אל תקראו לי רגיז

ראיון עם ד"ר יואב מזור, גסטרואנטרולוג, מנהל השירות לנוירו-גסטרו והפרעות תפקודיות של רצפת אגן, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד.

מהי התופעה שנקראת מעי רגיש?

"מעי רגיש (IBS) היא תסמונת שמאופיינת בכאב בטן כרוני המלווה בשינויים ביציאות, ונמשך לפחות שישה חודשים. השינויים ביציאות יכולים להיות לכיוון של שלשול או עצירות. בעבר כינו את התסמונת ׳מעי רגיז׳ (Irritable Bowel Syndrome), אבל בשנים האחרונות, עם הבנה טובה יותר של התסמונת, השתנה המונח ל׳מעי רגיש׳. ההבנה היא שהתסמונת לא קשורה רק להפרעות בתנועתיות של מערכת העיכול, אלא גם לחישה בבטן".

איך מתחיל מעי רגיש?

"לרוב אנחנו לא יודעים. בחלק מהמטופלים ייתכן שהיה זיהום של מערכת העיכול עם וירוס או חיידק. מחלימים מהזיהום, אבל הרגישות נשארת".

באיזה גיל התסמונת יכולה להופיע?  

"התסמונת יכולה להופיע בכל גיל, אך אופיינית יותר בצעירים בגילאי 20-30, ובנשים יותר מגברים.״

נדמה שזאת אבחנה שניתנת כשהרופאים לא מוצאים משהו אחר

"זה רק נדמה כך, מכיוון שאין בדיקה ספציפית שמאבחנת מעי רגיש. אבל למרות זאת מקובל היום לבצע אבחנה חיובית (לא על דרך השלילה) של התסמונת על פי תסמינים אופייניים וקריטריונים הנקראים ROME. האבחנה מתבצעת על ידי תשאול סבלני ומפורט של המטופל. מעבר לכך אנו מבצעים בדיקה גופנית ובדיקות דם לאנמיה, מדדי דלקת, צליאק ועוד, על מנת לשלול אבחנות נלוות.

רק במידה ויש תסמינים לא אופייניים כמו חום או ירידה במשקל - נרחיב את הבירור עם בדיקות הדמיות או אנדוסקופיה על מנת לשלול מחלות כמו מחלה דלקתית של המעי או גידול. "

מה הקשר בין תסמונת מעי רגיש ומצב נפשי?  

"בתוך מערכת העיכול יש מערכת עצבים עצמאית (Enteric Nervous System) תחת בקרה עצבית פנימית (אוטונומית). מערכות אלו מגיבות בצורה ברורה לשינויים נפשיים. למערכת העצמאית של מערכת העיכול יש מעל 500 מיליון תאי עצב והיא מכונה ה'מוח השני'. מהסיבה הזאת, מצבי סטרס ומצוקה משפיעים על הבטן. למרות שגם באנשים בריאים ניתן לראות תגובה בטנית למצבי סטרס, לסובלים מהתסמונת יש רגישות יתר ותגובה חזקה יותר למצבי מתח, חרדה ודיכאון".

אז הכל נפשי?

"ממש לא. זה חלק מהעניין אבל בוודאי לא כולו. גורמי נוספים כגון המיקרוביום, כלומר חיידקי המעי, חשיפה למזון וזיהומים במערכת העיכול, חשובים גם הם".

האם יש בזה מרכיב גנטי?  

"יש מרכיב גנטי, אבל הוא חלש יחסית למחלות אחרות כמו מחלות מעי דלקתי".

למה אי אפשר ל'ראות' את הכאב בבטן?  

"כאב באופן כללי הוא חוויה אישית ולכן לא ניתן ׳לראות׳ אותו, אלא רק להסתמך על חוויית המטופל. למרות שניתן למדוד תגובה עצבית לגירוי מכאיב באצבע למשל, מערכת העצבים בבטן היא דיפוזית ולא ממוקדת, ולכן קשה למדידה".

מה הסיבה שכאב בטן כל כך משפיע על ההרגשה הכללית?  

"כאבים פנימיים בגוף, כמו בבטן, נחווים שונה מכאבים במעטפת הגוף. הם קשים לתיאור ומיקום, ומעוררים תגובה רגשית עזה של חוסר אונים ואי ודאות. יש מחקרים שמראים שאזורים במוח הקשורים לתגובות אלו מפועלים ביתר כשיש כאבי בטן".

לפעמים המצב רוח ממש משתנה לטובה אחרי יציאה

"נכון. מטופלים עם מעי רגיש ועצירות, אפילו אם העצירות לא מאד משמעותית ויש יציאה פעם ביומיים, מדווחים על הקלה כללית לאחר שהתפנו בשירותים".

אם האדם עצבני, אז יכול להיות שהמעי שלו כזה?

"לא באמת קשור".

האם יש מה לעשות עם מעי רגיש?  

"כן בהחלט. קודם כל חשוב לתת אבחנה והסבר למטופל: להסביר שזאת תסמונת אמיתית, לא משהו ׳בראש׳ כמו שלפעמים הסביבה משדרת, ולא אבחנה שניתנת כשלא מוצאים סיבה אחרת. חשוב להסביר כי התסמונת שכיחה מאד, כרונית, אך לא מסוכנת. בהמשך נתחיל לטפל לפי פירמידת טיפול: מתחילים בטיפולים לא תרופתיים כגון תזונה ופרוביוטיקה. גם טכניקות להפחתת מתח נפשי כגון מיינדפולנס, טיפול CBT, דיקור והיפנוזה הוכחו כיעילים ואנו עושים בהם שימוש. במידת הצורך ניתן גם טיפול תרופתי, שאותו נכוון לפי סוג התסמינים. לצערנו אין תרופה או ניתוח שמרפאים לגמרי את התסמונת, אבל תמיד יש איך לעזור".

