יעפת - Jet Lag


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

היעפת (Jet Lag) נובעת ממעבר מהיר בין אזורי זמן שונים. היא עלולה לפגוע באיכות החיים, לזמן קצר עם הנחיתה, אך יש דרכים למניעתה.

יעפת הינה הפרעת שינה מוכרת, שנובעת ממעבר מהיר מדי בין אזורי זמן שונים, כך שהשעון הביולוגי של האדם אינו מצליח להתאים את עצמו. הסימן העיקרי, הוא אי התאמה זמנית בין השעון הביולוגי שלנו לבין השעון המקומי. השעון הביולוגי שלנו מסונכרן עם מחזוריות האור והחושך של היום והלילה. הוא מגביר את הערנות שלנו במהלך שעות היום ואת הצורך בשינה בשעות הלילה. כל שינוי בשעון הביולוגי מתרחש באיטיות, כך שמעבר בין אזורי זמן שונים גורם לאי התאמה בין תחושות הערנות-עייפות של הפרט לבין שעות האור והחושך המקומיות.

יש אנשים שייקח להם יום יומיים עד שהשעונים שלהם יסתנכרנו ויש אנשים שייקח להם שבוע. ההבדלים בין האנשים נובעים משינויים גנטים וגיל ויכולים להיות קשורים להפרעה כרונו-ביולוגית כמו שעון ביולוגי דחוי או מוקדם או דפוסי שינה ערות לא סדירים וקבועים.

תסמינים

התסמינים של יעפת כוללים בעיקר נדודי שינה ועייפות בשעות היום, אך עלולים להתבטא גם במצב רוח מדוכדך, בתפקוד גופני לקוי, בפגם ביכולת הקוגניטיבית (חשיבתית), ואפילו בבעיות במערכת העיכול. תסמיניה של היעפת ממשיכים עד שהשעון הביולוגי מתואם עם השעון המקומי. למרות שיעפת הינה הפרעה קלה וחולפת מבחינה רפואית, היא עלולה לגרום לקבלת החלטות שגויה בנוגע להחלטות עסקיות או מקצועיות.


יעפת במספרים

לא ידוע כמה אנשים סובלים מיעפת, אך מומחים בתחום טוענים כי שיעור גבוה מבין 30 מיליון הנוסעים, העולים כל שנה על מטוס כל שהוא בארה"ב, סובלים מהפרעה זו, במיוחד כאשר רבים מהם חייבים לעבור בין 5 אזורי זמן שונים או אפילו יותר.


הטיפול ביעפת

ישנן שלוש גישות טיפול שונות להתמודדות עם יעפת, אך אפשר גם לשלב ביניהן. גישה אחת שואפת להביא לסנכרון מהיר בין השעון הביולוגי לבין השעון המקומי, באמצעות חשיפה לאור בהתאם לשעות האור והחושך במקום. מתן תכשיר מלטונין משרת גם כן את אותה המטרה וניתן לשלב בין התרופה והחשיפה לאור. גישה אחרת שואפת לתכנן את מספר שעות השינה והתזמון האופטימאלי. הגישה השלישית משתמשת בתרופות לטיפול בנדודי השינה בלילה (כדורי שינה) ומתן תרופות מעוררות במשך היום, כדי להלחם בעייפות ובנטייה לנמנם בשעות היום. 


המלצות לצמצום תופעות היעפת

  • לפני הטיסה מערבה - מומלץ להתחיל לדחות את שעת השינה בשעה או שעתיים, מספר ימים לפני הנסיעה. נסו להיחשף לאור חזק בשעות הערב.
  • לפני הטיסה מזרחה - מומלץ להקדים את שעת השינה בשעה או שעתיים, מספר ימים לפני הנסיעה. נסו להיחשף לאור חזק בשעות הבוקר.
  • תזונה- חלק מהשעונים הפנימיים נמצאים במערכת העיכול. נמצא שגם תזמון האכילה יכול להשפיע על מצב השעון ולעזור בהתמודדות עם ג'ט לג. תחום זה נקראה כרונו-תזונה. חוקרים מצאו שאם אוכלים את הארוחות העיקריות בשעות האור, כמו פעם, ארוחת בוקר בשעה 7 בבוקר וארוחה אחרונה בשעה 7 בערב – זה מדייק את השעונים הביולוגיים ממש באותו אופן ומנגנון של החשיפה לאור ולחושך.
  • תכנון מוקדם- מומלץ לתכנן את שעות הטיסה ולהגיע ליעד החדש בשעות היום או אחר הצהריים ואז להמנע משינה עד לשעת הערב המקומית (סביב 21:00-22:00)
  • חשיפה לאור- הגברת החשיפה לאור ביום החזרה. ביום החזרה חשוב להיות כמה שיותר בחוץ ולהיחשף לאור יום. גם אם סגרירי בחוץ ונראה שאין שמש, זה עדיין טוב.
  • נסו לישון מספיק שעות - אל תשאיר את אריזת המזוודות וההכנות האחרות לקראת הנסיעה לרגע האחרון. אם אפשר תכננו את הנסיעה כך שלא תפסיד שעות שינה לפניהן.
  • בזמן הטיסה - הגבירו את נוחיותכם, הרבו בשתייה, צמצמו שתיית קפאין, הימנעו משתיית אלכוהול אם בכוונתכם ליטול כדור שינה.
  • בזמן הטיסה - השתמשו באמצעים למניעת פקקת ורידית (קרישי דם), שנו את תנוחת הרגליים, קומו והתהלכו, מי שנמצאים בסיכון ליצירת קרישי דם, מומלץ שייוועצו ברופא. (ראו התייחסות נרחבת לנושא קרישי דם תחת הכותרת – 'בואו נדבר גם על זה').
  • בעת ההגעה - התכוננו לשינויים בהרגלי השינה, צפו לשינה בלתי רציפה, עד שהשעון הביולוגי יתאים עצמו.

מקור: Jet Lag; The New England Journal of Medicine 2010, 362: 440-447. 

בדיקה

השדות המסומנים ב *הינם שדות חובה
גגג
גגג