לא תאמינו... ט"ו באב הגיע וחשבתי שיש לי זוגיות נפלאה... ואז בא ט"ז באב... היום שאחרי... ואתו חשבון הנפש... על האהבה ועל הזוגיות שאתה.. ואתנו... אז מה זה אומר עלינו שאחד מכל 3-4 זוגות ישראלים בוחרים להתיר את ברית הנישואין? ומה ניתן לעשות כדי לשמר את הזוגיות ואתר אהבה, גם בימים שאחרי? ד"ר עידן מיליצ'ר, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי ומשפחתי, על אהבה, זוגיות, בגידות ומה שביניהן.
על פי הסטטיסטיקה, אחד מכל 3-4 זוגות בישראל בוחר להתיר את ברית הנישואין ולהיפרד. אלה ששברו את הכוס בשבועה, משלמים על שבירת הכוס, בשבירתה של השבועה. הפסימיים יגידו שזה בגלל שהרומנטיקה פשוט עברה מהעולם, שאין בה עוד צורך בעידן מובהק של אינדיבידואליזם, אגואיזם והגשמה עצמית. הפסימיים יגידו שזה בגלל שהרומנטיקה פשוט עברה מהעולם, שאין בה עוד צורך בעידן מובהק של אינדיבידואליזם, אגואיזם והגשמה עצמית.
הרומנטיקנים יאמרו שזה הודות להגשמת האינדיבידואל והעצמיות, ושהגירושים מאפשרים לכל מי שמיצה אהבה אחת, לעבור לאהבה אחרת, ולא לוותר! ואילו הרומנטיקנים השמרנים, ואני ביניהם, ייעצו לכם לפנות לטיפול זוגי או משפחתי, רגע לפני שתכריזו על חורבן הבית והמשפחה ותמשיכו הלאה. ועכשיו, נעבור לשאלות הקריטיות באמת.
שאלה קריטית מספר 1- מה באמת גורם לאנשים להתגרש?
לפי הסטטיסטיקה, בסקר שנעשה בארץ מציעים 7 סיבות לגירושין:
- 46% מתגרשים בעקבות בגידה של אחד מבני הזוג
- 13% מתגרשים עקב בעיות בתפקוד המיני
- 12% מתגרשים בגלל מחלוקות בנושא כסף, רכוש וממון
- 11% בוחרים להתגרש עקב יחסים גרועים עם המשפחה המורחבת
- 10% מתגרשים בעקבות מחלוקות לגבי חינוך הילדים
- 6% מתגרשים בגין קריירה מקצועית שפגעה במערכת היחסים
- 2% נוספים מתגרשים מסיבות שונות, אך לא פחות הרסניות.
שאלה קריטית מספר 2: האם יש אור בקצה המנהרה?
יש ויש. כי לפני שאתם שוקעים במרה שחורה, בואו תסתכלו על הפן החיובי שהתגלה בסקר:
40% מהנשאלים הצהירו כי לעולם לא יתגרשו, שיעור הגירושים בישראל עומד על 26%, שזה הרבה פחות ממה שקורה בעולם:
- רוסיה ומדינות חבר העמים - 65%
- מדינות סקנדינביה - 64%
- בריטניה - 53%
- וארצות הברית - 49%.
שאלה קריטית מספר 3: מה בעצם דרוש לחיזוק הזוגיות הישראלית?
על השאלה הזאת נכתבו כבר עשרות ספרים ועבודות דוקטורט, אבל בשורה התחתונה, אפשר לסכם ולומר שלזוגיות הישראלית דרוש כל מה שדרוש לזוגיות בכל פינה אחרת על הגלובוס: בתור התחלה - תשומת לב, הכלה, הקשבה ושיח. אבל בכך אין די. כי זוגיות טובה מוכרחה לאפשר לכל אחד מבני הזוג להיות גם ביחד וגם לחוד: לחוות בילויים משותפים לצד בילויים נפרדים, ולהתמודד בצורה בוגרת גם עם אתגרים משותפים (כמו גידול הילדים לתפארת מדינת ישראל), אך גם אתגרים אישיים ופרטניים– שיעצימו את ה"אני" ויהפכו אותו למסופק ומאושר יותר.
שאלה קריטית מספר 4 - גם בילויים נפרדים כמו לרעות בשדות זרים?
