ניתוח לכריתת רחם

מדוע מבוצעת הפעולה?

כריתת רחם הינו ניתוח שגרתי ושכיח. בישראל מבוצעות כ- 5,000 כריתות רחם מדי שנה. הסיבות השכיחות לביצוע הניתוח הן רחם שרירני גדול (גידול שפיר של שריר הרחם), דימומים לא סדירים אשר אינם ניתנים לטיפול באמצעים תרופתיים וצניחה של אברי האגן והרחם. ישנן סיבות נוספות שכיחות פחות לכריתת רחם והן גידולים ממאירים של הרחם, צוואר הרחם או השחלות. במקרים של צניחת אברי האגן והרחם לרוב הגישה הניתוחית שונה והניתוח מבוצע דרך הנרתיק (גישה וגינלית), ובמקרים בהם הרחם אינו מגודל מאד ניתן לבצע הפעולה בגישה לפרוסקופית – זעיר פולשנית, מבעד למספר נקבים קטנים בדופן הבטן. 
ניתוח לכריתת הרחם בגישות השונות, ניתן לבצע עם או ללא כריתת הטפולות (שחלות וחצוצרות), בהתאם לנסיבות הרפואיות. תוספת זו לניתוח אינה הופכת אותו לקשה או מורכב יותר מבחינה כירורגית.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
התוצאות הצפויות מהפעולה תלויות בסיבה הרפואית לניתוח. במידה שהסיבה היא רחם שרירני גדול ובמיוחד במידה וקיים לחץ על איברים סמוכים כמו שלפוחית השתן, המטופלת תחוש הקלה מיד לאחר ההחלמה מהניתוח. בדומה לכך, במידה שהסיבה היא צניחת הרחם התיקון הכירורגי הוא מיידי (לאחר ההחלמה). במקרים בהם הסיבה לניתוח היא דימום לא סדיר, הרי שהדבר יחלוף מיידית עם כריתת הרחם.
נשים רבות חוששות מכריתת הרחם בשל הפחד משינוי הורמונאלי דוגמת גלי חום וירידה במסת העצם, משום החשש מירידה באיכות יחסי מין והחשש מצניחת אברי האגן לאחר הניתוח. הרחם הינו שריר אשר מטרתו נשיאת ההריון. זהו אינו איבר המפריש הורמונים או משפיע על איכות חייה של האישה. יתר על כן, לאור העובדה כי את הניתוח ניתן לבצע ללא כריתת השחלות, הרי שבנשים צעירות לפני גיל המעבר כשמותירים את השחלות לא תהיה כל השפעה על הפרשת ההורמונים ולא יופיעו סימפטומים של גיל המעבר. מחקרים רבים בשנים האחרונות, הראו כי אין כל שינוי לאחר הניתוח מבחינת בעיות של הטלת שתן או דליפת שתן, מבחינת יחסי מין ומבחינת צניחת אברי האגן.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ההכנה לקראת הניתוח תתקיים במחלקת נשים לאחריה תעבור המטופלת לחדר ניתוח. לאחר ביצוע ההרדמה המנתחים מחטאים את איזור הבטן והנרתיק בתמיסת חיטוי ומחדירים קטטר לשפכה לריקון שלפוחית השתן. לאחר מכן ניתן להתחיל את הניתוח. בגישה הבטנית הניתוח מבוצע מבעד לדופן הבטן בחתך רחבי תחתון במרבית המקרים ולעתים נדירות יותר בחתך ארכי מרכזי מקו השיעור ועד לגובה הטבור. בגישה הלפרוסקופית מחדירים מיכשור אופטי דרך נקב בטבור ועוד שלושה נקבים קטנים בגודל של 5 מ"מ בבטן התחתונה. בגישה זו הרחם לבסוף יוצא מבעד לנרתיק אשר נתפר. במידה שהניתוח מבוצע בגישה וגינלית מסירים את הרחם גם כן מבעד לנרתיק והתפירה מבוצעת באותה הגישה. לרוב ניתוח זה משולב עם תיקון של צניחת קדמית ואחורית של הנרתיק (צניחה של שלפוחית וחלחולת מבעד לנרתיק). 

