איזה שאלות שואלים הכי הרבה את מנהלת חדרי הלידה של בית החולים?
ד''ר ענת רבינוביץ-לביא עם כל השאלות, וגם עם התשובות
מתי להגיע למיון יולדות?
הופעת צירים - צירי לידה הם התכווצויות חזקות וכואבות של הרחם, שתדירותן ועוצמתן עולות בהדרגה. כל אישה חשה אותם באופן שונה ובדרגת כאב אחרת. סיבת הופעתם של הצירים אינה ידועה בבירור. אנו ממליצים להגיע למיון כאשר הצירים מופיעים כל 4 דקות, נמשכים דקה ומסודרים כשעה.
ירידת מים - בכל מקרה של חשד לירידת מים יש להגיע לבדיקת רופא, גם אם אין ירידת המים מלווה בצירי לידה. ב-18% מהמקרים מהווה ירידת המים שלב מבשר ראשון של הלידה, והצירים מתפתחים רק בהמשך. הסיכון בירידת מים שאינה מאובחנת עלול להיות בזיהום של מי השפיר, הכולל זיהום עוברי אימהי. חשוב להבדיל בין ירידת מים מוקדמת לבין דליפת שתן בהריון, המתרחשת עקב הלחץ המוגבר על שלפוחית השתן בסוף ההיריון. אבחון ירידת המים נעשה על פי הבדיקה הווגינלית. במצבים של ירידת מים מתמשכת או בכמות גדולה, ניתן לאבחן מיעוט או היעדר מי שפיר באמצעות מכשיר האולטרה-סאונד.
דמם והפרשות וגינליות - ברוב המקרים הפרשה תלווה את יציאת הפקק הרירי, המאפיין בדרך כלל תחילתה של לידה פעילה, אם כי ב-10% מהמקרים תתפתח לידה רק שבוע לאחר יציאתו. הפקק הרירי הינו תערובת של ריר ודם, אשר ממלאת את צוואר הרחם במהלך ההיריון. כאשר הפקק הרירי יוצא אין צורך להגיע למיון. הופעה של דמם וגינלי טרי בכמות גדולה (כמו בזמן הווסת) עשויה להצביע על מצבים דחופים ולכן רצוי להגיע למיון מוקדם ככל האפשר.
מיעוט תנועות עובר - אף על פי שלקראת הלידה ובמהלך הצירים מורגשת הפחתה בתנועות העובר, הרי שירידה משמעותית בתנועותיו חייבת להיות סימן אזהרה ליולדת. כאשר מספר תנועות העובר פוחת מארבע תנועות בחצי שעה, מומלץ להגיע לניטור עוברי. האבחון ייעשה בעזרת מוניטור ואולטרה-סאונד. אנו ממליצים לעצור מדי פעם במהלך היום, לאכול ולשתות, להניח ידיים על הבטן ולהתחבר לעובר.
הריון עודף - הריון הנמשך אחרי 40 שבועות ושלושה ימים מוגדר כ"הריון עודף". הרופאים ממליצים בדרך כלל להימנע מלהגיע למצב של הריון עודף, וברוב המקרים גורמים ללידה באופן מלאכותי. יולדת שעוברת את מועד הלידה המשוער (שבוע 40), מתבקשת להיות במעקב מתמיד ולערוך ניטור עוברי ובדיקת אולטרה-סאונד עד הלידה. במידה ותגיעי לשבוע 41+3 נמליץ לך לעבור זירוז על מנת להימנע מסיבוכים.
מהו היפוך ומתי הוא מתבצע?
לקראת מועד הלידה (משבוע 37 להריון) כ-97% מהעוברים נמצאים במצג ראש, שבו הראש פונה כלפי פתח תעלת הלידה; זהו המצג שמבטיח כניסה חלקה לתעלת הלידה.במצג עכוז, שבו נמצאים כ-3% מהעוברים בשבוע 37 ואילך, העובר מפנה את עכוזו לעבר תעלת הלידה. כ-90% ממצגי העכוז הופכים עצמונית למצג ראש עד שבוע 37 להריון. מעבר לכך, ראש העובר כבר גדול מאוד, המקום ברחם קטן וקשה לו להתהפך. לכן, אם העובר לא התהפך עד לשבוע 37, קטן הסיכוי שכבר יעשה זאת בכוחות עצמו.
