תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מהו אפיון רב פרמטרי?

אפיון רב פרמטרי הינו גישה חדשנית ומתקדמת לאפיון רקמה באופן מדוייק יותר מאשר בבדיקת MRI שגרתית. אפיון הרקמה מתבסס על שימוש בשיטות רכישה מתקדמות והן בשיטות אנליזה שונות לזיהוי וסיווג כמותי של הנתונים הדמיתיים. היות ומדובר במספר רב של פרמטרים, נעשה שימוש בכלים העדכניים ביותר הקיימים היום בתחום של עיבוד תמונה, כולל אלגוריתם שונים של  Machine learning , בתחום של Computer Vision ופיתוח כלים של Computer Aided Diagnosis.

במסגרת המכון לתפקודי המוח, פיתחנו כלי יעודי למעקב אחר גידולי מוח, המסווג את אזור הנגע, למרכיבים בעלי חשיבות קלינית. חתימה השיטה מאפשרת חתימה ייחודית לרקמות השונות, המאפשרת מעקב קליני מדויק ואמין יותר שיסייע בהחלטות הקליניות לגבי המשך ו/שינוי בטיפול. ההתבססות על מספר רב פרמטרים מאפשר מתן תוצאות אמינות, מדויקות ורגישות יותר ביחס לשיטות אחרות המתבססות על פרמטר יחיד.

מה הם השימושים של שיטת הדמיה זו?

המכון לחקר תפקודי המוח, מציע שירות אפיון רקמה מתקדם רב פרמטרי בתחום של גידולי מוח. בעזרת האפיון הרב פרמטרי אנו מסוגלים לאבחן בין גידול פעיל (או הישנות של גידול) לעומת שינויים בעקבות טיפולים, וכן לאבחן בן גידול הסננתי לעומת בצקת.

מידע לנבדק

האנליזות נעשות על הדמיות MRI שמבוצעות במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, בפרוטוקול ייעודי, לאחר הפניה של הרופא המטפל ותאום מול המכון. ביום הסריקה נדרש צום מוחלט (אוכל ושתייה) של שעתיים לפני הסריקה. אם על הנבדק לקחת כדורים בשעות קבועות יש להתייעץ עם הצוות. על הנבדק להצטייד במסמכים הבאים:
  • הפנייה מהרופא המטפל לביצוע בדיקת ה MRI.
  • טופס התחייבות כספית (טופס 17) קוד 70551 (MRI) ו- L0749 (תוספת עבור חומר ניגוד). באפשרות הנבדק להשאיר פיקדון בצ'ק או בכרטיס אשראי שיפדה לאחר 10 ימים מיום הבדיקה באם לא יוסדר התשלום או לשלם באופן פרטי בהתאם לתעריף משרד הבריאות.
  • סריקות MRI קודמות כולל דו"ח פענוח של רדיולוג.
  • בדיקת דם של תפקודי כליות (קריאטנין) עדכנית לשלושה חודשים האחרונים טרם הבדיקה.
  • כל ממצא רפואי אחר שעשוי להיות רלוונטי לבדיקה (סיכומי אשפוז או מחלה, סיכום ביקור אצל רופא, תוצאות של בדיקות).
בהגעתו, יתבקש הנבדק למלא טופס המאשר שאין מתכות בגופו. מכשיר הבדיקה הוא מגנט רב עוצמה ולכן הנבדק יתבקש להסיר כל פריט שאינו מותאם למכשיר ויכול להוות סכנה ו/או לפגוע באיכות הבדיקה. בדומה לבדיקות MRI אחרות, חשוב מאד להימנע מתזוזות לאורך כל הבדיקה. תזוזות פוגמות בתוצאות וביכולת שלנו להסיק מסקנות אמינות.

