ירידה בשמיעה

איך זה עובד?

• גלי הקול נאספים על ידי האפרכסת לתוך תעלת השמע ומרטיטים את עור התוף. 
• תנודות עור התוף מרטיטות את שלוש עצמות השמע, רטיטות עצמות השמע גורמות לנוזל שבשבלול לנוע. 
• תנועת הנוזל גורמת לשערות, שעל תאי השערה שבשבלול להתכופף.  כיפוף השערות גורם לגירוי חשמלי של עצב השמע.
• עצב השמע  שולח את האוֹתות החשמליים לאזור השמע בקליפת המוח.  המוח מפענח את המידע שהתקבל לצלילים ולקולות אותם אנו שומעים.

תהליך זה אינו בלתי פגיע, וירידה באיכות השמיעה הינה תופעה נפוצה. 

אנו "נולדים" עם מנגנון השמיעה אשר פעיל כבר בשלב העוברות ובאמצעותו אנו קולטים בראשית חיינו את צלילי השפה. אך עם הגיל חלה ירידה בשמיעה. למה זה קורה?
לירידה בשמיעה שתי צורות ביטוי:

1. ירידה הולכתית בשמיעה המתרחשת באוזן החיצונית ויכולה להיגרם כתוצאה מנקב בעור התוף, דלקת אוזן תיכונה על סוגיה השונים, חבלה ישירה לאוזן, פגיעות הדף וכד'. ליקויים אלו בד"כ ניתנים לטיפול רפואי.
2. ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה המתרחשת באוזן הפנימית ופוגעת בהעברת המסר הנקלט לפיענוח ע"י המוח. הגורם לירידה מסוג זה יכולים להיות מומים מולדים וגנטים, מחלות שונות, חשיפה לרעש, ויש משמעות גם לגיל מתקדם. ליקויים אלו נחשבים כנזקים בלתי הפיכים הדורשים שיקום באמצעות עזרים.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על השמיעה?

אנו לוקחים את היכולת לשמוע כמובנת מאליה אך השמיעה היא נכס חשוב שעלול להיפגע בכל שלב בחיים. גורמים רבים היכולים לפגוע בשמיעה אינם בשליטתנו אך על אחד מהגורמים יש לנו שליטה: החשיפה לרעש בעוצמות גבוהות. מקורות הרעש יכולים להיות מוזיקה בעצמה גבוהה, רעש תעסוקתי במקום העבודה, רעשי פיצוצים וירי.

איך נישמר מהרעש ונשמור על השמיעה?
הימנעות והתרחקות ממקומות רועשים, הנמכת עוצמת שמע, שימוש באטמים או אוזניות להגנה.

לגבי שימוש באזניות: עדיף אוזניות שהן לא בתוך האוזן, אוזניות קשת, on ear, מאשר אוזניות שממוקמות ממש בתוך האוזן, אוזניות in ear

מקרה של חשיפה שבשיגרה לרעש מומלץ לערוך בדיקות שמיעה תקופתיות ומעקב רפואי של אף אוזן גרון.

איך מבחינים ומאבחנים ירידה בשמיעה?

דווקא בגלל שמדובר באחד מהחושים הבסיסיים ומנגנון טבעי, לא במהירות נבחין בירידה בשמיעה.  חשוב להיות ערים למספר סימנים היכולים להצביע ולעורר חשד לפגיעה בשמיעה:

• קושי בשמיעת צלילים חלשים
• צורך לבקש מהדובר לחזור על דבריו
• שגיאות בהבנת הנאמר, בעיקר בתנאי האזנה מאתגרים (רעש, תאורה חלשה)
• קושי בהשתלבות בשיחה קבוצתית
• צורך לראות את פני הדובר בזמן שיחה
• צפצופים באוזניים 
• קשיים בהבנת שיחות טלפון

במקרה של חשד לפגיעה בשמיעה, יש לפנות לגורם לרופא אף אוזן גרון, במרבית המקרים הרופא יפנה לבדיקת שמיעה במכון שמיעה. בדיקת שמיעה מקיפה היא לרוב הצעד הראשון בתהליך האבחון של השמיעה. על פי הצורך - הרופא יבקש בדיקות נוספות הקשורות לתפקודי שמיעה. על פי תוצאות הבירור, יוחלט על דרכי הטיפול: תרופתי, ניתוחי, שיקום שמיעה.

איך ניתן לטפל בירידה בשמיעה?

חשוב לדעת, כי ירידה בשמיעה שאינה מטופלת משפיעה לרעה על מגוון תחומי חיים: היא עלולה לגרום לירידה באיכות החיים ואף לירידה קוגניטיבית. יש משמעות לאבחון מוקדם ומוקדם המאפשר טיפול, שיקום ומניעת הידרדרות.
בשיקום השמיעה קיימים שני מסלולים:

1. המסלול הראשון הוא שיקום באמצעות מכשירי שמיעה המגבירים את צלילי הסביבה, והתאמתו נעשית בתהליך רב שלבי של קלינאי תקשורת. דרך זו נועדה לירידה קלה עד חמורה בשמיעה. 
2. במקרים של ירידה חמורה עד עמוקה קיימת אפשרות כירורגית של שתל שבלול, שהינו אחד הפיתוחים החשובים ביותר לשיקום השמיעה. שתל השבלול מתאים לאוכלוסייה עם ירידה דו-צדדית חמורה או עמוקה בשמיעה (מעל 70 דציבל), אשר אינה מפיקה תועלת ממכשירי השמיעה הרגילים.

