גב אל גב

ראיון עם ד"ר מורסי חאשן, מנהל שירות עמוד שדרה בחטיבה האורתופדית

פריצת דיסק או בלט בגב התחתון הם מושגים דומים המתייחסים לתופעה שרבים יסבלו ממנה בשלב זה או אחר של החיים. ברוב המקרים התופעה תעבור מעצמה ואין צורך בפעולה פולשנית כמו ניתוח, אבל לא בכל המקרים.

מהי פריצת דיסק?

"בין החוליות בעמוד השדרה יש דיסקים - מעטפת מרקמה סיבית חזקה המאפשרות יציבות כשבפנים יש חומר רך וסחוסי המאפשר תנועה. אם החומר או הדיסק חורגים ממקומם ובולטים החוצה מתחילות בעיות".

הבליטה החוצה מפריעה לתפקוד?

"לא ממש, היא יכולה לגרום לכאב למשך זמן קצר ולחלוף. הבעיה העיקרית היא כשהדיסקים חורגים ממקומם לכיוון העצבים ומתחילים ללחוץ עליהם. כאן יכולים להיות כאבים קשים שמערבים את הגב התחתון, הישבן והרגליים. ברגליים עלולות להיות בעיות של תחושה – נימול או רגישות יתר וגם חולשה".

מה ההבדל בין בקע לפריצת דיסק?

"נהוג לדבר על ההבדלים בין בקע לפריצה, אבל זה לא מידע כל כך חשוב או משמעותי. ההבדלים הם ברמת הרקמה והאם מעטפת הדיסק נשארה שלמה (בלט) או לא (פריצה). זה לא עקרוני לעניין הטיפול וגם לא בטוח שכל בקע יהפוך לפריצה – מה שחשוב הוא כמה לחץ יש על העצב".

הבעיה יכולה לעבור לבד?

"בהחלט, ברוב המקרים הכאב יחלוף תוך כמה חודשים".

איך יודעים שיש פריצת דיסק?

"הרופא מבצע בדיקה פיזית ואם נדרש הוא מפנה לבדיקת הדמיה CT או MRI שיעזרו לו לגבש את האבחנה".

מה גורם לפריצת דיסק?

"אנחנו לא מכירים סיבה ישירה לפריצת דיסק, אבל כן מכירים גורמי סיכון כמו עבודה פיזית עם משאות כבדים, עבודה משרדית עם מעט תזוזה שמחלישה את השרירים, ויש גם מרכיב גנטי, תורשתי".

האם נכון שאנשים גבוהים יסבלו יותר?

"לא מוכח בכלל".

חייב להיות טריגר?

"לפעמים תהיה תנועה חדה או  חבלה שתגרום לפריצה, אבל לפעמים הכאב יפתיע ללא שום תנועה מיוחדת".

מהם הגילאים האופייניים לפריצת דיסק?

"פריצת דיסק יכולה לקרות בכל גיל, אבל גילאי השיא הם 35 עד 55. בגילאים המבוגרים הדיסקים יותר יבשים וזה פחות? שכיח".

מהו הטיפול?

"בשלב הראשון ניתן משככי כאבים כדי להפחית את הסבל עד שהכאב יעבור מעצמו. אנחנו משתדלים לא לתת תרופות נרקוטיות חזקות שגורמות להתמכרות".

מה לגבי פיזיותרפיה וטיפולים נוספים?

"פיזיותרפיה יכולה לעזור, אבל מעט וכמו כן דיקור. שאר הטיפולים כמו כירופרקטיקה הכוללים מניפולציות בעמוד השדרה לא הוכחו כעוזרים ואנחנו לא בעדם".

למה אתם לא בעד?

"עמוד השדרה הוא איבר עדין וטיפולים לא עדינים יכולים גם לגרום נזק, לכן זה לא מומלץ. כלל האצבע שכדאי להכיר הוא שכל טיפול בעמוד השדרה חייב להיות עדין".

מה דעתך על יוגה ופילאטיס כטיפול בכאבים?

