גסטרואנטריטיס

גסטרואנטריטיס - דלקת של הקיבה והמעיים שנגרמת, בדרך כלל, על ידי זיהום נגיפי (וירוס) או חיידקי. הנגיף העיקרי הגורם לכך (בעיקר בעונת החורף) הוא נגיף הרוטה. הנגיף עובר מילד או מבוגר מזוהם לאדם אחר דרך מגע ישיר, אוכל, מגע בחפצים או משטחים משותפים. פעוטות חשופים בעיקר להדבקה בשל נטייה לשכוח לשטוף ידיים לאחר ביקור בשירותים ולפני האוכל. הסימפטומים העיקריים הם הקאות ו/או שלשולים. בנוסף, הילד יכול לסבול מחום וכאבי בטן. ההקאות חולפות, בדרך כלל, תוך 3-1 ימים והשלשול תוך שבוע אך לפעמים הוא נמשך עד שבועיים. הסכנה העיקרית היא איבוד נוזלים עד התייבשות ושיבוש של מאזן המלחים בדם.

דרכי טיפול במחלה

רוב מקרי הגסטרואנטריטיס בילדים הם קלים וחולפים תוך 7-5 ימים ללא טיפול. במידה והילד משלשל בלבד, מתן תזונה רגילה לפי רצון הילד. יש להציע לילד שתייה לעיתים תכופות. ברוב המקרים אין צורך להפסיק, להחליף או לדלל כלכלת פורמולה. מומלץ להמשיך להניק בתדירות גבוהה. במידה והילד מקיא, מומלץ להמתין כ-30 דקות לאחר כל הקאה ואז לתת שתייה בכמות קטנה ההולכת וגדלה בהדרגה ובהמשך להציע אוכל כרצונו. לא נותנים תרופות לעצירת השלשול בילדים! ניתן להשתמש בתמיסה מיוחדת המכילה מלחים וסוכרים ((ORS ולתת לילד לשתות לפי ההוראות המצורפות.

סימני התייבשות בילדים

• ריריות פה יבשות.
  
• עיניים שקועות וללא דמעות.
  
• עצבנות או ישנוניות.
  
• מתן שתן בכמות מועטה.
  
• מרפס שקוע (בתינוקות).
  
• נשימה מהירה. 

טיפול בזמן האשפוז

• מעקב אחרי מצב הילד, מספר ההקאות והשלשולים, משקלו וכמויות האוכל והשתייה שהוא מקבל.
  
• במידת הצורך, הילד יטופל בנוזלים תוך ורידיים או בכלכלה שתינתן דרך זונדה (צינור שנכנס דרך האף לקיבה).
  
• מעקב בדיקות דם לרמת מלחים לפי הצורך.
  
• דגימת צואה נשלחת למעבדה על מנת לבדוק נוכחות של חיידק או טפיל (תשובה תוך כ-7-5 ימים) או של נגיף הרוטה. ברוב המקרים אין צורך להמתין לתוצאות לשם שחרור.
  
• במידה ומופיע דם טרי בצואה יש לדווח על כך לצוות הרפואי. הרופא המטפל יחליט על הצורך בטיפול נוסף.
  
• על מנת למנוע הדבקה של ילדים אחרים, ילד משלשל יאושפז בחדר בידוד עם ילד נוסף הסובל גם הוא מאותם תסמינים. 
  
• הילד ישוחרר לאחר שיפור במצבו ויכולתו לשתות ולאכול בצורה מספקת.
  

כיצד ניתן למנוע הדבקה?

• שטיפת ידיים במים וסבון או בתמיסת החיטוי שבחדרים לפני ואחרי כל מגע עם החולה, החלפת חיתול והכנת בקבוק או אוכל לילד.
  
• ילדים גמולים- שטיפת ידיים במים וסבון או בתמיסת החיטוי לאחר כל ביקור בשירותים, לפני ואחרי האוכל.
  
• לא לחלוק מצעים ומגבות. לאחר השימוש- כביסה בהרתחה.
  
• להרחיק ילד חולה מילדים אחרים. ניתן לשלוח לגן/בית ספר 24 שעות לאחר הפסקת השלשול.
  
• חיסון לנגיף הרוטה ניתן במסגרת טיפת חלב לכלל התינוקות (3 מנות, עד גיל 8 חודשים). חיסון זה אינו מונע לחלוטין את ההדבקה בנגיף אך בילד מחוסן, במידה ונדבק, המחלה תהיה קלה יותר.