תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

הכנה לקראת צינתור

תוכן עניינים

מדוע מבוצע צנתור לב אבחוני?

צנתור לב אבחוני, המכונה גם אנגיוגרפיה כלילית (Diagnostic Coronary Angiography) נחשב כיום כאמצעי הרפואי היעיל ביותר לאבחון טרשת בעורקים הכליליים. מדי שנה, מבוצעים במדינת ישראל כ- 30,000 צנתורים אבחוניים – כמעט עשירית מהם (2,500) במרכז הרפואי תל-אביב.
הלב אחראי על אספקת דם מועשר בחמצן לכלל אברי הגוף, ומצדו, מקבל אספקה של דם מועשר בחמצן מהעורקים הכליליים. טרשת עורקים (בלעז, אתרוסקלרוזיס, Atherosclerosis), היא מהגורמים העיקריים למחלת לב כלילית, מאחר והיא גורמת להצטברות שומן, סידן וכולסטרול בדפנות העורקים הכליליים.
כתוצאה מהתפתחות הרובד הטרשתי, דפנות העורקים הכליליים מתעבות, מאבדות את גמישותן ונעשות צרות. טרשת עורקים שאינה מאובחנת ומטופלת עלולה לגרום לחסימה של עורק כלילי שתתבטא באוטם שריר הלב (התקף לב), בשבץ מוחי ואף במוות.
צנתור אבחוני הוא פעולה פולשנית, שכרוכה בהחדרת צנתר אל העורקים הכליליים, דרך עורק ראשי במפשעה או ביד. החדרת הצנתר מבוצעת תחת הנחייה של צילום רנטגן. לפיכך, צנתור לב אבחוני לא יבוצע בנשים הרות, מאחר שצילומי רנטגן עלולים להזיק להתפתחות העובר.
במהלך הפעולה, מודגם בדיוק רב מבנה העורקים הכליליים, היצרויות בכלי הדם, חסימות (אם קיימות), הפרעות בזרימת הדם ללב, פעילות מסתמי הלב, ויכולת התפקוד של שריר הלב וחדרי הלב. לפיכך, משמש הצינתור ככלי אבחוני ממעלה ראשונה לאבחון מצבים פתולוגים לא רק בעורקים – אלא גם בלב עצמו.

צנתור אבחוני יבוצע במקרים הבאים:
  • מטופלים שסובלים מכאב בחזה בזמן מאמץ (תופעה שמכונה תעוקת חזה).
  • כהמשך בירור לבדיקות דימות קודמות שהעלו חשד לטרשת עורקים.
  • תלונות חוזרות על כאב בחזה שסיבתו אינה ידועה.
  • אם קיים חשש להיצרות בעורק כלילי גדול.
  • מטופלים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב כלילית. גורמי סיכון למחלת לב כלילית כוללים עישון, עודף משקל, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, והיסטוריה משפחתית של מחלות לב.

במידת הצורך, עשויה להתקבל החלטה על מעבר מצנתור אבחוני לצנתור טיפולי, על מנת לטפל בבעיות שנמצאו, כגון פתיחת עורקים סתומים, והכנסת תומכנים (Stents, סטנטים). במקרים מסוימים, במקום להפנות את המטופל לצנתור אבחוני, יומלץ לו על ביצוע צנתור וירטואלי שאינו פולשני, או סריקת קרדיוסקן (Cardio Scan), שהיא למעשה צילום CT של הלב והעורקים הכליליים.

מהן התוצאות המצופות מצנתור לב אבחוני?

הפעולה מבוצעת על מנת לענות על צרכים אבחוניים, קרדיולוגים. עם קבלת האבחנה, ניתן יהיה לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול המיטבי, שיביא לפתרון הבעיה במידת האפשר. תוצאות הצינתור האבחוני יאפשרו לרופא הקרדיולוג להחליט מהו הטיפול המיטבי למטופל. קיימות 3 אפשרויות להמשך טיפול:

  1. המשך טיפול שמרני עם תרופות ואיזון גורמי הסיכון.
  2. המשך טיפול בצנתור טיפולי במהלכו יורחבו היצרויות ויפתחו חסימות בעורקי הלב.
  3. הפנייה לניתוח מעקפים ו/או החלפה או תיקון של מסתם.

כיצד מבוצעת צנתור לב אבחוני?