ירידה בשמיעה בגיל מבוגר

ירידה בשמיעה תלוית גיל היא תופעה נפוצה ביותר.

ההערכה היא ששליש מאנשים בגיל 61-70 וכ-80% מבני 85 שנים ומעלה סובלים מירידה בשמיעה. בממוצע, שכיחות הירידה בשמיעה גבוהה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים והיא מתחילה בגברים מוקדם יותר. ירידה בשמיעה גורמת לתלונות אופיניות: הפרעה בשמיעת הסביבה, בקשות חוזרות ונשנות מאנשים לחזור על מה שאמרו, תסכול מהקשיים בשמיעה, אי סבילות לרעשים חזקים, הגברת הטלויזיה, קושי בהבנת שיחה במקום רועש או במקרים של מספר דוברים במקביל, תלונות של הסביבה על כך שלאדם יש ירידה בשמיעה ועוד. להפרעה זו גורמי סיכון הכוללים נטיה גנטית וכן חשיפה לרעש. שירות צבאי ביחוד בתקופת מלחמה, וכן חשיפה תעסוקתית לרעש ללא הגנה מספקת (למשל שימוש במסורים, כלי השחזה וכו') הם מקורות רעש השכיחים בארץ. הנזק מרעש הוא נזק מצטבר ובשנים האחרונות מוזיקה הפכה למקור משמעותי לחשיפה לרעש, בין אם זו המושמעת במקומות ציבוריים כדוגמת מועדונים ובין אם בשימוש בנגנים אישיים בעזרת אוזניות.

כמעט בכל המקרים מקורה של הירידה בשמיעה הוא בפגיעה במבנים העדינים המצויים בשבלול השמע באוזן הפנימית ובעיקר תאי השיער העדינים המשתתפים בתהליך התרגום של גל הקול הנשמע לגירוי חשמלי המועבר למוח. בגילאים המתקדמים יכולה להיות גם תרומה של שינויים ניווניים במוח לפגיעה ביכולת לפענח שפה נשמעת.

גם כאן, כמו במצבי חולי רבים אחרים, המניעה היא התרופה הטובה ביותר. המהלך האופיני של ירידה בשמיעה הוא הדרגתי ואיטי, ולעיתים קרובות איננו מוחשי עד לשלבים מתקדמים יחסית. לאור השכיחות הגדולה של ההפרעה מומלץ לכל אדם מעל גיל 50 או 60 לפנות לבדיקת שמיעה יזומה, גם אם אינו חש בירידה גדולה בשמיעה. אם בבדיקת השמיעה יש עדות לירידה בשמיעה העלולה להפריע לתקשרות עם הסביבה יש לשקול יחד עם קלינאי התקשורת ורופא אא"ג את האפשרות להתאים מכשיר שמיעה. יש אפשרות לקחת מכשיר שמיעה לניסיון לפני החלטה על רכישתו.

בקופות החולים וסל הבריאות יש השתתפות משמעותית בעלות מכשירי השמיעה. לעיתים קרובות יש צורך בשיקום השמיעה בשתי האוזניים. אדם הזקוק למכשירי שמיעה יטיב לעשות אם ישתמש בהם בצורה אינטנסיבית וקבועה. ניתן להעזר גם בכלי עזר נוספים כמו מכשיר טלפון לכבדי שמיעה, ציוד עזר ללקוי השמיעה ועוד. ניתן לפנות גם לארגון "בקול" למידע נוסף בענין זה. במקרים בהם הירידה בשמיעה החמירה עד כדי חוסר יכולת להנות מכשירי שמיעה יש לבדוק את האפשרות לשיקום בעזרת שתל שבלול, אביזר אלקטרוני מושתל המחליף את תפקוד האוזן החולה ומשקם את חוש השמיעה גם במקרי חרשות מוחלטת. אין מגבלת גיל עבור טכנולוגיה מהפכנית הכלולה בסל הבריאות.

לסיכום

- אפשר למנוע חלק מהפגיעות בשמיעה
- כשחושדים בירידה בשמיעה יש מה לעשות וכדאי לעשות
- אל תתנו לירידה בשמיעה להפריע ליכולת ההנאה מהחיים

היחידה לשמיעה ודיבור במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) מבצעת אבחון ומטפלת במגוון תופעות, החל מבעיות ולקויות שמיעה, שפה ודיבור, בליעה, וכלה בתופעות הקשורות בשיווי משקל, בכל הגילאים.
ליצירת קשר, טל. 03-6973433.