הפרעות שינה

מה אנחנו מרגישים במהלך השינה? אנחנו יכולים להתעורר עם חיוך אחרי חלום מתוק או בבהלה מתוך סיוט, אבל מרביתנו לא באמת מרגישים את השינה. אלא אם כן אנחנו סובלים מהפרעות שינה. הפרעות שינה הינן רצף של הפרעות, החל בקשיי הירדמות וקשיי השכמה, וכלה בעייפות וישנוניות כרונית, נחירות, התעוררות באמצע הלילה עם תחושת "חנק" או התנהגויות חריגות ולא רצויות במהלך שינה כגון הליכה או תנועות רבות.

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום רפואת השינה שהביאה להכרה כי הפרעות שינה הן שכיחות ובעלות השלכות רבות ומשמעותיות על בריאותנו ואיכות חיינו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

20%-30% מהציבור המערבי סובל מאחת או יותר מהתופעות הפרעת השינה. המשמעות המיידית והברורה היא כמובן עייפות ותפקוד לקוי במהלך יום העבודה, אבל לאחרונה הולך ומתבהר הקשר הרפואי בין מחסור כרוני בשינה איכותית לבין שלל מחלות כמו יתר לחץ דם, תחלואה לבבית, השמנת יתר ואפילו סוכרת.

מחקרים בשנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה לא רק כאחראית על הערנות היומית התקינה, אלא גם כמגנה מפני תחלואה וכמשפרת את תוחלת החיים ואת איכות החיים. מחקרים הראו שאנשים שישנים פחות מ־7 שעות בלילה נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להידבק בזיהומים ויראליים, כמו הצטננות, נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפתח סכרת סוג 2, בעלי סיכון גבוה פי שלושה לפתח לחץ דם גבוה וגם הסבירות שלו לפתח מחלת לב עלה משמעותית. בנוסף, שינה מועטה קשורה לעלייה במשקל בגלל שיבוש בהורמונים שמווסתים רעב ותיאבון, ובגלל עייפות שמפחיתה פעילות גופנית, קשר שנמצא חזק במיוחד אצל ילדים.

על פי מחקר נוסף, אנשים הסובלים מנדודי שינה, נמצאים בסיכון גבוה יותר פי ארבעה לפתח דיכאון במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר תחילת הפרעות השינה, לעומת אנשים שישנים רגיל. 

"הקשר בין מחסור שינה לבין השמנת יתר הוא דו-כיווני", מסבירה ד"ר ריבי טאומן, מנהלת המרפאה להפרעות שינה במרכז הרפואי ת"א. "מצד אחד, אנשים שמנים נוטים יותר לסבול מנחירות ומדום נשימה בשינה, הפוגעת קשות באיכות השינה גם אם אותו אדם מקדיש 7 או 8 שעות לשנת לילה רצופה. מאידך, המחסור בשינה עצמה – בין אם מקורו בבעיית נשימה, בלחץ נפשי או פשוט בהזנחת הצורך של הגוף בשינה – עלול בעצמו לשבש את פעילות חילוף החומרים של הגוף ולהוביל להשמנת-יתר".

הטיפול בהפרעות שינה מתחיל קודם כל בזיהוי מקור הבעיה: האם היא מופיעה על רקע פיזיולוגי של הפרעות נשימה שמובילות להתעוררויות רבות בלילה (שאת מרביתן לא זוכרים בבוקר), או שמא הרקע הוא מתח נפשי שמתבטא במחשבות מטרידות הגורם לך להתהפך מצד לצד במיטה?

לדברי ד"ר טאומן, אנשים רבים סובלים ממה שהיא מכנה "היגיינת שינה לקויה" הקשורה להתמכרות של רבים מאיתנו למכשירי סמארטפון ומחשבי טאבלט. כשהמכשירים הדיגיטליים נכנסים איתנו למיטה, אנחנו ממשיכים להעסיק את מוחנו אל תוך הלילה ולא מצליחים להגיע אל ההירגעות הנחוצה להירדמות, גם אחרי שכבר כיבינו את המכשיר.

הפרעות שינה שכיחות

דום נשימה בישנה במבוגרים

תופעה זו נובעת מחסימה מלאה או חלקית של דרכי האוויר העליונות בזמן שינה ומתבטא בהפסקות נשימה, הפרעה בחילוף הגזים וקיטוע של השינה. ההסתמנות הקלינית העיקרית היא נחירות בשינה בד"כ בנוכחות עייפות ו/או ישנוניות יומית ושינה לא מרעננת. שכיחות נחירות באוכלוסייה הבוגרת מגיעה ל-40%. שכיחות תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה היא 9% בגברים ו-4% בנשים. גורמי הסיכון העיקריים להפרעות נשימה בשינה הם: מין זכר, גיל, השמנה, עליה בהיקף הצוואר והיסטוריה משפחתית.