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

סוג ההרדמה נקבע על ידי המרדים בשיתוף המטופלת במידה שאין הוריה רפואית נוגדת לכך. במרבית המקרים ניתן לבצע הרדמה איזורית (פלג גוף תחתון – בדומה להרדמה אפידורלית). בניתוח בגישה לפרוסקופית יש צורך בניפוח חלל הבטן בגז. הדבר מונע אפשרות של הרדמה איזורית ועל כן ניתוח בגישה זו יבוצע תחת הרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

הניתוח בגישות השונות אורך לרוב כשעה עד שעתיים. אורך הניתוח תלוי בגישה הניתוחית ובסיבה הרפואית לניתוח. במידה שמדובר בניתוח הדורש גם תיקון צניחה של ספנות הנרתיק הדבר דורש לעתים זמן רב יותר להשלמת הפעולה.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

אחוזי ההצלחה גבוהים ביותר. כפי שהוסבר מעלה, במרבית המקרים פתרון הבעיה ממנה סובלת המטופלת הוא מיידי ולאחר ההחלמה מהניתוח החזרה לשגרה ולפעילות מהירה. החזרה לשגרה לאחר ניתוח בגישה וגינלית או בגישה לפרוסקופית הוא מהיר ביותר, ימים ספורים לאחר הניתוח תוכל המטופלת לשוב למרבית פעילותה שקדמה לניתוח. הסיכונים בפעולה הם הסיכונים הרגילים בניתוחים כגון, זיהום – אשר יטופל אנטיביוטית במידה שיתרחש, דימום – אשר לעתים דורש טיפול במנות דם ופגיעה באיברים פנימיים במהלך הניתוח אשר תטופל ברגע זיהוי הבעיה. המרכז הרפואי תל-אביב הוא מרכז רפואי שלישוני מהגדולים בישראל ועל כן צוותים רפואיים מתחומים שונים זמינים בכל שעות היממה.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

צוות האחיות במרפאת נשים יסבירו למטופלת על האישפוז הצפוי ועל ההכנות לקראת הניתוח. על המטופלת להצטייד במספר בדיקות מקופת חולים כמו ספירת דם, בדיקות דם נוספות, צילום חזה ואק"ג. המטופלת תוזמן לאישפוז יום טרם הניתוח. ביום זה רופא במחלקת נשים יקבל אותה ויחד עם הצוות הסיעודי במחלקה יסבירו למטופלת שוב את שצפוי לה במהלך השהייה במחלקה ובעת הניתוח ואחריו. ביום הקבלה למחלקה תבדק המטופלת על ידי צוות המחלקה הבכיר ולאחר מכן על ידי רופא מרדים. במידת הצורך יבוצעו בדיקות נוספות.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחרי הניתוח המטופלת עוברת להתאוששות להשגחה וניטור קפדניים למספר שעות. במידה שהמצב הרפואי מאפשר, וההתאוששות תקינה, תועבר המטופלת למחלקת נשים להמשך החלמה ואישפוז עד לשחרור. במרבית המקרים השחרור לאחר הניתוח הוא כיומיים עד ארבעה ימים.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

ביום השחרור מהמחלקה, תקבל המטופלת הנחיות מפורטות בעל פה, וכן במכתב שחרור הכולל את מהלך האישפוז ואת הניתוח. כמו כן, יינתנו הוראות רפואיות למנוחה, המשך מעקב וטיפול תרופתי במידת הצורך. כמו כן יקבע עבור המטופלת תור במרכז לבריאות האישה לביקורת שלאחר הניתוח. לרוב התור נקבע לכשלושה שבועות לאחר הניתוח. בעת הביקורת במרפאה תבדקי על ידי רופא מצוות המחלקה הגינקולוגית, ויימסר לך הדו"ח הפתולוגי של תוצאות הניתוח.