תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים


השחלות הינן זוג אברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית. הן ממוקמות באגן, משני צידי הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). כל שחלה היא בערך בגודל ובצורת שקד. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נשיים (חומרים כימיים השולטים בתפקודם של תאים ואברים מסויימים). סרטן אפתליאלי של השחלה, הוא אחד מסוגי הממאירויות שיכולות להתפתח בשחלה.

אוכלוסיות בסיכון

נשים שיש להן קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות או בת) עם סרטן השחלה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. סיכון זה גבוה יותר בנשים עם קרובת משפחה בדרגה ראשונה וקרובת משפחה נוספת בדרגה שנייה (סבתא או דודה), הלוקות במחלה, וגבוה אף יותר בנשים עם שתיים או יותר קרובות בדרגה ראשונה.

גורמי סיכון נוספים הם בנשים שלא ילדו מעולם, או שילדו לראשונה לאחר גיל 35; בנשים בגיל המבוגר יותר (רוב אבחנות סרטן השחלה נעשות לאחר גיל 60); והיסטוריה משפחתית של סרטן שחלה. בקרב האוכלוסיה האשכנזית בארץ, כ-40% מחולות סרטן השחלה, הן נשאיות של מוטציה באחד משני הגנים של BRCA.

זוהו שלושה דגמים תורשתיים שונים: סרטן השחלה המופיע לבדו, סרטן השחלה המופיע עם סרטן השד, וסרטן השחלה המופיע עם סרטן המעי הגס. קיימים תבחינים המזהים את השינויים הגנטיים. בדיקות גנטיות כאלה, מבוצעות לעיתים על בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לפתח ממאירויות. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השחלה יכולות לבחור לבצע כריתת שחלות מניעתית (סילוקן של שחלות בריאות על מנת למנוע הופעה של סרטן). לא ידוע האם פעולה זו אכן מונעת סרטן השחלה.

סימני המחלה

בשלב מוקדם של המחלה, עשויות לפתח החולות תסמינים כגון: אי נוחות במערכת העיכול, לחץ אגני, כאב, נפיחות בטנית וקוצר נשימה. לרוב, לא מופיעות תלונות בשלבים מוקדמים של המחלה, או שהן קלות ביותר. בשלב בו מופיעים תסמינים, המחלה בדר"כ מתקדמת. כאשר הוא מזוהה בשלבים מוקדמים, סרטן השחלה ניתן לריפוי בחולות רבות. נשים בכל שלב של המחלה, צריכות לשקול להשתתף בניסויים קליניים הבודקים את יעילותם של טיפולים חדשים.

בדיקות לאבחון סרטן השחלה

  • בדיקה גינקולוגית: בדיקת הרחם, הנרתיק, השחלות והחצוצרות, שלפוחית השתן והרקטום, במטרה לזהות חרגיות במבנה האברים או בגודלם (משטח צוואר – PAP – אינו יכול לאבחן סרטן השחלה).
  • בדיקת אולטרה-סאונד: מכשיר המשדר גלי קול, ומתרגם את ההחזרים מהאברים השונים – בין השאר השחלות – לתמונות.
  • תבחין CA-125: בדיקת דם המודדת רמות CA-125 (חומר המצוי בדם וברקמות). רמות מוגברות שלו, עשויות להעיד על סרטן השחלה.
  • חוקן באריום: נוזל המכיל באריום, מוחדר לרקטום דרך פי הטבעת ומשמש כחומר ניגוד על מנת להדגים את מערכת העיכול התחתונה בצילום רנטגן. חוקן באריום משמש להדגים גידולים אגניים המערבים את מערכת העיכול.
  • Intravenous pyelogram: סדרת צילומי רנטגן של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן, לאחר שחומר ניגוד מוזרק לכלי הדם ומרוכז בכליות ובמע' השתן. הצילומים משמשים להדגים האם הגידול התפשט אל מחוץ לאגן.
  • CT SCAN: בדיקת הדמייה, היוצרת סדרת תמונות מפורטת של אזורים שונים בגוף. התמונות מיוצרות על ידי מחשב המחובר למכשיר רנטגן.
  • ביופסיה: לקיחת דגימת רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. הדגימה נלקחת במהלך ניתוח, בלפרוסקופיה (החדרת מכשירים כירורגיים ומצלמה אופטית דרך נקבים קטנים בדופן הבטן), או בלפרוטומיה (חתך בדופן הבטן לצורך ניתוח פתוח).


הטיפול

האפשרויות הטיפוליות והפרוגנוזה, תלויים בגיל החולה ובבריאותה הכללית, בסוג הגידול ובגודלו, ובשלב בו מתגלה הגידול:

  • ניתוח בשילוב טיפול כימותרפי הינו הטיפול העיקרי בסרטן שחלה, סרטן חצוצרות הרחם או סרטן ממקור הפריטונאום (הרקמה הדקה העוטפת את אברי הבטן). בניתוח מתבצעת סקירה של הבטן וקביעת שלב המחלה. הגישה הניתוחית קרויה DEBULKING ומטרתה הסרת מירב רקמת גידול לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. במהלך הניתוח מסירים את השחלות, הרחם והאומנטום (רקמת שומן מסביב לאברים אלה). כמו כן, מוסרת כל רקמת גידול הנראית לעין. במקרים בהם אובחנה המחלה בשלב מוקדם מאוד ניתן להסתפק בניתוח בלבד ללא טיפול כימותרפי.
  • כימותרפיה הכוללת שילוב של תרופה ממשפחת הפלטינום (ציספלטין או קרבופלטין) בשילוב עם תרופה ממשפחת הטקסנים (בד"כ טקסול). ניתן לתת את הטיפול הכימותרפי לפני או אחרי הניתוח. החלטה על כך מתקבלת לאחר דיון צוות לו שותפים אונקולוגים, גניקולוגים ורדיולוגים.
  • טיפולים ביולוגים (Targeted therapies) כוללים: Avastin) Bevacizumab) - טיפול המכוון כלפי כלי דם המזינים את הגידול ומאפשרים את התפתחותו, מעכבי PARP) Alaparib) לחולות נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 ניתן לשקול תוספת של תרופות אלו במסגרת מחקרית.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון