תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

במקרים של ציסטה שחלתית, ניתן לכרות את הציסטה בלבד (CYSTECTOMY). מדובר בעיקר במקרים של ציסטות שגורמות לסימפטומים כגון כאב או הפרעות במחזור עקב הפרשת הורמונים מהציסטה, ציסטה גדולה שעלולה לגרום לתסביב שחלתי, ציסטות הממשיכות לגדול חרף טיפול לא ניתוחי שכולל מתן גלולות למניעת הריון, וציסטות שעלולות להפוך ממאירות.
ההחלטה על כריתת השחלה או הציסטה בלבד תתקבל לאחר בחינת נתוני הציסטה, ובעיקר גודלה וצורתה בהדמיה, וכן לאור גיל האישה ופוריותה (לאחר גיל הפוריות, פחות חשוב לשמר את השחלה). יש לציין, כי כריתת שתי השחלות תבטל את פוטנציאל הרבייה, והמחזורים החודשיים באישה פורייה יפסקו. כריתה של שחלה אחת משמרת את פוטנציאל הרבייה. במרבית המקרים, השחלה תיכרת עם החצוצרה הסמוכה לה, מאחר ושני האברים חולקים כלי דם משותפים.
במקרים מסוימים, כריתת השחלה תבוצע כחלק מניתוח לכריתת הרחם. כריתה של השחלה עלולה להיות נחוצה גם במצבים נוספים, כגון גידולים סרטניים או שפירים בשחלה, אבסס שחלתי, אנדומטריוזיס שחלתי, וכן במקרה של תסביב שחלתי (Torsion), שגורם לירידה באספקת דם אל השחלה ונמק בלתי הפיך שלה.


מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

כריתת שחלה או ציסטה סימפטומטית צפויה להביא להקלה בכאב שנגרם עקב נוכחות הציסטה, ולגרום להפסקת השיבושים ההורמונליים שנגרמו עקב הפרשת ההורמונים מהציסטה השחלתית.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוח לכריתת שחלות או ציסטות יכול להתבצע בשתי שיטות: בשיטה הפתוחה (פתיחת הבטן) או בשיטה הלפרוסקופית (ביצוע מספר חתכים קטנים דרכם מוחדר הלפרוסקופ – מצלמה זעירה עם מקור אור וכלי הניתוח השונים ללא פתיחת הבטן). שני הניתוחים יתבצעו בהרדמה כללית, מלאה. לפני תחילת הניתוח עצמו תחובר המטופלת לאינפוזיה באמצעותה יזליף המרדים חומרי הרגעה שיפחיתו את תחושת החרדה שלה. במהלך ניתוח בגישה פתוחה יבצע המנתח חתך אנכי או אופקי בדופן הבטן בכדי לאפשר גישה לשחלות. בסיום הניתוח, השחלה או הציסטה שנכרתו יוצאו דרך חתך זה. השחלה המיועדת לכריתה תנותק מאספקת הדם, ותיכרת במלואה או בחלקה בלבד (במקרה של כריתת ציסטה בלבד).
בסיום הניתוח, החתך ייתפר או יודבק, והאזור ייחבש. בתחילת ניתוח לפרוסקופי, יבצע המנתח 2-3 חתכים קטנים בבטן התחתונה, דרכם יוכנסו כלי הניתוח. הלפרוסקופ, שבקצהו מצלמה, יוחדר דרך חתך נוסף באזור הטבור. במהלך הניתוח יצפו אנשי הצוות באזור המנותח על גבי צג בחדר הניתוח, בהגדלה משמעותית, שבה ניתן להבחין בכל פרט קטן. על מנת להקל את הגישה לשחלה או לציסטה, ינפח המנתח את הבטן בעזרת גז פחמן דו חמצני. השחלה המיועדת לכריתה תנותק מאספקת הדם, ותיכרת במלואה או בחלקה בלבד (במקרה של כריתת ציסטה בלבד). בסיום הניתוח, החתכים יתפרו או יודבקו, ויחבשו.
על אף היתרונות שבשיטה הלפרוסקופית, שכוללים חתכים קטנים יותר ולכן פחות צלקות ופחות כאב לאחר הניתוח, וכן זמן אשפוז והתאוששות קצרים יותר. השחלה או הציסטה שנכרתו בניתוח יישלחו לבדיקה פתולוגית, ותוצאותיה יתקבלו כעבור ימים אחדים.


באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

כללית

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

½-1 שעות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר בניתוח לכריתת שחלה או ציסטה. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופלת המועמדת לניתוח, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. 

מאחר ומדובר בפעולה פולשנית, סיכונים וסיבוכים אפשריים כוללים דימום, זיהום, פגיעה עצבית, ופגיעה באברים סמוכים, כגון הרחם, שלפוחית השתן, צינורות השתן והמעי. אם השחלה לא הוסרה בשלמותה על אף הנחיצות הרפואית בכך, יתכן כי הכאב והדימום ימשכו, ולא תחול הקלה בסימפטומים שהביאו לניתוח. אם הוסרו שתי השחלות, תאבד המטופלת את פוריותה ותחווה סימני בלות כגון יובש נרתיקי, גלי חום, ירידה בדחף המיני, וירידה במסת העצם שתתבטא באוסטאופורוזיס. מצב זה מצריך מתן טיפול הורמונלי חליפי.

הרדמה כללית אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכונים אלו כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופלת שנותחה בעבר בהרדמה כללית. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

  • יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שאת לוקחת, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
  • יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה. מעל גיל 40, חובה לבצע ולהביא א.ק.ג.
  • אם הינך מעשנת במשך שנים רבות או סובלת ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 50  - יש להצטייד גם בצילום חזה.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
  • שבוע לפני  מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
  • ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון.  לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי. 

מה יקרה אחרי הניתוח?

בסיום הניתוח, על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה, תשהה המטופלת כשעתיים במחלקת ההתאוששות. לאחר מכן תועבר המטופלת למחלקת האשפוז.  בהתאם לצורך, תחובר המטופלת לקטטר לניקוז שתן, ולעתים אף יהיו לה נקזים לניקוז הדם והנוזלים מאזור הניתוח, שברוב המקרים יוסרו כ- 24 שעות לאחר הניתוח. מאחר ויתכנו כאבים באגן, הדומים לכאבי מחזור, תקבל המטופלת אמצעים לשיכוך כאב, אם תרצה בכך. מועד השחרור מבית החולים יקבע לפי היקף הניתוח, וסיבתו. חלק מהמנותחות ישוחררו למחרת היום.


ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

כשבועיים לאחר הניתוח תוזמן המטופלת לביקורת אצל המנתח, על מנת לדון עמו במצבה הכללי לאחר הניתוח, וכן על כל בעיה רפואית שהתעוררה לאחר או בעקבות הניתוח. במהלך פגישה זה ידונו גם תוצאות הפתולוגיה שהתקבלו מהניתוח. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או הופעת סימפטומים חריגים ופתאומיים אחרים, יש לפנות בהקדם לאחות המחלקה או למנתח. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון להמשך ברור. כשישה שבועות לאחר הניתוח תתאפשר חזרה לפעילות מלאה, כלפני הניתוח. במהלך השבועיים הראשונים, יש להימנע מהרמת משאות כבדים.


קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.mayoclinic.com/health/oophorectomy/MY00554

תפריט ניווט תחתון