"בזמן כאב עצבי אקוטי אנחנו לא ממליצים על יוגה או פילאטיס או על פעילות מאומצת אחרת, אלא על מנוחה כדי שהגוף ישקם את עצמו. אפשר לעשות הליכה מתונה או מעט שחייה. אחרי שהכאבים חולפים, בהחלט חשוב לעשות פעולה שיקומית וכאן יש משמעות גדולה לפיזיותרפיה וניתן להוסיף לזה גם פילאטיס או יוגה".

אז פילאטיס ויוגה טובים לגב?

"כעיקרון אלה פעילויות שטובות לעמוד שדרה כל עוד הן נעשות בעדינות. לצערי לפעמים ההכשרות של המדריכים לא מספיק טובות ואנחנו רואים מקרים של עומס יתר על הצוואר למשל, בגלל עמידות ראש ביוגה או עבודה בעומסים מוגזמים בפילאטיס מכשירים. שחייה גם טובה לגב".

איזה ספורט לא מומלץ?

"לעשות סקאוטים (תרגילי כריעה) או דדליפט (הרמת משקולת או מוט מהרצפה) עם משקלים גבוהים זה בהחלט לא מומלץ לגב. אים בספרות הרפואית הוכחות ברורות לגבי זה, אני ממליץ על פעילות מתונה שלא גורמת לכאב וממליץ להימנע מפעילות בעומסים גבוהים כמו הרמת משקלים כבדים".

מה קורה כשהטיפול התרופתי לא עוזר?

"השלב הבא יהיה הפנייה למרפאת כאב לצורך זריקת סטרואידים ישירות לאזור העצב הלחוץ. זאת פעולה בטוחה ויעילה – כשהעצב לחוץ הזריקה יכולה להפחית את הדלקת עד שהתופעה תחלוף מעצמה".

כמה זריקות נותנים?

"פעם אחת או שתיים, לא יותר. יש גם טיפול בגלי רדיו שיכול לסייע".

באלו מקרים מנתחים?

"לדוגמה אצל מי שמצבו לא השתפר לאחר טיפול שמרני (לא ניתוחי) והוא מתעקש לתפקד בגלל הכאב. במקרה הזה נשקול ניתוח. האופציה הניתוחית תישקל גם במקרה של מטופלים שסובלים מפגיעה תפקודית  כמו חולשה או הפרעה בשליטה על סוגרים  בשריר כתוצאה מהלחץ העצבי שפריצת הדיסק גורמת". 

יש בציבור פחד מפני ניתוח בעמוד השדרה

"נתחיל מכך שלדעתי פחד מניתוחים, במיוחד בעמוד שדרה הוא בריא. השם הרע של הניתוחים האלה הוא היסטורי, ואולי בצדק כי פעם היה מדובר בניתוחים עם אחוזי סיבוכים גבוהים.

בעשורים האחרונים חלה מהפכה בתחום, גם באבחונים שהפכו להרבה יותר מדויקים וגם בניתוחים עצמם. נכנסה טכנולוגיה מדהימה כמו שימוש במיקרוסקופים מיוחדים ומערכות ניווט שמבוססות על הדמיה תלת-ממדית שנעשית על שולחן הניתוחים. מערכת מסוג זה עוזרת לנו לנווט את דרכנו מבלי לפגוע ברקמות חיוניות כמו כלי  דם או עצבים. בנוסף, בחלק מהניתוחים  משתמשים בניטור עצבי שמתריע על פגיעה בעצבים חלילה".

באיזו שיטה מבוצע הניתוח?

"כמעט כל הניתוחים לפריצת  דיסק בגב התחתון שמבוצעות באיכילוב מבוצעים בגישה זעיר פולשנית דרך חתך של 1.5 ס"מ ותוך שימוש במיקרוסקופ. הניתוח הזה מאפשר  התאוששות מהירה יותר, שעור זיהומים נמוך יותר ופחות איבוד דם בניתוח".

מהם הסיכונים?

"הסיכון הוא קטן  מאוד. מבין ניתוחי עמוד השדרה השונים, ניתוחי פריצת דיסק בגב התחתון  נחשבים בטוחים מאוד מכיוון שבגב התחתון אין חוט שדרה. הסיכון  לשיתוק בשתי הרגליים  הוא אפסי, אבל יש סיכוי קטן לחולשה ברגל אחרי הניתוח ובחלק לא קטן מהמקרים החולשה היא זמנית ועוברת גם היא אחרי כמה שבועות של פיזיותרפיה. גם השכיחות  של זיהום בזמן הניתוח נמוכה בניתוחים מהסוג הזה".

