עידן מיליצ'ר; פסיכותרפיסט; מטפל זוגי ומשפחתי; אחראי מרפאה סקסולוגית אנאורגנית גברים; ביה''ח ליס ליולדות
אז מה בדיוק קורה לאהבה שלנו?
מה קורה לה מהיום בו אנו נישאים? האם הופכת האהבה הזו לבקבוק קולה בלי גזים? האם גורלנו נגזר יהיה לסיים עם שכפצים? מה קורה לאהבה, זו שהחלה בזיקוקי די נור?
מה קורה לה, שלפעמים, לצערנו, היא נותרת עם להבה זעירה כגפרור? ואולי אין מה לשאול ולתהות כלל וכלל, אלא לשים את יהבנו בגורל, כמו אותה ברכת "מזל טוב! מזל טוב!" נדושה ושחוקה.
קוראים יקרים, מי כמוכם יודע, כמה שמסגרת הנישואין לברכה כזו זקוקה.
אומרים, שלשמור אהבה בנישואין זאת עבודה, עבודה עבודה, ואז אומרים רוב הנשואים "תעבוד אתה, אני, לא תודה". אומרים שכל הכיף זה יחד לחיות, יחד להישאר, יחד להזדקן ואם הייתי יכול לשמוע את תגובת הקוראים, הייתי שומע " יללה יללה בלה, בלה, בלה, ספר לסבתא, כן, כן". אבל אני יודע שבאהבה חשוב להשקיע אסביר זאת בקצרה:
אנשים הם כמו שני חבלים, אם ירצו להתחבר זה עם זה, בכורח המציאות יהיה על כל אחד מהם לוותר על משהו ממידת אורכו. אם ירצה כל אחד מהם לשמור על מלוא מידתו, לא יווצר הקשר. מכאן, הקשר נוצר בתחום בו נעשה הויתור, הויתור הוא יסוד הקשר! מאוד קל מכל שטות לעזוב, לפרק, להרוס וללכת, מה לעשות שהאהבה היא סוגיה הפכפכה ומסובכת?
השקיעו למענה בכל לבכם מצאת החמה ועד כלות הנשמה, כן, אמצו את זה לכל החיים, תתאמצו, תבליגו תשמרו על הניצוץ ושלהבת הזוגיות! ההתהוות היא לדורות ואם תקפידו להשקיע הלהבה תהייה לצמיתות!
