יתר לחץ דם הריוני ורעלת הריון

יתר לחץ דם (יל"ד) הריוני מוגדר כל"ד סיסטולי גדול או שווה ל-140 מ"מ כספית ו/או ל"ד דיאסטולי גדול או שווה ל 90 מ"מ כספית אשר נמדד לראשונה לאחר שבוע 20 בהריון ואשר מאומת ב-2 מדידות בהפרש של לפחות מספר שעות ביניהן. ישנה חשיבות לבצע את מדידת ל"ד בתנאים מתאימים, שימוש בשרוול מתאים כאשר הזרוע בגובה הלב וללא מאמץ, עישון, או שתית קפה לפני המדידה. 

רעלת הריון מוגדרת כשילוב של יל"ד וחלבון בשתן, תסמינים של כאב ראש/הפרעות נוירולוגיות ו/או הפרעות מעבדתיות אחרות (טסיות נמוכות, הפרעה תפקודי הכליות ואנזימי כבד מוגברים). 

שכיחות מחלות יל"ד בהריון היא 2-8% מהריונות והן יכולות להוביל לסיבוכים בהריון לרבות, אקלמפסיה (פרכוסים), פגיעה כלייתית וכבדית, היפרדות שליה, לידה מוקדמת, האטה בגדילת העובר ולעיתים גם קיפוח עוברי במקרים נדירים. 

גורמי הסיכון למחלות יל"ד בהריון כוללים גיל אימהי מתקדם, היסטוריה של מחלות שלייתיות בהריון עבר (רעלת הריון, יל"ד, הפרעה בגדילת עובר), הריון תאומים, מחלות לב, מחלות כליה, השמנת יתר ועוד. לאור זאת, בנוכחות גורמי סיכון יש להיות ערניים להתפתחות מחלות יל"ד בהריון. 

הטיפול היחיד שהוכח עד כה כיעיל להפחתת הסיכון למחלות אלו הוא טיפול באספירין במינון 100-150 מ"ג אחת ליום בשעות הערב (לפני השינה) ואשר מתחיל לפני שבוע 16 ונמשך עד שבוע 36.

אם את בסיכון למחלות יל"ד בהריון אך ל"ד בתחום הנורמה, יש לבצע מעקב קליני אחר תסמיני רעלת הריון (כאבי ראש, טשטוש ראיה, כאבים ברום הבטן) ואחר ערכי ל"ד ונוכחות חלבון בשתן. 

במקרה שהתבצעה האבחנה של יל"ד הריוני או רעלת הריון, הלידה היא הדרך היחידה לטפל במצבים אלו ולכן לאחר שבוע 37-38 נהוג לילד על מנת למנוע את הסיבוכים הקשורים עם מצבים אלו בעיקר כיון שהשראת לידה אינה מעלה סיכון לסיבוכים מילדותיים ולרוב בשבוע 37 שיעור הסיבוכים בילוד הם נמוכים ביותר (לעומת המתנה לשבוע 40).  

טרם שבוע 37, יש לבצע מעקב הריון בסיכון גבוה. לעיתים יהיה צורך באשפוז להשגחה, איזון ל"ד ומעקב עד הלידה. 

יש לבצע מדידת ל"ד יומי ולעקוב אחר הערכים. במידה והערכים מוגברים מ 150/95-100 ביותר מ 2 בדיקות או אם מופיע כאב ראש, טשטוש ראיה או כאבים ברום הבטן וכמובן בכל תסמין של לידה (צירים, דימום, ירידת מים) או הפחתה בתנועות עובר יש לפנות לבדיקת רופא בהקדם. 

במסגרת המעקב הרפואי יושם דגש על איזון ל"ד, מעקב אחר בדיקות מעבדה לרבות חלבון בשתן, ספירת דם, תפקודי כליות ואנזימי כבד ומעקב אחר גדילת העובר ומצבו. 

במקרים חמורים לעיתים יש המלצה על ילוד עוד טרם שבוע 37 וגם בשבועות צעירים יותר. 

במקרים של מחלה קלה במועד אין מניעה מניסיון לידה נרתיקית והשראת לידה.

במקרים חמורים יותר, כאשר ישנה הפרעה בגדילת העובר ובעיקר כאשר יש צורך בילוד תוך זמן קצר ההמלצה תהיה לרוב לבצע ניתוח קיסרי.

בטווח הקצר, יש לבצע מעקב ל"ד ולוודא שהערכים חוזרים לנורמה לאחר הלידה. יש לדעת כי נשים עם מחלות יל"ד בהריון נמצאות בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בהמשך החיים ולכן מומלץ מעקב קרדיולוגי ראשוני בתום משכב הלידה שם יינתנו המלצות להמשך.