מדוע מבוצעת הפעולה?
ניתוח לכריתת חלקית של הכבד או לכריתת אונה ממנו מבוצע בחולים עם הפטומה ממאירה, או סרטן ראשוני של תאי הכבד (HCC, Hepato Cellular Carcinoma), וכן עם סרטן שניוני שמקורו אינו בכבד עצמו, אלא באברי גוף מרוחקים (כמו הריאות או המעי) ששלחו גרורות, כאשר מדובר בגידול מפושט שפגע באונה שלמה מאונות הכבד, וקיים חשש משמעותי כי ימשיך ויתפשט לאברי גוף נוספים באמצעות שליחת גרורות.
ניתן לחלק את הכבד האנושי לשתי אונות עיקריות, אונה ימנית, ואונה שמאלית, ואת כל אחת מהאונות, לארבעה רבעים (שמכונים 'סגמנטים'). במהלך ניתוח לכריתת אונת כבד שלמה (Hepatic Lobectomy), יוסר אותו אזור בכבד אליו התפשטו תאי הגידול. הכריתה תכלול את האונה הימנית בשלמותה, או את האונה השמאלית.
לכבד האנושי יכולת התחדשות (רגנרציה) ייחודית, שמאפשרת צמיחה מחודשת גם לאחר כשל תפקודי או מבני של כ-80% מהאיבר. לאחר כריתה של האונה הימנית, תוך שימור אספקת הדם לכלי הדם העיקריים בכבד, יחזור הכבד וישלים את נפחו. יחד עם זאת, מקובל שלא לכרות למעלה ממחצית מנפחו המקורי של הכבד במהלך ניתוח יחיד.
במקרים מסוימים דוגמת גידולים גדולים במיוחד, או אזורים בעייתיים לניתוח, וכן במקרים של שחמת הכבד, אין אפשרות לבצע את הניתוח. שחמת הכבד פוגעת ביכולתו של הכבד לעבור התחדשות, ולכן הנזק שיגרם בעקבות הניתוח עלול להיות בלתי הפיך. לפיכך, יש צורך להעריך תחילה את יכולתו של הכבד להתאושש לאחר הניתוח, ובהתאם לכך, לשקול את היתרונות שבביצוע הניתוח, מול הסכנות האפשריות. חולי סוכרת וכן חולים עם סרטן ראשוני שספירת הדם שלהם מעידה על רמה נמוכה של טסיות (פחות מ-100,000 טסיות), אינם מתאימים לביצוע ניתוח זה.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח לכריתת אונת כבד יבוצע בהרדמה כללית, ולכן המטופל ישקע בשינה עמוקה לאורך כל הניתוח, ולא יהיה מודע כלל למצבו. סמוך לתחילת הניתוח, יחובר המטופל לאינפוזיה, דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת לסייע למטופל להפחית את
תחושת החרדה. הניתוח מבוצע בגישה פתוחה, שמשמעותה פתיחה של הבטן. לאחר וידוא ההרדמה, יבצע המנתח חתך באזור הכבד, על מנת לאפשר גישה נוחה אל הכבד. בשלב הראשון יבחן המנתח את הכבד ומצבו, על מנת לקבוע את סוג הכריתה שתבוצע. כריתת האונה היא כריתה אנטומית, שמשמעותה לא רק הסרה של הגידול וכריתה של אונת הכבד, אלא ניתוק של כלל אספקת הדם לאזור זה בכבד. כל חלקי הכבד שנכרתים במהלך הניתוח, נשלחים לבדיקה פתולוגית במעבדה, על מנת לקבוע את המשך הטיפול המיטבי, בהתאם למצבו של המטופל. בסיום חלק הכריתה, ישטף חלל הבטן בתמיסת סליין סטרילית, החתך הניתוחי יתפר או יהודק במהדקים כירורגים מיוחדים, והאזור יחבש. בהתאם לצורך הרפואי, יחדיר המנתח נקזים לאזור הניתוח, על מנת לנקז עודפי נוזלים. כמו כן, יחובר המטופל לקטטר למתן שתן.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
3-4 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לכריתת אונה שלמה של הכבד או לכריתה חלקית שלו. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. ניתוח זה הוא ניתוח גדול, שסיכון התמותה ממנו הוא כ-2%. כ-20% מהמטופלים עלולים לסבול מתחלואה משמעותית בעקבות הניתוח, ובכלל זה, דימום, זיהום, דלף של נוזלי מרה, וכשל חריף של הכבד. מטופלים שסובלים משחמת הכבד נמצאים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי בעקבות הניתוח.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- לפני קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח לכריתת אונה שלמה של הכבד, יופנה המטופל לבדיקת אולטרה סאונד לפרוסקופית, באמצעותה יקבע היקף הניתוח. בדיקה זו נחשבת כאמצעי הדימות הטוב ביותר למטרה זו (מדויק עוד יותר מסריקת PET-CT).
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, תפקודי קרישה, פרופיל שומנים, ותפקודי כבד (ובכלל זה, בדיקה של הסמן AFP).
- מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
- במידה ולמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה לטיפול נמרץ, שם ינוטר מצבו במשך היממה שלאחר הניתוח. ניתוח זה כרוך באשפוז של שבוע עד שבועיים. בנוסף לנקז, יחובר המטופל במהלך האשפוז גם לאינפוזיה דרכה יקבל נוזלים וכן לצנתר לניקוז שתן (קטטר). בימים שלאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב, בחילה והקאה. ניתן להקל על הכאב באמצעים תרופתיים, בהתאם לרצונו של המטופל. בסיום השהות במחלה לטיפול נמרץ, יועבר המטופל אל מחלקת האשפוז.במחלקה יסייעו למטופל לשבת במיטה או בכורסה, ותוצע לו כלכלה רכה ושתייה. משך האשפוז ומועד השחרור יקבעו בהתאם לקצב ההתאוששות מהניתוח.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב לשגרה תוך כשלושה שבועות לאחר הפעולה. מומלץ לשהות בחופשת מחלה במשך חודש עד חודש וחצי לאחר הניתוח. 6-8 שבועות לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת, ולהמנע מקיום יחסי מין. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה. יש להקפיד על ניקיון מרבי של האזור באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי כפעמיים ביום). כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://www.healthline.com/galecontent/lobectomy