מהלך הבדיקה

במהלך הבדיקה הנבדק שוכב במכשיר ה-MRI ללא תזוזה. תזוזות במהלך הבדיקה פוגמות בתוצאות וביכולת שלנו להסיק מסקנות אמינות. איכות תוצאות הבדיקה תלויות בשיתוף הפעולה של הנבדק כמו גם בסוג הפגיעה ובמיקומה.
בדומה לבדיקת MRI רגילה, הבדיקה אינה פולשנית אולם תתכן תחושת אי נוחות עקב השכיבה הממושכת ללא תזוזה בתוך המכשיר. כמו כן, בשלבים שונים במהלך הבדיקה נשמעים קולות חזקים שמקורם במכשיר. הנבדק יצויד באוזניות המסייעות להפחתת הרעש.
במסגרת הבדיקה, מוזרק חומר ניגוד תוך כדי רכישה דינמית של תמונות MRI. המאפשרת מידול וכימות של פרמטרים רבים של הרקמה כגון נפח כלי הדם  וחדירות כלי הדם. בשל רכישת מיידע רב פרמטרי, אורך הבדיקה יהיה מעט יותר ארוך מבדיקות MRI שגרתיות (כשעה וחצי, בהתאם להפניה ולשאלה הקלינית). בהרבה מהמקרים, בדיקה זו משלבת גם בדיקת ספקטרוסקופיה. על מנת להקל על הנבדק, יש אפשרות לשמוע מוזיקה או לראות סרטים במהלך הבדיקה.

מי מפענח את הבדיקה?

פענוח הבדיקה נעשה על ידי צוות בין תחומי של טכנאים וחוקרים במרכז, רופאים- נוירו-אונקולוגים ונוירו-רדיולוגים. פענוח הבדיקה אינו מיידי, ואורך מספר ימים (במקרים דחופים, ניתן לקבל תוצאות בטווח זמן קצר יותר). בסיום העיבוד, התוצאות נשלחות לחולה ולרופא המפנה. הסבר מפורט ניתן לרופא ו/או לחולה על פי בקשה.

כיצד להפנות חולה לבדיקה?

ההפניה מבוצעת בדרך כלל על ידי הרופא המטפל (נוירולוג, נוירוכירורג, נוירו-אונקולוג), בתאום מול המרכז. הבדיקה מצריכה התחייבות מקופת החולים המיועדת לבדיקת MRI של המוח. יש להביא כל ממצא רפואי רלוונטי כגון צילומים, דיסקים ותוצאות של בדיקות, לצורך תכנון מוקדם של הבדיקה.

ניסיון המרכז להדמיה תפקודית של המוח

המרכז מתמקד בפיתוח הכלי וביסוסו החל משנת 2008, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מחלקות הרדיולוגיה, הנוירולוגיה, הנוירו-אונקולוגיה והנוירו-כירורגיה. במסגרת המרכז, הכלי יושם על מאות בדיקות MRI בשאלות קליניות שונות.

דוגמאות לתוצאות המופקות על ידי השיטה למיפוי רקמה מתקדם רב פרמטרי

בתמונה מוצג מוח של חולה עם גידול ממאיר מסוג גליובלסטומה, בשתי נקודות זמן, בהפרש של חודשיים. כפי שניתן לראות בעמודה הימנית, השיטה מאפשרת סיווג של הנגע לארבעת מרכיביו. בתמונות המתקבלות בהדמיה הרגילה, לא ניתן לראות שינוי משמעותי בגודל הנגע, לעומת התמונה הצבעונית, בה ניתן לאתר עליה ניכרת במרכיב ההסננתי של הגידול (צבע כתום), באזורים בהם היה מרכיב בצקתי (בבדיקה הראשונה). שינוי המעיד על החמרה במחלה, גדילה של הגידול הפעיל.

 TUMORS1.png
לאחר כחודשיים (תמונה מצד ימין) ניתן לראות שהנגע הקדמי גדל בצורה רבה מה שמעיד על היותו גידול פעיל (בנקודת הזמן הראשונה), בעוד שהנגע האחורי נעלם ברובו לאחר כחודשים, מה שמתאים להתנהגות של רקמה חשופה להקרנות. 
בעזרת השיטה שפותחה במרכז, ניתן כבר בבדיקה הראשונה לסווג את 2 הנגעים לגידול פעיל (אדום) ואזור עם שינויים לאחר הקרנות (נמק מהטיפול, כחול). מה שיאפשר הערכה מוקדמת של תגובה לטיפול, וסיוע בהחלטות על המשך הטיפול הדרושש לנבדק.

TUMORS2.png

בעזרת שיטה זאת, ניתן לכמת את הנפח של כל מרכיב, לעקוב כמותית אחר השינויים של כל מרכיב לאורך זמן, ולסייע בהחלטות במהלך המעקב הטיפולי. בתמונה מוצג מוח של חולה עם גידול ממאיר מסוג גליובלסטומה, אשר עבר טיפולים רבים כולל הקרנות. בשימוש בהדמיה רגילה, לא ניתן להפריד בן מרכיבי הנגע. 

תפריט ניווט תחתון