סיבוכי דום נשימה בשינה הם רבים וכוללים ישנוניות יומית, הפרעות ריכוז וזיכרון, תאונות, יתר לחץ דם, קושי באיזון של לחץ הדם, סכרת, תחלואה מטבולית, תחלואה לבבית, ואירועים מוחיים. דום נשימה בשינה הינו גורם סיכון לחסימה חוזרת של העורקים גם לאחר הכנסת תומכנים בלב וגם לאירועים מוחיים חוזרים באנשים שעברו אירוע מוחי.

כשעולה חשד לדום נשימה בשינה יש לבצע בדיקת שינה. בדיקת השינה יכולה להתבצע במעבדת השינה או בבית המטופל.  הטיפול העיקרי בדום נשימה בשינה בדרגה בינונית-קשה הוא CPAP (continuous positive airway pressure). טיפול זה יעיל מאוד בתיקון הבעיה הנשימתית, הפסקת הנחירות ושיפור הישנוניות היומית. הבעיה העיקרית בטיפול זה היא ההיענות ולכן מידת השיפור הקליני תלויה במידת השימוש של המטופל במכשיר.  אופציות טיפוליות אחרות הן: ניתוחי אא"ג, התקנים דנטליים וירידה במשקל.

דום נשימה בשינה בילדים

הפרעות נשימה בשינה נובעות מחסימת דרכי אוויר עליונות בד"כ על רקע גדילה של השקדים והאדנואידים. בשנים האחרונות עם מגיפת ההשמנה חלה עליה בתרומה של ההשמנה להפרעות הנשימה בשינה גם בילדים. כ-10% מהילדים נוחריים וכ 2-5% סובלים מדום נשימה בשינה. סיבוכי הפרעות נשימה בשינה בילדים כוללים הפרעות התנהגות שיכולות לחקות התנהגות היפאקטיבית, הפרעות בהתפתחות השפתית, קשיי למידה, הפרעות בצמיחה, כמו גם התפתחות יתר לחץ דם והאצה של טרשת עורקים. האבחנה מתבצעת בבדיקת שינה במעבדת שינה. הקו הראשון בטיפול בילדים עם הפרעות נשימה בשינה הוא כריתת שקדים ואדנואידים.

אינסומניה (נדודי שינה)

שכיחות אינסומניה עולה עם הגיל ומגיעה ל-20-30% מהאוכלוסיה הבוגרת. השכיחות גבוהה יותר בנשים בכל גיל. אינסומניה יכולה להתבטא בקשיי הרדמות, התעוררויות ליליות מרובות או השכמה מוקדמת. אינסומניה מביאה לקיצור משך השינה ולתחלואה הנלווית לכך. יש קשר דו כיווני בין אינסומניה ודכאון/חרדה. כשעולה חשד לאינסומניה בד"כ אין מקום לביצוע בדיקות שינה. הקו הראשון בטיפול הוא CBT-I (cognitive behavioral therapy for Insomnia) . הקו השני הוא תרופתי וכולל תרופות כמו סירקדין, z drugs ועוד. אינסומניה של הילדות קיימת בד"כ בילדים עד גיל 3 שנים ("אינסומניה של הילדות"), שכיחותה כ 20-30% והביטוי העיקרי שלה הם התעוררויות ליליות מרובות או קשיי הרדמות.

קשיי הרדמות יכולים להיות תוצאה של שעון ביולוגי דחוי במתבגרים ומבוגרים צעירים. הגישה, האבחון והטיפול בהפרעה זו שונים לגמרי מאינסומניה. 

המסקנה היא כי שינה טובה ומספקת, מהווה גורם חשוב לא פחות מגורמים אחרים שאחראים לבריאותינו, כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית, או טיפול מקיף בשיניים. שינה טובה אינה שייכת למותרות או פינוקים, אלא מרכיב בסיסי לאורח חיים בריא.

המרכז לרפואת שינה

המרכז לרפואת שינה באיכילוב עוסק באבחון, הערכה וטיפול בילדים, תינוקות ומבוגרים הסובלים מהפרעות שינה, הפסקות נשימה בשינה, חסימות בדרכי הנשימה וקשיי שינה.
ליצירת קשר:
03-6974614
03-6974000 - זימון תורים
פקס: 03-6974634