חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד

קצת רקע: הדמיית השד הסטנדרטית המקובלת לגילוי מוקדם של סרטן השד היא בדיקת ממוגרפיה - זאת בדיקה שהוכיחה את עצמה כבדיקה שמפחיתה תמותה מסרטן שד. המחקרים הראשונים על ממוגרפיה נעשו בשנות ה-70 של המאה הקודמת ובישראל החלו לעשות בדיקות סקר בשנות ה-90.

לפי הנחיות משרד היא מבוצעת כבדיקת סקר כל שנתיים החל מגיל 50. נשים בקבוצת סיכון מתחילות בגיל 40 ומבצעות את הבדיקה כל שנה. נשים בקבוצות סיכון גבוה ונשאיות של הגן  BRCA מתחילות את המעקב הרבה קודם - מגיל 25.

לממוגרפיה הסטנדרטית נוספת כבדיקה משלימה גם בדיקת אולטרסאונד במקרים מסוימים: כאשר לאישה יש מבנה שד צפוף, כאשר נראה ממצא בממוגרפיה שרוצים להמשיך לברר אותו או לפי בקשת הרופא המפנה. אצל נשים צעירות לעיתים נתחיל באולטרסאונד.

"לגבי הלחץ בממוגרפיה - זה נכון. בבדיקה לוחצים את השד בין 2 פלטות, יש קומפרסיה על השד. המטרה היא לא להכאיב לאישה, אלא כדי לפרוס את הרקמה של השד כמה שיותר. תחושת הכאב אינדיבידואלית אבל לפחות זו בדיקה קצרה. אנחנו שוקלים היום באיכילוב לרכוש CT שד חדש - ואז האישה שוכבת על הבטן והשד לא נמצא בקומפרסיה. זו בדיקה חדשה יחסית ועוד אין לה את כל ההוכחות ליעילות כמו שיש לבדיקות הוותיקות יותר".

" עוד לא. יש מכשירים בודדים בעולם ואנחנו רוצים להיות גם אחד המרכזים שיש להם מכשיר כזה. מניחה שבמכשיר הזה ייעשה שימוש אצל נשים עם שד צפוף ככלי לפתרון בעיות שאנחנו רואים ממשא כלשהו בהדמיה אחרת או כשיש חשד קליני למשהו". 

"אנחנו בסדר גמור. בישראל ההיענות לבדיקות סקר עומדת על קצת יותר מ- מ70% מהנשים שמוזמנות אליו, שזה מקום טוב בהחלט בהשוואה למדינות אחרות בעולם".

"אצל נשים עם מחלה בשד במקרים רבים נשתמש ב-MRI כדי להעריך את ההיקף של המחלה, כדי לראות תגובה לטיפול אצל נשים שאנחנו יודעים שיש להן סרטן וגם לפעמים כמעקב, אך לא בכל מקרה.  MRIהיא בדיקה שהרגישות שלה הרבה יותר גבוהה מבדיקת ממוגרפיה וגם יותר מאולטרסאונד, זה אומר שאם יש משהו לא תקין בשד, רוב הסיכויים שה-MRI יעלה עליו. אבל בגלל הרגישות הגבוהה היא הרבה פעמים מראה לנו ממצאים שאחרי בירור מתבררים כשפירים. זאת אומרת, למרות שזו בדיקה מצוינת לפעמים היא נותנת "אובר"  מידע שגורר בירורים שלא היה בהם צורך".

"כאמור, בדיקת הממוגרפיה לא מספיק יעילה אצל נשים עם מבנה שד צפוף ולכן אנחנו מוסיפים את האולטרסאונד. יש היום בדיקת ממוגרפיה עם חומר ניגוד שלא נמצאת בסל הבריאות. מזריקים חומר ניגוד לווריד ועושים צילומים. זו בדיקה טובה יותר לנשים עם מבנה שד צפוף.  אנחנו משתמשים בה לבירורים או לנשים שלא מספיק בסיכון לעשות MRI, אבל בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית ולפעמים נשתמש בבדיקה כזו לבירור ממצאים". 

