האמת הצורבת

ראיון עם ד"ר מור מידובניק, מנהלת השירות למלנומה וגידולי עור, איכילוב

מה הטעות הכי נפוצה שעושים בכל הנוגע להגנה מהשמש בקיץ? "
מריחת קרם הגנה רק כשיוצאים לים או לבריכה. צריך להימרח בכל יציאה מהבית – גם בקיץ, אבל גם בחורף."

קרם הגנה נדרש גם בדרך לקניות?
"חובה בכל יציאה מהבית. גם כשיוצאים לסידורים וגם כשנוהגים ברכב. חלק מקרני ה UV-חודרות את השמשות, ולכן גם בנהיגה בשמש של הצהריים, אנחנו לגמרי חשופים."

את רואה מקרים של נזק כתוצאה מחשיפה בנהיגה?
"בהחלט. אנחנו יכולים לראות שלחי שמאל ואמה שמאל מזדקנות עם השנים הרבה יותר לעומת צד ימין. זה כולל כתמי שמש וגידולי עור שנוטים להופיע יותר בצד הזה, שחשוף יותר לשמש."

יש דבר כזה שיזוף בטוח?
"אין דבר כזה שיזוף בטוח לגמרי, אבל נכון לומר שיש שעות מסוימות שבטוחות יותר ליציאה. אנחנו כמובן לא אוסרים על אנשים לצאת החוצה ולהיות 'ערפדים', אבל כן חשוב לתכנן את היציאה הפוך מאינדקס הקרינה. הטרנד של לבדוק מתי אינדקס הקרינה גבוה ואז לצאת להשתזף, הוא מאוד לא בטוח. לעומת זאת, אם נבדוק מתי האינדקס נמוך – נדע מתי עדיף לצאת לים. גם אז, בכל מקרה עדיף לצאת מרוחים בקרם הגנה, מכיוון שהאינדקס הוא לא מוחלט."

מספיק למרוח קרם הגנה בתחילת היום?

"קרם הגנה בדרך כלל מספיק לכארבע שעות. עם זאת, אנשים שנוטים להזיע יותר או כשנחשפים למים בים או בבריכה, צריכים לחדש את המריחה כל שעתיים או בכל כניסה ויציאה מהמים. ברור שמי שנוסע למשרד בבוקר ונמצא שם רוב היום, יכול להסתפק במריחה בבוקר."

מה גורלו של קרם הגנה משנה שעברה?
"צריך לבדוק את התוקף שלו, וייתכן שאין בעיה להשתמש בו. כמובן שאם מדובר בשפופרת פתוחה, ייתכן שהחומר יתחמצן ויהיה פחות פעיל."

עדיף קרם הגנה עם מקדם גבוה ככל האפשר?
"מקדם ההגנה המומלץ הוא 50 SPF מעבר לזה אין עוד הרבה תועלת. בחירת הקרם צריכה להיעשות לפי נוחות המריחה וסוג העור – תחליב, ג'ל או ספריי. בעור שומני נעדיף להשתמש בתחליב, לעומת עור יבש שאליו אולי יתאים קרם שומני יותר. יש היום מספיק מוצרים טובים של כל החברות".

יש דעה שקרם הגנה עשוי מחומרים כימיים לא בריאים.
"אני שומעת לא מעט את השיח הזה, ונכון שבכל משחה ותכשיר יש רכיבים שהם כימיים. ייתכן גם שיש מחקרים שמראים שברמות חשיפה של פי מאות מהנורמה, בעכברים, ייגרם נזק לגוף. מבחינתי, הסיכון נמוך לאין שיעור מהתועלת שהשימוש במקדם הגנה יביא. ובכל זאת, אם מישהו מאוד מוטרד, יש סוג נוסף של קרמי הגנה מינרליים, שעובדים בשיטה של חסימה פיזית של קרני השמש, כמו שאפשר לראות אצל גולשים בים."

הקרמים המינרליים מומלצים?
"בהחלט. החיסרון הוא שבדרך כלל מדובר בחומרים שהם הרבה יותר כבדים ודביקים במריחה. עם זאת, יש גם דור חדש של תכשירים כאלה ששווה לבדוק."

