; להעשיר בחלבון וקלוריות בצורה בריאה: גבינות/יוגורט/ביצים/קטניות ולהוסיף שמן זית/טחינה/אבוקדו; לבחור מזון קל ללעיסה ולבליעה; לאכול בחברה כשאפשר וכאשר יש ירידה במשקל – מומלץ לשקול תוספת מזון רפואי בשתייה(אנשור). מתי אסור לחכות? כאשר יש ירידה לא מכוונת במשקל, חולשה שלא הייתה מוכרת לפני כן, קושי בבליעה, הקאות מתמשכות, דם בצואה או שינוי משמעותי ביציאות".

7. מתי כדאי להתחיל להשתמש במקל הליכה או הליכון?
"כדאי לשקול עזר הליכה במקרים הבאים: נפילות או 'כמעט' נפילות, חוסר יציבות או סטייה בהליכה, חולשה ברגליים או כאב משמעותי, פחד מנפילה שמגביל יציאה מהבית.

כללים פשוטים: מקל מתאים כשצריך תוספת יציבות קלה. לרוב מחזיקים אותו ביד הנגדית לרגל הכואבת. הליכון מתאים כשצריך יציבות משמעותית יותר, או כשיש צורך בתמיכה דו-צדדית. הכי חשוב: התאמה והדרכה של פיזיותרפיסט/ית- כלי עזר לא מתאים עלול דווקא להעלות סיכון לנפילה".