מאת: עידן מיליצ'ר; סקסולוג ומטפל זוגי; המרפאה לטיפול מיני; ביה''ח "ליס" ליולדות
עולמנו הולך ומזדקן וישראל ידועה כאחת הארצות בהן תוחלת החיים גבוהה יחסית. הקשישים לא נעשים צעירים יותר, אך עם התקדמות הרפואה הם נעשים בריאים יותר מבעבר, וחלק מצרכיהם קשור גם לחיי המין, שמשתנים, כמובן, ככל שהגיל עולה. תהליך ההזדקנות פוגע בפעילויות הפיסיולוגיות של המערכות השונות בגוף. הפעילות המינית היא פעילות מורכבת הרמונית, תנועתית, תחושתית, גופנית ונפשית. הפעילות המינית משפיעה על הרגשת הבריאות הכללית של האדם ומהווה חלק מזהותו בכל גיל. כמו-כן, הפעילות המינית מהווה בסיסי ראשוני לקשר אנושי וזכות יסוד של כל אדם בכל גיל. מיניות ופעילות מינית נחשבים לפעילות של צעירים, ושילוב המושגים "מיניות" ו"זקנה" מעורר לעתים גיחוך ותמיהה. במצבים רבים מתייחסים אל הפעילות המינית בזקנה כאל פעילות חריגה השמה את הקשיש/ה באור שלילי. בקיצור, זקנים לא עושים את זה. במחקר שנעשה בישראל ציינו כ- 90% מהגברים הישראלים וכ- 70% מהנשים, בטווח הגילאים 60 ועד 80, שהם קיימו יחסי מין בשנה האחרונה. בנוסף, 62% מהנשים ו86% מהגברים העידו על כך שחיי המין חשובים עד חשובים מאוד לשימור הזוגיות בגיל הזהב. תדירות יחסי המין אף היא אינה מביישת את הקשישים. ממחקר שנעשה בארץ עולה כי 33% מהגברים ו5% מהנשים קיימו יחסי מין בתדירות של פעמיים ויותר בשבוע. כאשר מדובר ביחסי מין פעם אחת בשבוע אזי כבר 51% מהנשים "טומנות ידן בצלחת" ו21% מהגברים גם הם נוטלים חלק בהנאה. התדירות השוויונית היא בין 1-3 פעמים בחודש ונעה בערך ב25% משני המינים. מסתמן שגם בגיל השלישי "יש חגיגה". אם בעבר נשים היו פונות לרופא לקבל זריקת טטנוס כי לבן זוגן המזדקן, 'האיבר כבר חלוד', כיום המצב שונה.
מצב זה מתאפשר תודות לכך שבשנים האחרונות מתרבות הטכנולוגיות הרפואיות, אצל גברים ונשים כאחד, המאפשרות שמירה על פעילות מינית טובה ומהנה. חרף מגבלות פיסיולוגיות ונפשיות. הכרת השפעתם של השינויים בהזדקנות על הפעילות המינית והבנת המגבלות מחד-גיסא, פתיחות וקבלה של האמצעים העומדים בפנינו מאידך, מאפשרים פעילות מינית תקינה. יחד עם זאת מחקרים רבים מעידים על כך שהגורם העיקרי בשימור החשק והרצון לקיום יחסי מין בגיל הזהב, קשורים באיכות הקשר הזוגי.
נשים דיווחו שמה שפוגע בחשק המיני שלהן הוא שהגבר פחות רגיש וקשוב לצרכים של בת הזוג שלו, פחות נותן לה תחושה שהוא מבין אותה, שהוא סובלני כלפיה, שהוא קורא אותה, ואולי יותר משתמש בה בתור איזשהו כלי קיבול לסיפוק הצרכים שלו. לעומת זאת, בקשרים חדשים בן הזוג משקיע יותר, מחזר וקשוב לצרכי האישה כדי להרשים אותה. ולכן מה שחשוב לתפקוד המיני של נשים הוא לא משך הקשר בפני עצמו, אלא מידת ההשקעה הרגשית מצד בן הזוג. אצל נשים מחוזרות – גם בקשרים חדשים וגם בקשרים ממושכים – לא נצפית ירידה בחשק המיני ובתדירות קיום יחסי מין, גם לא בגיל הזקנה.
תקשורת זוגית פתוחה, חברות, תמיכה והכלה, לצד הסרת המגבלות הקשורות בתקשורת אודות הנושא האינטימי על שינוייו ומגבלותיו, הם הדרך העיקרית לשמירת הפעילות המינית, על מגבלותיה, גם בגיל הזקנה. בגיל הזקנה הדגש הוא על ה outercourse יותר מאשר על ה-intercourse.
מעבר לתחושת הסיפוק מאיכות החיים, הדבר החשוב בגיל הזהב הוא הנתינה והעזרה ההדדית ואז תוחלת חיי המין והחושניות היא כתוחלת החיים בכלל.
