האאורטה - אבי העורקים הינו העורק היוצא מהלב ודרכו זורם הדם לשאר חלקי הגוף. קוטרו התקין נע בסביבות 3 ס"מ והוא תלוי בגודלו ומשקלו של כל אדם.
הדם זורם מלב אל האאורטה דרך המסתם האורטלי המונע את חזרתו לאחור, משם לשורש האאורטה ובזרימה של כ - 5 ליטר לדקה אל הגוף. הלחץ המופעל על האאורטה הוא כ -120 מ"מ כספית אך עלול להגיע בחולי יתר לחץ דם לכדי ערכים גבוהים בהרבה, אשר עלולים לגרום להתרחבות של אבי העורקים ויצירת אנוריזמה.
מפרצת האאורטה-אנוריזמה (Aortic Aneurysm), קשורה בהתרחבות מקטע חלש של אבי העורקים. ככל שהמפרצת גדולה יותר גדל היחס שבין הקוטר לבין שטח הפנים והלחץ על גבי הדופן, עקב כך גדלה הסכנה לפריצתה או לקרע (rupture) כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה. מפרצות נגרמות בדרך כלל כתוצאה מנזק בדופן כלי הדם. מקורו בדרך כלל בטרשת עורקים הנגרמת על ידי הצטברות כולסטרול ומשקעי שומן אחרים בדופן כלי הדם.
מצב זה מוחמר בנוכחות מחלות, כדוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. עם זאת, ישנם גם מצבים מולדים בהם קיימת חולשה של דפנות כלי דם בגוף וליקויים ברקמת חיבור המחזקת את הדופן. במצבים אלו, עלולות להתפתח מפרצות באנשים צעירים יותר – ואפילו בעשורים הראשונים לחייהם - ראה Marfan Syndrome.
מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ-3% מהאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות בקרב 1 מכל 250 איש מעל גיל 50. קרע במפרצת עלול להיות קטלני ומסכן חיים, בעקבות דימום מסיבי.
מרבית מפרצות אב-העורקים בבית החזה מתגלות בדרך כלל באקראי (למשל בבדיקות שנעשו לאדם מסיבות שונות). הן אינן גורמות לסימפטומים, עם זאת תתכנה תופעות הנובעות מלחץ מקומי של אבי העורקים המורחב על איברים סמוכים.
מפרצת של אב העורקים החזי ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות לא פולשניות כדוגמת אקו-קרדיוגרם (אולטרסאונד של הלב וכלי הדם הגדולים), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בדיקת תהודה מגנטית (MRI). לבדיקות אלו דרגת דיוק גבוהה, והן מספקות מידע הן לגבי קוטרו של אב-העורקים והן לגבי קיום מחלות נוספות.
הטיפול במפרצות באאורטה
הטיפול במפרצת אאורטה - אנוריזמה מתחלק על-פי מיקומה והחלק הפגוע: מפרצת בחלק העולה של אבי העורקים, מפרצת בקשת האאורטה או מפרצת בחלק היורד של אבי העורקים. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד (בד"כ אחת ל 6 חודשים) וטיפול בגורמי הסיכון. מטרת בדיקות אלו היא להעריך כל שינוי בגודל המפרצת. אם קוטרה של המפרצת עולה על חמישה וחצי ס"מ (לפעמים פחות בליווי מחלות אחרות), או לחליפין קצב הגדילה שלה עולה על ס"מ אחד לשנה, הרי שקיימת התוויה לניתוח. כאשר המפרצת מגיעה לגודל מסוים (גדולה מ-5.5 ס"מ), יש צורך לטפל בהתערבות כירורגית.
קיימים מצבים אחרים בהם ההתוויה להתערבות מוקדמת יותר, כגון כאשר המסתם באבי העורקים הוא בעל 2 עלים בלבד (B.A.V), מצב המצוי באופן מולד בכ- 2% מהאוכלוסיה. במצב כזה יתכן צורך בניתוח גם כשהקוטר של המפרצת קטן מ - 5.5 ס"מ.
מובן שיש צורך להעריך בכל חולה את הסיכון אל מול התועלת בביצוע הפעולה הניתוחית.
הטיפול המקובל במפרצות של אבי העורקים החזי הוא החלפת מיקטע העורק החולה בשתל סינתטי העשוי דקרון או באאורטה של חיה. אורך חייו בלתי מוגבל, הוא אינו נדחה על ידי הגוף ואינו מצריך נטילת תרופות נוגדות קרישה. במהלך הניתוח מחובר החולה למכונת לב-ריאה, וזאת בדומה למרבית ניתוחי הלב.
לעתים מלווה מפרצת גם בפגיעה במסתם האאורטלי – אז יש לתקן או להחליפו במסתם מן החי (ביולוגי) או במסתם מכאני.
תוצאות הניתוח טובות, ויש לזכור שהזנחת הפתולוגיה והימנעות מניתוח בזמן עלולים להסתיים בקטסטרופה הכרוכה בפקיעת המפרצת או בהיווצרות דיסקציה תת-חריפה/ כרונית העלולה לגרום לקיפוח איברי מטרה המסופקים על ידי החלל המדומה ולמוות..
דיסקציה וקרע הינן פתולוגיות חריפות ולרוב באות לידי ביטוי קקטסטרופה כירורגית ואינן מטופלות דרך המרפאה. מחייבות ניתוח בהול.
הניתוח לתיקון האאורטה מבוצע בהרדמה כללית.
המנותח מחובר למכונת לב ריאה. מכונת לב ריאה מורכבת ממשאבה המזרימה דם בהתאם לתפוקת הלב הנדרשת וכן מחמצן המבצע שיחלוף גזים ומחליף בכך את פעולת הריאות. הזרמת דם וחמצון חוץ גופי מאפשרת שיתוק של הלב וחיתוך של חלק האאורטה הפגום. לעתים, כאשר אבי העורקים חולה במיוחד, יש העדפה להתחברות למכונת לב-ריאות דרך עורק המפשעה.
