מדוע מבוצעת הפעולה?
השמיעה היא תהליך פיזיולוגי מורכב המתרחש באברי האוזן השונים, במסילות השמע ובמרכזי השמיעה שבמוח. ראשית התהליך באיסוף קולות וצלילים מהעולם החיצון – והעברתם לעור התוף ולאוזן התיכונה; המשכו בהגברת והולכת הצלילים אל תאי השערה (Hair Cells) שבשבלול; וסיומו בהעברת אות חשמלי אל עצב השמיעה שבמוח ותרגומו לכלל חווית שמיעה.
פגיעה בשמיעה עלולה להתרחש בעקבות פגמים בכל אחת מהתחנות שבהן עובר הקול, ונהוג לחלקה לשני סוגים: ליקוי שמיעה הולכתי (שמקורו בפגיעה בתהליך האיסוף; למשל: במצבים של נקב בעור התוף, פגיעות הדף, חבלה באוזן ודלקת באוזן התיכונה) וליקוי שמיעה עצבי-תחושתי.
מקורו של ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי בפגיעה באברי האוזן הפנימית, בשבלול, בתאי השערה, בעצב השמע או במסילות העצביות המוליכות מעצב השמע אל המוח. הסיבות הנפוצות לליקוי זה, כוללות: מומים גנטיים, פגיעות במערכת השמע במהלך החיים העובריים; דלקת קרום המוח; מחלות ויראליות (כמו חזרת); תרופות אוטוטוקסיות (ובהן: אמינוגליקוסידים, ציספלטינום, LOOP DIURETICS וסליצילטים); טיפולי קרינה לאזור הראש והצוואר; חבלות בגולגולת; חשיפה לרעש בעוצמות גבוהות; פגיעות הדף, פגיעות מלחמתיות, גיל מתקדם (PRESBYACUSIS); ושורה של מחלות הפוגעות באוזן הפנימית (ובהן: מחלת מנייר, אוטוסקלרוזיס, מחלת קוגן וסרקואידוזיס).
עד לפני שנים אחדות נחשבו ליקויי שמיעה עצביים-תחושתיים למצב רפואי קבוע שאין לו פתרון – אולם המצאתו המהפכנית של שתל השבלול (Cochlear Implant) הפכה את הקערה על פיה, והיא מאפשרת כיום לטפל בהצלחה אפילו במטופלים הסובלים מאובדן שמיעה מולד. שתל השבלול מורכב מחלק פנימי הכולל אלקטרודה סלילית (חלק זה מושתל בניתוח באוזן הפנימית ובעצם הטמפורלית) ומחלק חיצוני (הכולל מעבד דיבור, מיקרופון ומשדר) אותו מרכיב המטופל מחוץ לגוף, והוא מעניק למטופל תחושה של שמיעה באמצעות מתן של גירוי חשמלי ישיר לסיבי עצב השמע.
שתל השבלול מיועד למבוגרים, ילדים ותינוקות הסובלים מליקוי שמיעה עצבי-תחושתי חמור, שאינם יכולים להפיק תועלת של ממש ממכשירי שמיעה. הוא מתאים במיוחד למטופלים שיש להם מוטיבציה גבוהה ונכונות להשתתף בתוכנית חינוכית, המדגישה את התפתחות כישורי השמיעה אחרי התאמת השתל.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
היכולת השמיעתית אחרי הניתוח משתנה בין המושתלים השונים, והיא נעה על רצף – החל מערנות לרעשי רקע, שיפור בזיהוי הדיבור, ועד שיפור בהבנת הדיבור וביצוע הדיבור. לא ניתן לנבא מראש את מידת ההצלחה, אולם שיקום שמיעתי עקבי יגדיל את מידת ההצלחה. מטופלים שיש להם מוטיבציה ונכונות להשתתף בשיקום אודיולוגי, בדרך כלל משיגים תוצאות טובות בהרבה מאלו שאינם משתתפים בתוכניות חינוכיות שיקומיות לאחר הניתוח.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח שתל שבלול נחשב לפרוצדורה מורכבת, הדורשת מעורבות של צוות מקצועי רב-תחומי, הכולל רופאי אף אוזן גרון, רופאים מרדימים, רופאים מומחים בדימות (רנטגנולוגיים) וקלינאיות תקשורת. הניתוח נערך בהרדמה כללית ונמשך כ-3 שעות.
