אל תהיה מיקרוב
ראיון עם ד"ר ניב זמורה, רופא חוקר בכיר, היחידה למחלות כבד במכון למחלות דרכי העיכול והכבד
מה בין מוטיבציה לספורט והחיידקים בגוף שלנו? מחקר שנערך בימים אלה בארה"ב מגלה שיש קשר הדוק. ואם אתם מאלה שמתקשים לזוז מהספה זאת לא אשמתכם, אלא אשמת החיידקים שכנראה מפרישים איזה חומר למוח שמרחיק אתכם מההליכון.
זאת רק דוגמה אחת מתוך מחקרים רבים שמתרחשים בכל רגע נתון בארץ ובעולם בתחום המסקרן שנקרא מיקרוביום שמקשר תופעות התנהגותיות, כאב, פחד, מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות לאותם חיידקים שמיד נדבר עליהם.
מה זה מיקרוביום?
"זהו תחום חקר שהתפתח בעקבות המהפכה של הגנטיקה והידע שנצבר על הריצוף הגנטי. מדובר בהכרת אוסף המיקרואורגניזמים, כל היצורים הקטנים שנמצאים במעי שלנו וכוללים חיידקים, פטריות, וירוסים ועוד יצורים חד-תאיים אחרים – כל היצורים שאינם אנושים וחיים בגוף שלנו. המסה הקריטית זה קילו וחצי של חיידקים שוקקים במעי, אבל הם נמצאים לא רק במערכת העיכול. הם נמצאים על העור, הם נמצאים במערכת הנשימה, במערכת המין, במערכת השתן. בכל אינטראקציה בכל ממשק שיש לנו מהחלל החיצוני".
מה זה תא אנושי?
"אנחנו מורכבים מתאים אנושיים, אלה שנולדנו איתם, אבל גם מהחיידקים שרכשנו מרגע הלידה – שקיימים בכמות עצומה בגופינו. עובר המתפתח ברחם אימו הוא סטרילי לחלוטין והוא רוכש חיידקים כבר בתעלת הלידה או, אם נולד בלידה קיסרית, מידיו של המנתח או הסביבה".
עד כמה הם חיוניים לנו?
"עד לא מזמן התעלמו מהם, אבל היום אנחנו יודעים שהם חיוניים להתפתחות שלנו. בניסויים שנעשו בעכברי מעבדה סטריליים גילו שללא החיידקים האלה לא מתאפשר למערכת החיסונית לצמוח ולגדול. עכברי מעבדה סטריליים שגודלו באינקובטור גדלו אחרת, לא הבשילה אצלם מערכת החיסון בגוף. ויש גם השפעות מעבר למערכת החיסון, אפילו על התנהגות – עכברים סטריליים, למשל, פחות מפתחים תגובה של פחד שהיא חיונית להישרדות של כל יצור חי".
מה קורה כאשר מערכת החיסון בגוף לא בשלה?
"לא משמינים ולא מרזים, חומרים שמופרשים במערכת העיכול כמו סטרוטונין לא מיוצרים. כל ההתפתחות שלנו הולכת בסימביוזה עם החיידקים האלה והיא מאוד חשובה. יש חיידקים שהם טובים, יש חיידקים שהם רעים ויש כאלה שלכאורה לא עושים כלום, יש הכל מהכל, אבל החשיפה שלנו לחיידקים היא קריטית להתפתחות שלנו. זה משהו שלא היה ידוע לפני 20 שנה ולכן התחום הזה מאוד מסקרן".
איך כל זה מתורגם לעזרה לחולים?
"זה תחום שברובו עדיין מחקרי והוא לאט לאט זולג לקליניקה. רק חלק קטן מכמות המידע הענקית שנצברה על המיקרוביום כבר הגיע למטופלים. מה שכן ידוע הוא ,למשל, על תופעה שנקראת סיבו (SIBO) – גידול יתר של חיידקים במעי הדק שמתבטאת אצל הרבה אנשים בכאבי בטן, תחושת נפיחות וגזים מכיוון שהמזון שנכנס למערכת העיכול הופך למותסס. זאת אבחנה יחסית חדשה והיא הושגה אודות לחקר המיקרוביום. איך מגלים? מבצעים מבחן נשיפה שבודק את רמת החיידקים במעי. הטיפול הוא אנטיביוטיקה ממוקדת במעי. נכון, זאת לא מחלה דלקתית או גידולית אבל זאת תופעה שיכולה מאוד להפריע לאיכות החיים.
מה עם הליקובקטור פילורי?
"זה חיידק שמבחינת המערכת האקולוגית יודע לשרוד בסביבה חומצית. הוא מתיישב בקיבה ועושה את הנזקים שלו כמו דלקת, כיבים (אולקוס). הוא יכול לגרום לקיבה להתנוון ואף לגרום לסרטן אם לא מטפלים כנדרש".
איך מטפלים בהליקובקטור?