בעניין זה - אני בוחר לשמור על זכות השתיקה, אבל אני יודע שרבים מעמיתיי טוענים, שבגידה היא לא בהכרח מילה גסה, ושהיא אפילו מצליחה לחזק ולתחזק את הזוגיות הרשמית. לאחרונה, בקרה בארץ אסתר פרל, פסיכולוגית ומחברת רב המכר 'אינטליגנציה אירוטית'. באחת הסדנאות שהנחתה בנושא טפול בזוגיות, הסבירה פרל שהמילה 'בגידה' בעברית טעונה משמעויות שליליות, והמליצה להשתמש במילים אחרות לתיאור רומנים מהצד במערכות יחסים קיימות. בין היתר הציעה פרל לא להתעלם מההתאהבות שיש בבגידה, מהחיפוש, מהריגוש, מהכמיהה ומהתשוקה של הבוגדים למשהו חדש. לדבריה, במשך שנים ניסתה להבין את המוטיבציה של אנשים לבגידה, עד שהבינה שלפעמים אין לבגידה כל קשר לזוגיות. "מצאתי בני זוג שהיו במערכות יחסים טובות, וגילו יום אחד, בהפתעה, שבן הזוג מנהל רומן מחוץ למערכת, לפעמים אפילו בתקופות הכי טובות שלהם כבני זוג. הבוגד יכול להיות בעל ערכים מונוגמיים, אבל ההתנהגות שלו יכולה להיות מאוד רחוקה מכך", הסבירה פרל. "לעתים, יש בבגידה דרישה מחודשת למשמעות. שאיפה לעזוב את מה שהפכנו להיות במשך השנים ולנסות למצוא את עצמנו מחדש", הסבירה פרל, שלטענתה, דווקא מתוך המציאות הזאת יכולים בני זוג למצוא דרך למנף את הזוגיות שלהם, ולא רק לשקם אותה. לדעתה, אמרה, "ברוב הבגידות אין רצון של הבוגד לפרק את מערכת היחסים, אלא להיפך. הן מתקיימות במקביל למערכת היחסים ומפרות אותה- בהרבה מקרים באלמנטים שליליים, אבל לעתים גם באלמנטים שיכולים להיחשב כחיוביים".
שאלה קריטית מספר 5 - ואני, מה אני אומר?
עם כל הכבוד לאסתר פרל, הסטטיסטיקה אצלנו מצביעה על כך שהדבר העיקרי המביא לפירוק הזוגיות בישראל היא בגידה של אחד מבני הזוג. נכון שגם אנחנו נעים בין הצורך במוכר, בשגרה ובנוחות, לבין הדחף לחידוש, ריגוש וכיבוש; נכון שאנחנו לא חיות מונוגמיות מטבענו ולמעשה אנחנו מונוגמיים תחת משטר של הוקעה חברתית, סטיגמה (פחות ופחות) ודמי המזונות שנאלץ לשלם אם נעשה מעשה, אבל מכאן ועד לעודד בגידה? לא אני!
שאלה קריטית מספר 6 - אז מה כן? מה הדרך הנכונה לשמר את הזוגיות לאורך זמן, גם ביום שאחרי?
כדי לשמור על הזוגיות חשוב לייצר מסתוריות כלשהי בקשר. כן, לצאת לבד ולבלות עם אנשים אחרים שאינם בן/בת הזוג. כן, לשמור על מתח מיני וטיזינג זוגי. אך בגידה ששוברת את גבולות הקשר - זה לא! נכון שאני חי בכנען ולא על ענן, נכון שאני מכיר את הסטטיסטיקות המצביעות על כך ש- 50-80% מהגברים ו- 40-60% מהנשים בוגדים בשלב כזה או אחר במהלך הנישואים. אבל אני לא ממליץ על בגידה כמנוף לקשר הזוגי. לא אני.
לסיכום: משל החבלים
הרשו לי להיות גבר רגיש, ולהציע לכם להציץ במשל הבא. תמצאו בו כל מה שזוגיות צריכה. גם שלכם: שני חבלים, כי ירצו להתקשר זה עם זה - בכורח המציאות יהיה על כל אחד מהם לוותר על משהו ממידת אורכו. אם ירצה כל אחד לשמור על מלוא מידתו - לא ייווצר ביניהם קשר לעולם. וראו נא: הקשר נוצר במקום שבו נעשה הוויתור. יסוד הקשר הוא, איפוא, הוויתור.