נשים שעוברן במצג עכוז אחרי שבוע 37 ולא מעוניינות ללדת בניתוח קיסרי, יכולות לעבור ניסיון היפוך חיצוני. בהליך זה הרופא/ה מפעיל/ה על הבטן לחץ חיצוני מתון ומבוקר וכך מנסה לשנות את תנוחת העובר למצג ראש. פעולה זו, שלרוב מסתיימת בתוך דקות, יכולה להיות מעט כואבת ושיעור ההצלחה שלה אצלנו הוא 70%-60 (גבוה יותר בלידות חוזרות ועד 80% – שבהן הרחם רפוי יותר והעכוז לרוב אינו מקובע בתעלת הלידה ולכן קל יותר לסובבו).
אנו ממליצים לקבוע תור מסודר להיפוך, מדובר בפעולה בטוחה שאנו מבצעים בתדירות של כ-15 עד 20 לשבוע.
מהו סטריפינג?
פעולה לצורך זירוז לידה (מבוצעת בסוף ההיריון כדי להימנע מזירוז "פורמאלי") הניתנת לביצוע כאשר צוואר הרחם פתוח, ובמהלכה מופרדים קרומי השק העוברי מדופן הרחם. קילוף הקרום הצווארי, גורם להשתחררות של פרוסטגלנדינים, אשר מחישים את הופעת הצירים. התהליך מבוצע במהלך בדיקה ידנית ולבקשת היולדת לאחר שבוע 39.5 להריון, הוכח כיעיל מאד ומיד לאחר ביצועו עשוי להופיע דמם נרתיקי. 60-70 אחוז תכנסנה ללידה תוך יום יומיים. אין צורך לתאם מראש, מבוצע במיון האמבולטורי שלנו במהלך בדיקה שגרתית.
מהו חיידק ה-GBS ואיך משפיע על הלידה?
מדובר בחיידק מסוג סטרפטוקוק, אשר בשגרה נושאות אותו עד 15% מהנשים בישראל. הוא נמצא בנרתיק וברקטום באופן טבעי, לרוב ללא סימפטומים. לנוכחות החיידק אין סיכון בהריון עצמו, אלא רק בשלבי הלידה. הדבקת הילוד בתעלת הלידה, עלולה להוביל לתחלואה ואף לתמותה משמעותית בשבוע הראשון שלאחר הלידה. הסיכוי להדבקת העובר הוא כ-1% ללא טיפול, כאשר עם טיפול הסיכוי יורד משמעותית ל-0.1%. לכן חשוב להיבדק.בארץ, אין המלצה לבדיקת סקר שגרתית לגילוי החיידק, מכיוון שקיימים קריטריונים למתן טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בנשים בסיכון. טיפול כזה מקטין את התחלואה והתמותה משמעותית ולכן מייתר את בדיקת הסקר.
הנשים הבאות נחשבות בסיכון ותקבלנה טיפול אנטיביוטי בלידה: יולדת עם ילוד קודם שחלה בזיהום עם GBS, ירידת מים לפני שבוע 37, ירידת מים ממושכת מעבר ל-18 שעות, חום במהלך הלידה מעל 38 מעלות צלסיוס, תרבית חיובית ל-GBS במהלך ההיריון.
מהם מים מקוניאליים?
כאשר מתרחשת ירידת מים שצבעם חום-ירקרק, פירוש הדבר כי העובר רוקן את מעיו לראשונה בעודו ברחם. מים אלה נקראים מים מקוניאליים. על פי רוב, מתבצע ריקון המעיים הראשון של התינוק במהלך היממה הראשונה שלאחר הלידה, אולם במקרים מסוימים, כאמור, ירוקן העובר את מעיו סמוך לרגע הלידה. הסבירות להופעת מים מקוניאליים גדולה יותר במקרים של עוברים הנמצאים במצג עכוז, אך אפשרית גם במצגים אחרים.מים מקוניאליים מאותתים ומזהירים לגבי אפשרות של מצוקה עוברית. לכן מרגע שאובחנו מים כאלה, יתחיל הצוות הרפואי בניטור העובר, בזירוז הלידה, ובמקרים מסוימים אף ישקול ליילד בניתוח קיסרי. תינוק ששאף מים מקוניאליים יקבל טיפול מידי, אשר כולל שאיבת הנוזלים העכורים מפיו, מאפו ומגרונו, כדי למנוע בעיות נשימה. ברוב המקרים, כאשר יולדת מגיעה עם ירידת מים מקוניאליים כאשר מעקב המוניטור תקין, יצביע הדבר על בשלות של מערכת העיכול של העובר. עם זאת, גם במקרים אלה, הלידה תלווה במוניטור כדי לזהות מעל לכל ספק שהעובר אינו נמצא במצוקה.