"אני לא מכירה רופאים שאומרים למטופלות אל תעשו ממוגרפיה בגלל הקרינה כי הבדיקה יכולה להציל חיים. הוויכוח הוא אם יש לעשות את הבדיקה פעם השנה או פעם בשנתיים הוא ויכוח ישן מאוד. ברוב המדינות ההמלצות הן כמו שלנו  - כל שנתיים אצל נשים בסיכון רגיל מעל גיל 50, אבל אני יודעת שרופאים רבים כן ממליצים לעשות כל שנה ויש גם מחקרים שמראים על יתרון של לעשות כל שנה. יש מחקרים לכאן או לכאן. 

לגבי סוגיית הקרינה: נשים מאוד חוששות, אך לא מדובר בהרבה קרינה, אלא בהרבה פחות קרינה מבדיקות CT או ממיפויים למיניהם. זה בעצם צילום רנטגן ולא צריך לחשוש מזה. אם אישה תעשה ממוגרפיה פעם בשנה, לא יקרה לה כלום מהקרינה".

"לפעמים כן. למשל, מטופלת הלכה לעשות ממוגרפיה בקופת חולים. הממוגרפיה פוענחה כתקינה אבל כתבו שבגלל שיש לה שד צפוף היא צריכה אולטרסאונד. עבר זמן והקופה הפנתה אותה למקום אחר לעשות אולטרסאונד, אבל כנראה שמי שעשה את האולטרסאונד לא הסתכל גם על הממוגרפיה ופספס ממצא חשוב בשד. ב"מזל" היתה לה בלוטה מוגדלת בבית השחי שבגללה המליצו על ביופסיה וככה היא הגיע אלינו".

במקרה אחר ראיתי במהלך הבדיקה שהפטמה של המטופלת משוכה קצת פנימה אז שאלתי אותה אם ככה זה תמיד והיא אמרה לא. כשפתחתי את הממוגרפיה אני רואה שלאישה יש גוש מאחורי הפטמה. בדקתי אותה באולטרסאונד. היה לה גוש סרטני מאחורי הפטמה שראו בממוגרפיה אך הוא פוספס בפיענוח. בגלל שכבר היתה גרורה לבלוטה, עלינו על זה. זה היה יכול להיות מפוספס לגמרי".

"חייבים להסתכל גם על הממוגרפיה - גם על הצילומים עצמם לא רק על הפענוח. חשוב שמי שעושה את האולטרסאונד יהיה מיומן. חשוב להביא גם צילומים קודמים כי ההשוואה חשובה. להשוות את הנוכחית לקודמת. חשוב להביא את כל הבדיקות הקודמות שיש. זה יכול לעזור".

"מי שאומר לה את הוא לרוב הרופא המפנה, כירורג השד. אני לא זו שמתקשרת ואומרת לאישה שיש לה סרטן שד, אבל כשאני בודקת אישה ואני חושבת שיש סרטן, אני אומרת לאישה משהו שיכין אותה לזה.

"תקשיבי אני חושבת שזה קצת חשוד, אנחנו לא יודעים מה זה עד שיגיעו התשובות של הביופסיה, אבל יכול להיות שזה יהיה משהו. מצד אחד שהיא תתכונן ומצד שני שגם לא תיכנס ללחץ. אני מנסה להגיד משהו כמו - זה נראה קטן והתחלתי, מנסה למצוא את הטוב".

"להיבדק. חד משמעית. לכו להיבדק לפי הגיל שלכן, לפי המלצות כירורג השד ולפי גורמי הסיכון המשפחתיים. חשוב להכיר את השד ולהיות מודעות לתסמינים של סרטן השד. אם אישה מרגישה משהו - שינוי, אזור נוקשה, פטמה משתנה, הפרשה מהפטמה - שתלך להיבדק. זה לא אומר שזה בהכרח משהו לא טוב, אבל כדאי לבדוק ומקסימום לשמוע שזה שום דבר, מאשר לחכות ולגלות את זה במצב מתקדם".

"מי שאין לה גורמי סיכון והיא נבדקת על-ידי כירורג שד יכולה להתחיל בגיל 50, אבל כל מקרה הוא לגופו. יש נשים שצריכות להתחיל מוקדם יותר ולא רק נשאיות BRCA, גם נשים שעשו ביופסיות קודמות ויש להן תוצאות גבוליות ואז הן נכנסות למעקב הזה לפני גיל 50".