מאת: ד''ר עירית ברגר; מומחית ברפואת ילדים וניאונטולוגיה; רופאה בכירה מחלקת ילודים ופגים; ביה"ח "ליס"אז הלידה מאחוריך וכעת צצות השאלות אלו טיפולים וחיסונים מומלצים בשנה הראשונה לחיי התינוק.להלן מדריך מקוצר לחיסונים ולטיפולים המומלצים.
ויטמין D
במשרד הבריאות ממליצים על מתן ויטמין D3 במינון אחיד של 400 יחידות בינלאומיות לכל תינוק החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם. ויטמין D3 הינו הצורה המטבולית הפעילה יותר של הויטמין ועל כן היא הצורה המומלצת לנטילתו. הריכוז בתכשירים השונים בארץ הוא אחיד והמינון המומלץ הוא 2 טיפות. הסיבה למתן ויטמין D היא הממצא כי רמות ויטמין D נמוכות נמצאו הן בקרב תינוקות יונקים והן בקרב תינוקות הניזונים מתחליף חלב. יש לציין כי אין סכנה של עודף מינון בנטילת המנה המומלצת.
אז מדוע לתת ויטמין D לתינוק?
ויטמין D עוזר לספיגת סידן מהמעי ולבניית העצמות. חסר בויטמין זה גורם לפגיעה בחוזק העצם, לסיכון מוגבר לשברים ולרככת בילדים. לויטמין D תפקידים נוספים בפעילותם התקינה של מערכות ואיברים רבים נוספים בגוף, כגון: המוח, הלב, מערכת החיסון ועוד. כדי למנוע מתן עודף הויטמין רצוי להזליף את 2 הטיפות לכפית ולתת לתינוק את הויטמין עם הכפית.
ברזל
ההמוגלובין בעובר (HB-F) שונה מההמוגלובין בבוגר (A-HB). לאחר הלידה מתחיל הרס של ההמוגלובין העוברי ומתחילה יצירה של ההמוגלובין הבוגר. בגיל 2-3 חודשים מגיעה רמת ההמוגלובין לשפל. זהו תהליך טבעי, המאפיין את מרבית התינוקות ונובע מייצור ירוד של ההמוגלובין הבוגר, מהרס של ההמוגלובין העוברי בנוסף, במהלך השנה הראשונה לחיים עולה הילוד במשקל פי שלושה ממשקלו בזמן הלידה וגם נפח הדם שלו גדל מאוד. הדבר מחייב יצירת המוגלובין בכמויות גדולות. הברזל מהווה מרכיב חשוב של ההמוגלובין ובחסרונו לא יהיה ייצור מספיק של המוגלובין. בשנת החיים הראשונה ניזון היילוד מכלכלה דלת ברזל ולכן יש צורך להוסיף ברזל לכלכלה של כל ילד. המטרה היא למנוע התפתחות אנמיה כתוצאה מחסר ברזל. לאנמיה כזאת משמעויות רבות כולל הפרעות בהתפתחות.
ההמלצה היא לתת לכל תינוק תוספת של ברזל: החל מגיל 4 חודשים 7.5 מ"ג ליום עד גיל 6 חודשים. מגיל 6 חודשים ועד גיל שנה, 15 מ"ג ליום - ללא תלות בסוג המזון שאוכל התינוק, וללא תלות ברמת ההמוגלובין שבדמו. לקראת גיל שנה יופנה התינוק לביצוע בדיקת דם. במידה ורמת ההמוגלובין תקינה יופסק מתן הברזל ובמידה והיא נמוכה, יחליט הרופא המטפל על המשך טיפול בברזל ובמינון הדרוש.
חיסונים
לחיסונים חשיבות רבה, הם מגנים על בריאות הילד. החיסונים מגנים מפני מחלות מדבקות שגורמות לסבל רב, ומסכנות את הילדים בנכות ואף מוות. לתינוקות צעירים מערכת חיסון שאינה מפותחת ולכן יכולתם להתמודד עם זיהומים טובה פחות מאשר אצל אדם מבוגר ולכן חשוב שבעתיים לדאוג ולחסן אותם. הורים רבים פוחדים לחסן את ילדיהם ושורה של פרסומים לא מדויקים גרמה לבלבול רב וחרדה מפני החיסונים. פרסומים שונים שקשרו בין חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) לאוטיזם מבוססים על מחקר אחד שבדק 12 ילדים בלבד. כבר בעת פרסום המאמר נשמעו ביקורות רבות על טיבו ועל רמתו המדעית הנמוכה. בהמשך פורסמו מאמרים רבים שחקרו קבוצות של מאות אלפי ילדים-אוטיסטים ובריאים, שמצאו שאין כל קשר בין החיסון לבין אוטיזם. גם חששות שונים לגבי חומרים שונים בחיסון כמו מלח הכספית (תימרוזל) אינם רלוונטים, שכן החיסונים כיום אינם מכילים את החומר הזה. חלק מהחיסונים ניתנים בצורה משולבת בזריקה אחת ומורכבים מחיסון נגד מספר מחלות היתרון הוא במניעה של דקירות מרובות וסבל מיותר לתינוק.