"נותנים טיפול לא נעים במיוחד אבל יעיל – מיקס של אנטיביוטיקות שמחסלות את החיידק. במקרים המעטים כשהוא לא מושמד ניתן לעשות תרבית ולבדוק במעבדה למה החיידק עמיד, זה עוזר מאוד".
מה עם הפרזיטים?
"בבדיקת צואה ניתן לגלות חיידקים מזיקים ופרזיטים, למשל מסוג אמבות, שגם הם הופכים את החיים לבלתי נעימים ולסבל במעי. גם פה יהיה טיפול אנטיביוטי".
יש מקרים יותר קשים?
"נניח חולי כבד עם שחמת, הכבד אצלם כבר מצולק ומתקשה לסנן את הרעלים. במצב מתקדם המטופלים מגיעים עם בלבול, בעיות שינה ואפילו במצב של קומה בגלל רעלים שנכנסים למחזור הדם דרך המעי. במקרה הזה נותנים להם אנטיביוטיקה שמשנה את התנאים במעי ומורידה את כמות החיידקים והם חוזרים לחיים".
איך הגעת לתחום הזה?
"חקרתי מיקרוביום במעבדה של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן, זאת מעבדה שפרסמה הרבה מחקרים, שהמפורסם שבהם עסק בתזונה מותאמת אישית. זה תחום מרתק שנמצא רק בתחילת הדרך. כשרוצים לבנות תפריט שמוריד את רמות הסוכר בדם, הולכים לדיאטן.ית ואומרים לנו שעוגה זה טוב וחסה זה רע ולפי זה בוחרים את המזון שנאכל.
אז נכון שהאינדקס הגליקמי (המדד שמציין את רמות הסוכר בדם) של עוגה גבוה מזה של חסה, אבל עדיין זה ממוצע שאינו בהכרח מדויק לכל אחד מאיתנו. אנחנו טוענים שאם תפרוט את זה לרמת האדם הספציפי, תוכל לנבא את ההשפעה של המזון על הגוף. אבל מעבר לזה – הראשונים שפוגשים את המזון במערכת העיכול הם החיידקים שמפרקים אותו והופכים אותו לחומרים אחרים עד שזה מגיע לתאים האנושים ולכן אפשר לנבא תגובה אישית של כל מזון ומזון ולראות את ההשפעה שלה על כל אדם".
אז למה לא עושים את זה ופותרים את בעיית ההשמנה בעולם?
"זה לא כל כך פשוט. אנשים משתנים והם לא באותו מצב כל שעה ביום, בנוסף, המדד הגליקמי הוא לא כל הסיפור, יש עוד מרכיבים להשמנה".
מתי כל אחד יוכל לברר את הרכב המיקרוביום שלו?
"זה עוד לא נכנס לקליניקה, אבל טכנולוגית זה כבר קיים במעבדות. על ידי בדיקות צואה ניתן לקבל רשימת חיידקים של כל אחד".
מה אתה יכול להגיד על השתלות צואה?
"זה גם כבר נחקר וידוע שאם משתילים לאדם שמן צואה של אדם רזה, החיידקים בגוף ישתנו והוא ירזה".
אם אני אקח כדורי צואה אני יכולה לרזות?
"בהחלט, אבל יש כמה בעיות. נתחיל מכך שהרעיון קצת דוחה, אבל אם מתגברים על הדחייה, עדיין יש כמה בעיות: ראשית צריכים להיות תלויים בצואה של אדם אחר כי המיקרוביום אמנם משתנה אבל רק לתקופה מוגבלת. אנחנו גם לא יודעים מה ההשלכות של השתלת הצואה לטווח ארוך ואיזה מחלות יכולות להיות מועברות בדרך הזאת, יש עוד מה לחקור בנושא".
זה באמת פרימיטיבי
"נכון, המצרים הקדמונים היו מעברים צואה מאחד לשני וגם בעלי חיים כמו כלבים אוכלים צואה. בינתיים אנחנו יודעים רק שאם המיקרוביום שלך מוחלף במיקרוביום של מישהו אחר זה עוזר לתקופה קצרה. היופי בתחום הוא לחקור מה קורה מאחורי הקלעים – איזה חיידק עלה ואיזה ירד ומה זה עושה לגוף, ברגע שנדע ניתן את המולקולה המדויקת שמיוצרת על ידי החיידק שתגרום להרזיה, תשפר כאבי בטן ועוד".
זה לא מייאש שייקח זמן עד שיחקרו?
"אני מרגיש שנכנסתי לתחום בזמן הכי טוב. הגעתי ממש בראשית התחום וכל דבר שכולם מדקלמים אותו יצא במעבדה באמצע הלילה. עכשיו אנחנו בשלב קצת יותר קשה כי לוקח זמן עד שהתגליות נכנסות לקליניקה, אבל זה יקרה.
בכל תחום כמעט יש קשר למיקרוביום. יש, למשל, היום משפחה שלמה של תרופות שמחזקות את מערכת החיסון שתטפל בסרטן. וכמו כל דבר במערכת החיסונית הוא משופעל על יד המיקרוביום. היום יודעים שאם המיקרוביום מאוזן התרופות משפיעות טוב יותר".