איזה אזורים בגוף נוטים לפספס?
"את אפרכסות האוזניים. אנשים מקפידים בעיקר למרוח את הפנים, שזה באמת מאוד חשוב, אבל חובה למרוח גם את גב הידיים ואת האזור מהמרפקים ומטה, כי אלו אזורים שנחשפים בנהיגה. אנחנו באמת רואים הרבה נזקים שפשוט מופיעים על גב הידיים. גברים שאינם חובשים כובע, צריכים כמובן למרוח גם את הקרקפת."

מהם סימני האזהרה לבדיקת נקודות חן?
"נגע שאנחנו מכירים בגופנו הרבה שנים ופתאום התחיל להשתנות – שינה צבע, גדל, קיבל נפח או דימם – חייבים לבדוק. זה דגל אדום שאסור לפספס. בנוסף, כל נגע א-סימטרי, נגע עם כמה גווני צבע, נגע עם גבולות לא עגולים וסדירים אלא מעט חדים, וכן נגע שגדול יחסית משאר הנגעים. בכל המקרים הללו מומלץ מאוד לפנות לאבחון אצל רופא עור."

האם בעלי עור כהה חשופים פחות לסרטן העור?
"כן, ככל שגוון העור כהה יותר, הסיכוי לחלות במלנומה של העור קטן. גוון העור נמדד על פי סולם בשם 'פיצפטריק', שמסווג את עור האדם בהתאם לסבולת שלו מול קרני השמש. הסולם נע מ-1 (עור בהיר מאוד) עד 6 (עור כהה מאוד). ככל שהעור כהה יותר, כמות המלנין גבוהה יותר."

רוב המטופלים במלנומה הם בהירי עור?
"זאת אכן מחלה של בעלי עור בהיר יותר. עם זאת, לכהי עור יש גם מלנומות, ודווקא באזורים מוסתרים מהשמש. כלומר, אנשים עם גוון עור כהה יותר נוטים למשל למלנומות בציפורניים (פס שחור לאורך הציפורן) או למלנומות של הריריות."

מה הגיל הממוצע לחלות במלנומה?
"בעשור השביעי עד השמיני לחיים. אבל לצערי, אנחנו רואים לא מעט מקרים של מלנומה גם אצל צעירים יותר."

מה הקשר לחשיפה לשמש בגיל צעיר?
"המלנומה קשורה לחשיפה לשמש בגיל הצעיר, ובעיקר לכוויות שמש בשנות העשרים."

האשמה תמיד בשמש?
בעיקר, אבל במיעוט המקרים יש גם מרכיב גנטי. יש קשר לנטייה משפחתית ולנשאות של הגן BRCA2 ".

מה הסיכוי לשרוד מלנומה?
"זה מאוד תלוי בשלב שבו היא אובחנה. ממש לפי הקלישאה – אבחון מוקדם מציל חיים. אם המלנומה מאובחנת כדקה, כזו שלא התפשטה לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים – הסיכוי להירפא ממנה הוא גבוה מאוד. מנתחים אותה והיא לא חוזרת. ככל שהמלנומה מתגלה בשלב מאוחר יותר – כלומר כשהיא עבה יותר, חדרה יותר לשכבות העור, או התפשטה חלילה לבלוטות הלימפה – אז כמובן שהסיכוי למחלה מתקדמת, וחס וחלילה לתמותה, עולה."

איך מטפלים?

"הטיפולים במלנומה היום מתבססים בעיקר על אימונותרפיה. זהו טיפול שמטרתו לעודד את מערכת החיסון הטבעית של המטופל לזהות תאי גידול ולתקוף אותם."

מה התחדש עוד בתחום?
"יש היום קומבינציות חדשות של תרופות. כלומר, אנחנו יכולים לבחור בין מתן תרופה אחת לבין צמד של שתי תרופות. גם כשמשתמשים בצמד, אפשר להחליט אילו שתי תרופות בדיוק אנחנו משלבים."

איך התחום נראה היום לעומת לפני עשור?
"הקפיצה הגדולה של התחום הייתה בשנת 2011, אז נכנסו התרופות האימונותרפיות לשימוש במלנומה. מאז, כ-60% מהמטופלים במלנומה מתקדמת מגיבים לטיפול וחיים חיים ארוכים."

מקור: העמותה הישראלית לסרטן העור