במהלך הניתוח יוצר המנתח חתך מאחורי אפרכסת האוזן, ומגיע לאזור החלון העגול (OVAL WINDOW) שבשבלול השמע. לאחר מכן הוא מבצע קידוח עדין בשבלול (COCLEOSTOMY) מול ה- SCALA TYMPANI. דרך החור שפער מחדיר המנתח את האלקטרודה הסלילית אל תוך שבלול השמע. האלקטרודה הסלילית מחוברת למתאם/ מקלט (Receiver) שמוצמד לעצם הגולגולת מתחת לעור שמאחורי האוזן. כבר במהלך הניתוח, מבצעים פעולות ראשונות (בפיקוח מערכת ממוחשבת), על מנת לוודא תפקוד תקין של המערכת.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה כללית
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
כ - 3 שעות
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ניתוח שתל שבלול נחשב לפרוצדורה רפואית מורכבת, שקשה לנבא מראש את אחוזי ההצלחה שלה. הצלחת הניתוח תלויה, בין היתר, במידת שיתוף הפעולה של המטופל והתמדתו בהשתתפות בתוכניות לשיקום אודיולוגי. הסיכונים הכירורגיים הקשורים בניתוח כוללים דימום, זיהום, פגיעה בעצב הפנים ונזק לאיברים סמוכים. סיכונים מאוחרים של ניתוח שבלול, כוללים: תזוזה של השתל (שעלולה לחייב ניתוח נוסף); דלקת קרום המוח; ירידה בתפקוד השמיעתי.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- טרם ההחלטה באם המועמד מתאים להשתלה, מבוצעות בדיקות הכוללות בדיקת רופא אף-אוזן-גרון, בדיקות שמיעה רגילות ומורכבות, CT ו/או MRI של האוזן והערכת המצב השמיעתי והשפתי ע"י קלינאי תקשורת.
- לקראת האשפוז יש להביא סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.
- בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג
- אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
מה יקרה אחרי הניתוח?
משך האשפוז הינו מספר ימים. הניתוח אינו מסוכן, אך כרוכים בו הסיכונים שקיימים בכל ניתוחי האוזניים.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
כ-3 שבועות לאחר ההשתלה, המערכת הפנימית מוכנה לשידור וניתן להתקדם לקראת שלב שיקום השמיעה. בשלב זה, צוות של קלינאיות תקשורת שהתמחו באבחון ושיקום אוכלוסיית כבדי השמיעה ועברו השתלמות ספציפית בהפנמתו של שתל השבלול, מרכיב את החלקים החיצוניים של המערכת ומתכנת אותם על פי תגובות המושתל, זאת על מנת להעניק לו את מירב המידע השמיעתי באופן הנעים ביותר. פעולה זו אינה דורשת הרדמה, היא מבוצעת במכון השמיעה במצב של ערות מלאה ואינה כרוכה בכאב או באי נעימות כלשהי. מכאן ואילך, המושתל חייב להימצא בתכנית אינטנסיבית לשיקום השמיעה. הצוות ממשיך לעקוב אחרי המושתל, כדי להבטיח תועלת אופטימאלית מהשתל.
תהליך השמיעה לאחר השתלת השבלול
הצלילים נקלטים באמצעות המיקרופון ומועברים למעבד הדיבור. המעבד מקדד את המידע הקולי למידע דיגיטאלי ומשדרו לדסקית השידור שמוצמדת לגולגולת. הדסקית משדרת את המידע הדיגיטאלי למתאם/ מקלט (Receiver) שמוצמד לעצם הגולגולת מתחת לעור שמאחורי האוזן. המתאם הופך את המידע הדיגיטאלי לאותות חשמליים, ואלו מועברים לאלקטרודה הסלילית שהונחה בשבלול ואשר מגרה את סיבי עָצָב הַשֵּׁמַע. עצב השמע שולח את האוֹתות החשמליים לקליפת המוח וגירוי זה מספק מידע שמיעתי רחב הנחוץ לזיהוי קולות סביבתיים ולזיהוי קולות דיבור, ובכך משפר את מיומנויות התקשורת של המושתל, המפענח את המידע שהתקבל לצלילים ולקולות אותם אנו שומעים.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://deafness.about.com/cs/cochlearimplants/a/cochlear101.htm