מהם החיסונים הניתנים לתינוקות וילדים בטיפת חלב?
- חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B Hepatitis) B) - החיסון מכיל את מעטפת הנגיף בלבד והוא מופק בשיטה של הנדסה גנטית. החיסון ניתן לאחר הלידה (בבית החולים), בגיל חודש ובגיל חצי שנה ונחשב לחיסון בטוח ביותר. בחלק קטן ממקבלי החיסון יתכנו תופעות לוואי מקומיות: אודם, כאב ונפיחות במקום ההזרקה. תופעות אחרות נדירות מאוד.
- חיסון "מחומש"- חיסון הניתן כתרכיב משולב (DTaP+IPV+Hib) נגד המחלות הבאות: D - דיפתריה אסכרה, T – טטנוס – פלצת, aP – פרטוסיס- שעלת, Hib – המופילוס אינפלואנזה, P- פוליו - שיתוק ילדים מומת. זהו חיסון מומת, המופק מרעלן מטוהר העובר תהליך בו הוא מאבד את התכונות הרעילות הגורמות לסימני המחלה. החיסון ניתן 4 פעמים במהלך השנה הראשונה בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, ושנה ובהמשך בכתה ב' ובכתה ח' בשילובים מעט שונים. תופעות הלוואי הן בדרך כלל קלות וחולפות ומופיעות בקרב פחות מ-10% ממקבלי החיסון. התופעות כוללות: אודם ונפיחות באיזור ההזרקה או בגפה, חוסר תיאבון, בכי ממושך, שלשולים, אי שקט, ישנוניות ועליית חום. כאבי פרקים, שרירים, הגדלת בלוטות לימפה, תופעות אלרגיות בעור הן תופעות נדירות. פרכוס או תגובה של רגישות יתר נדירים עוד יותר.
- חיסון "מרובע" ניתן לתינוק בגיל שנה. החיסון ניתן כתרכיב משולב כנגד ארבע מחלות: חצבת (Measles) , חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella). החיסון מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור. בקרב חלק קטן ממקבלי החיסון יתכנו תופעות לוואי שהן בדרך כלל קלות, אינן מסוכנות וחולפות : אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה. לעיתים נצפת פריחה, ועליית חום 5-12 יום לאחר החיסון המיוחס למרכיב החצבת.
במהלך 2010-2011, נוספו שני חיסונים חשובים: חיסון משופר נגד 13 זנים של פנוימוקוקים (פרבנר). חיידקים אלו עלולים לגרום לדלקת קרום המוח, אלח-דם, דלקת ריאות ועוד. בנוסף, חיסון נגד רוטה-וירוס, נגיף הגורם לשלשולים קשים בשנה הראשונה לחיי התינוק. שני החיסונים ניתנים בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושנה.
החיסון נגד נגיף הרוטה (רוטהטק) ניתן דרך הפה ולא בזריקה, בתחנות טיפת חלב, החל מה-1.1.2011. החיסון יעיל מאוד במניעה של שלשול והקאות שכן נגיף רוטה הוא אחד הגורמים העיקריים לאישפוז ילדים עקב שלשולים קשים. חשוב לציין, כי את המנה הראשונה מותר לתת החל מגיל 6 שבועות ועד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. את המנה האחרונה מותר לתת עד גיל 8 חודשים בדיוק. רווח הזמן המינימלי בין המנות צריך להיות 4 שבועות לפחות. ניתן לקבל את החיסון ביחד עם חיסונים אחרים. תופעות הלוואי הן קלות: אי-שקט, שלשול בצורה קלה וחולפת או הקאה אחרי מנה של חיסון. הכנסת החיסונים האלו לסל התרופות הורידה את שיעור הילדים המאושפזים.