האם יש סיכון במעי רגיש?  

"לא. התסמונת לא קשורה לסיכון לסרטן או לסיבוכים נוספים. הבעיה העיקרית היא ההשפעה על איכות חיים, שיכולה להיות משמעותית מאד".

האם חובה לטפל?  

"שלא כמו במחלות כמו סכרת או יתר לחץ דם, כאן אין חובה לטפל, מכיוון שלתסמונת אין נזקים ארוכי טווח. במקרים קשים אנחנו כן ממליצים לטפל מכיוון שהתסמינים יכולים לשבש מאד את איכות החיים, לגרום לבושה, להימנעות חברתית, לאובדן ימי עבודה וכדומה".

מה לגבי הקשר בין תזונה למעי רגיש?  

"בחלק מהמטופלים, אבל לא בכולם, יש חשיבות לתזונה בטיפול. אנחנו נעזרים בדיאטה ייעודית הנקראת דיאטת FODMAP, המבוססת על הפחתת מרכיבי מזון ספציפיים. את הדיאטה מתחילים עם הימנעות ממזונות רבים לזמן קצר, ולאחר מכן בכל פעם מוסיפים בהדרגה מוצרי מזון מקבוצות שונות, על מנת לבדוק את ההשפעה שלהם על התסמינים. לפעמים יש אי-סבילות לגלוטן, לפעמים ללקטוז ולפעמים פירות מסוימים עושים את כאבי הבטן.  זאת הדרך הכי טובה לבחון את העניין, ומומלץ לבצע את ההתאמות בליווי דיאטנית מוסמכת. לצערי, חלק מהמטופלים מנסים דיאטות קיצוניות שאינן יעילות ואף יכולות לגרום לחסרים תזונתיים ונזק.״

איזה תרופות נותנים לטיפול במעי רגיש?

"התרופות ניתנות לפי חומרת התסמינים וכיוון השינוי ביציאות. לרוב נתחיל מתרופות הנלקחות לפי הצורך, וכוללות מרפי שריר חלק (לכאבי בטן) ותרופות לעצירות או לשלשול. במקרים אחרים ניתן להשתמש באנטיביוטיקה ייחודית (ריפקסימין) ובמקרים קשים יותר נעזר בתרופות ספציפיות ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה, אשר הוכח כי במינונים נמוכים הן פועלות במערכת העצבים של מעי, מפחיתות את רגישות המעי ומשפרות תסמינים".

האם כל מי שיש לו מעי רגיש צריך פסיכולוג?  

"לא. רק אם יש בעיה נפשית משמעותית. עם זאת, איכות החיים של רובנו תשתפר אם נפחית מתח בכך שיהיה לנו עם מי לדבר ולהתייעץ. אני ממליץ על ליווי מקצועי נפשי לכלל המטופלים עם מחלות כרוניות ובעיקר מחלות של כאב, המושפעות, אך גם משפיעות, על מצב הרוח".

"האם בתקופות של סטרס כמו מלחמה יש יותר מטופלים עם מעי רגיש?  

"הרושם שכן. אין מחקר מסודר על כך עדיין בארץ, אבל ידוע שסטרס מחמיר תסמינים של מערכת העיכול ובכלל."

למה התחום נקרא נוירו-גסטרולוגיה?  

"כי מדובר בממשק בין מערכת העצבים למערכת העיכול – תנועתיות, חישה, רגישות ועיבוד עצבי של התחושות. בהכשרה אני רופא גסטרו והתמחיתי גם בנוירו-גסטרו בהמשך".

יש הרבה רופאים בארץ עם התמחות כמו שלך?

"יש כ- 30 נוירו-גסטרואנטרולוגים בישראל. זה תחום שגדל ומתפתח בארץ ובעולם".

מה מעניין אותך בתחום הזה?  

"זה תחום שדורש הקשבה וניסיון אמיתי להבנה של תחושות המטופלים, ולא רק טיפול בבעיה מכאנית. יש בו עניין רב, כי כל מטופל הוא חידה בעיני. מעניינים אותי מטופלים שאין להם פתרון אוטומטי, שדורשים יותר הבנה. תחום מומחיות נוסף שלי הוא הפרעות תפקודיות ברצפת אגן בדגש על מערכת העיכול – עצירות ודלף צואה. יש דברים שמאוד מציקים לאנשים ואפשר לפתור אותם גם בעזרת פיזיותרפיה, ביופידבק וטכנולוגיות נוספות ".

יש הרבה שתיקה סביב בעיות מהסוג הזה

"נכון, והרבה סבל שאפשר להקל. לפעמים השיחה מאחורי דלת סגורה ובמקום בטוח מקלה על המטופלים בכך ששיתפו בבעיה כמו בריחת צואה. זה שכיח יותר ממה שרובנו חושבים".

מיהם המטופלים שמגיעים לשירות הנוירו-גסטרו?

"הרבה פעמים אנשים שעשו כבר הרבה בירורים, ולא גילו להם שום דבר ובעיקר לא קיבלו אבחנה ברורה או ניסיון טיפול מתאים. אנחנו עוברים על הבדיקות, עושים השלמת בירור כשנדרש ומנסים לגבש את התמונה הכללית עד האבחנה ותוכנית טיפולית. אנחנו עובדים עם צוות מצוין שכולל דיאטניות, פיזיותרפיסטית, מומחית בהיפנוזה, מטפלים נפשיים ומדקר סיני, כולם מומחים בתחומם, ואנחנו משתדלים לעזור ככל הניתן.״