מה כולל הניתוח?

"מטרת הניתוח היא להוריד את הלחץ מהעצב. את החלק הפרוץ אנחנו מוציאים, כורתים ומשחררים את העצב. זה ניתוח קטן יחסית עם אשפוז של לילה אחד ולאחריו מנוחה בבית למשך כמה שבועות. ברוב המוחלט של המקרים אין צורך במשתלים וקיבועים".

מתי אפשר לחזור לפעילות?

"תוך שבועיים, אבל עמידה והליכה אפשר ביום הניתוח או למחרת. אחרי חודש ניתן לעשות גם ספורט כמו הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה".

מהי היצרות של תעלת השדרה?

"תעלת השדרה היא חלל לאורך עמוד השדרה שבתוכו עוברים העצבים. בשונה מפריצת דיסק שמתרחשת באופן יותר מקרי, היצרות של תעלת השדרה מתפתחת באופן הדרגתי. זה תהליך שחיקתי שמתרחש לאורך שנים ומתפרץ בגילאי 60 ומעלה בדרך-כלל. זהו תהליך מאוד נפוץ בשכיחות של -5% עד 10% מהאוכלוסייה".

איך מתפתחת ההיצרות?

"הדיסק יכול להיות קצת בולט, המפרקים האחוריים גדלים עם הזמן, הרצועה שעוטפת את התעלה מתעבה עם הזמן – וכך קצת מפה ומשם התעלה מאבדת מהנפח ומהקוטר שלה ונוצר לחץ משמעותי על העצבים בתוכה".

מה מרגישים?

"הרוב לא מרגישים כלום כאשר יש היצרות קלה, כאשר הסימפטומים מתפתחים יש כבר היצרות משמעותית של התעלה. אפשר להרגיש כאבים בגב, אבל בעיקר בישבן וברגליים. התלונה האופיינית היא כאב בעמידה ובהליכה. אחרי הליכה, אפילו של כמה מטרים וכמה עשרות מטרים, מרגישים שאי אפשר ללכת יותר וחייבים לשבת. בישיבה יש הקלה בכאבים".

למה בישיבה יש הקלה?

"המבנה של תעלת השדרה הוא כזה שכאשר יושבים היא מתרחבת ובעמידה והליכה היא יותר צרה, המצב נקרא צליעה לסירוגין".

זאת מוגבלות משמעותית

"נכון. קשה ללכת וזאת מגבלה לא פשוטה".

המצב הזה יכול לחלוף מעצמו כמו פריצת דיסק?

"לא, זה יכול להחמיר עם השנים, אמנם בקצב איטי אבל מתקדם".

מה עושים?

"נתחיל עם טיפולים שמרניים יותר של פיזיותרפיה, דיקור והפנייה להזרקות למרפאת כאב, הבעיה שכאמור אלה טיפולים זמניים והמחלה לא זמנית".

השלב הבא הוא ניתוח?

"נכון. במקרה הזה ננתח יותר מהר מפריצות דיסק. הספרות הרפואית מראה שמנותחים חיים באיכות חיים טובה בהרבה יותר ממי שלא נותחו".

הניתוח מסובך?

"גם פה הניתוחים זעיר פולשניים ברב המקרים.  במקרים בהם ההיצרות מפושטת על פני מספר חוליות ואז הניתוח לא יבוצע בגישה זעירה".

איך מרחיבים את התעלה?

"מורידים את הלחץ מהעצבים ונותנים להם מקום בתעלה על ידי כך שמסירים רקמות שגורמות ללחץ, חלקי דיסק, רצועות ומפרקים  שלוחצים וכד'".

האם ניתן למנוע את ההיצרות?

"כעיקרון אין ממש דרך למנוע מצבים של היצרות, אבל כמובן שטוב לשמור על שרירי היציבה והליבה ולשמור על אורח חיים ידידותי לגב".