צנתור אבחוני מבוצע בחדר צינתורים, בהרדמה מקומית. חומר מאלחש קצר טווח שיוזרק ימנע אי נוחות או כאב של המטופל במהלך הצנתור.
לאחר וידוא ההרדמה, מחדיר המנתח שרוולית פלסטית דקה בקוטר של כ-2 מילימטרים דרך עורק המפשעה או עורק היד. שרוולית זו מכילה בתוכה את הצנתר, שהוא למעשה צינור פלסטיק ארוך. עם התקדמות הפעולה, מחדיר הרופא את הצנתר במעלה אבי העורקים העורק עד לבסיס אבי העורקים שם נמצא הלב.
דרך הצנתר מזריק המנתח חומר ניגוד (חומר הניגוד הוא נוזל המכיל יוד וניתן לראותו בצילום הרנטגן), וכאשר הוא ממלא את העורקים ניתן לראות אותם ביעילות בצילום רנטגן. צביעת העורקים הכליליים מאפשרת למצנתר לזהות בקלות אזורים של הצרות או חסימה בכלי הדם, שפוגעים באספקת הדם התקינה אל הלב. כל התהליך מבוצע תחת הנחיית צילום רנטגן, ומוצג על גבי מסכים בחדר הצנתורים. במידה שהרופא מזהה הצרות או חסימה בכלי הדם, עשויה להתקבל החלטה על מעבר מצנתור אבחוני לצנתור טיפולי.
בסיום הפעולה מוציא הרופא את הצנתר מהעורק דרכו נכנס אל גופו של המטופל, ונקודת הדקירה תיחבש בתחבושת לחץ.

תחת איזה סוג הרדמה מבוצע צנתור לב?

הרדמה מקומית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

10-30 דקות.

מהם שעורי ההצלחה של צנתור לב ובאילו סיכונים הוא כרוך?

על אף שמדובר בפעולה קצרה ושכיחה, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך צינתור אבחוני. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את הרופא המצנתר לגבי הרקע הרפואי והאישי של המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הסיבוכים בעקבות צנתור לב אבחוני, כוללים דימום בנקודת הדקירה, התקף לב עקב חסימה של עורק כלילי, ארוע מוחי בעקבות קריש דם, מפרצת בעורק הירך, הפרעות קצב, נזק כלייתי מחומר הניגוד, ותגובה אלרגית לחומר הניגוד. סיבוכים אלו מתרחשים בקרב כ- 1% מהמטופלים.

איך להתכונן לצנתור ולאשפוז בביה"ח?

  • יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שאתה לוקח, על מנת שהקרדיולוג המצנתר יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
  • במידה ויש, חשוב להביא תוצאות  בדיקות דימות שעשית , כגון א.ק.ג., בדיקת ארגומטריה, אקו לב, מיפוי טליום במאמץ, MRI לב, או צנתור וירטואלי (קרדיוסקן).
  • אם ידועה רגישות ליוד, חשוב לציין זאת לפני הצנתור מאחר וחומר הניגוד מבוסס על יוד.
  • יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה, תפקודי כליה וביוכימיה, ותפקודי קרישה.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').   
  • אין צורך להפסיק נטילת תרופות כמו אספירין או פלביקס, אולם יש להפסיק נטילת תרופות כמו: קומדין וגלוקופאז' 3 ימים טרם הצינתור.
  • ביום הצנתור עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הצנתור.
  • שיער המפשעה יגולח על ידי איש צוות חדר הצנתורים לקראת ביצוע הצינתור.

מה יקרה אחרי הצנתור?

בסיום הפעולה יועבר המטופל להשגחה עד למחרת בבוקר במחלקת אשפוז צנתורים או במחלקה הקרדיולוגית. במשך 6 השעות הראשונות יש לשכב פרקדן למטופלים שעברו צנתור דרך המפשעה.
ההתאוששות מפעולה זו היא קצרה בדרך כלל. מרבית המטופלים ישוחררו לבתיהם בבוקר שלמחרת הצנתור.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

בימים הראשונים שלאחר הצנתור תיתכן רגישות במפשעה.
ביומיים לאחר הצנתור יש להימנע ממאמץ גופני, ורצוי להישאר בבית.
כשבועיים לאחר הצנתור, יוזמן המטופל לביקורת אצל הקרדיולוג במרפאת המחלקה. חשוב להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי שניתן לאחר הצנתור.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, לחץ בחזה, או קשיי נשימה, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך בירור.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

תפריט ניווט תחתון