תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

התלהבות ממין היא דבר חיובי העשוי להוביל ליצירתיות ולביטוי עצמי. לעומתה, התמכרות למין היא התנהגות כפייתית, העלולה לפגוע הן בדימוי העצמי והן במהלכם התקין של החיים. מהי התמכרות למין? ממה היא נובעת? איך היא באה לידי ביטוי? ואיך ניתן לטפל בה? ד"ר עידן מיליצ'ר מסביר כל מה שרציתם לדעת על התמכרות למין ולא העזתם לשאול  

התלהבות ממין יכולה להיות דבר חיובי, כשהיא מהווה מקור ליצירתיות ולביטוי עצמי, וכשיש למתלהבים שליטה במצב. מנגד, יש מצבים פתולוגיים שבהם האיזון מופר. במקרים אלה, עלולה להיגרם הפרעה בתפקוד, וההתנהגות הכפייתית פוגעת בדימוי העצמי ואפילו במהלך התקין של החיים.


התמכרות למין מחייבת טיפול

התמכרות למין, או התנהגות מינית אובססיבית, מוכרת היום כבעיה ביולוגית של ממש, הדורשת טיפול תרופתי ופסיכולוגי. במונחים מקצועיים מוגדרת התופעה כ"חוסר שליטה על דחפים". בעבר, התייחסו לבעיה כאל חולשה אישית או כסוג של התנהגות בוטה וחסרת טעם. היום כבר יודעים שמקורה בבעיות פיזיולוגיות וביולוגיות הקשורות במוח, המחייבות, בין היתר, גם טיפול תרופתי.


מספר המתמכרים למין נמצא בעלייה

בכנס שנערך בארצות הברית באוגוסט 2003 הוצג מחקר, לפיו 5-3% מהבוגרים האמריקנים מכורים לסקס. רק כדי לסבר את העין, מאז אותם ממצאים עברו כבר למעלה מ- 10 שנים, והתופעה רק הולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה.
אגב, באותו מחקר הועלתה גם השערה, לפיה התמכרות למין היא תולדה של התעללות בתקופת הילדות.

 

יחסי מין התמכרות למין


הסימפטומים של התמכרות למין

במציאות היומיומית, מדובר באנשים (בד"כ גברים אבל לא רק) שכל הזמן חושבים על סקס, וצריכים לבוא על סיפוקים בצורה כפייתית. על-פי פרופ' אלי קולמן, מנהל התוכנית למיניות בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מינסוטה יש מספר סימפטומים המצביעים על כך שאנשים מכורים לסקס: 

  • חיפוש מתמיד אחר פרטנרים חדשים.
  • רכישה ושימוש בלתי נשלטים בחומרים ארוטיים.
  • הסתרה ואגירה של חומרים פורנוגרפיים.
  • שימוש מוגזם באינטרנט לגירוי מיני ולמציאת פרטנרים, עד כדי כך הפרעה למהלך החיים הרגיל.
  • שימוש בכוח או במניפולציות לשם השגת מין.
  • דרישת בלתי פוסקת למין במסגרת מערכת יחסים.

הרבה מין - אפס הנאה

אנשים המכורים למין, מקיימים יחסי מין ללא הפסקה וללא אבחנה, גם עשר פעמים ביום, אבל הם לא נהנים כלל! בשיחות אתם מתברר, כי מה שבאמת מסתתר מאחורי הרדיפה התמידית שלהם אחרי משגלים, הוא ברוב המקרים צורך עמוק במגע, ולאו דווקא בסיפוק המיני. למכורים לסקס יש קושי ליצור קשר.

רבים מאותם "נרקומנים של סקס" הם בדרך כלל אנשים מצליחים מבחינה מקצועית, אולם יש להם קושי אמיתי וטרגי ביצירת קשר אינטימי. קושי זה עשוי ללבוש פנים שונות:

  • קושי לבנות קשר אינטימי ולהישאר בקשר כזה עם אובייקט אחד לאורך זמן
  • צורך בלתי נשלט בכיבושים, ריגושים וחידושים
  • צורך בהוכחות חוזרות ונשנות של הגבריות או הנשיות
  • פחד עמוק מקרבה, אינטימיות, זוגיות ומין שהוא חלק מהותי מקשר רגשי ונדבך ישיר של אהבה טהורה
  • ובעיקר - פחד מכאב לב, אותו לב שמנסה למצוא את המזור בהתמכרות לחיזור ולמין "גורלי".

מאפיינים בולטים של התמכרות למין

התמכרות למין יוצרת אצל המתמכרים דפוסי התנהגות אופייניים, המשפיעים הרבה מעבר לסיטואציה המינית עצמה, ולא פחות מכך – על הסובבים אותם: 

  • תחושת אשמה וחרדה
  • חוסר יכולת להפחית במינון של ההתנהגות המינית, וצורך מתמיד להעלות את המינון על מנת להגיע לאותה תחושת "הנאה"
  • שימוש בהתנהגות המינית על מנת לברוח מהמציאות
  • תגובות של נסיגה פיזית ורגשית (withdrawal) כאשר נעשה ניסיון להפסיק את ההתנהגות. 
  • הזנחה של מרכיבים חשובים בחיים.
  • תגובה מתגוננת, או מבוהלת כאשר נשמעת ביקורת על ההתנהגות המינית של המתמכרים.
  • שיבוש במערכות יחסים משמעותיות.
  • כעס ואכזבה מצד האנשים הקרובים למתמכרים.

הקושי המרכזי בטיפול הוא הבושה והסודיות

כשמדובר בטיפול במתמכרים למין, הקושי המרכזי הוא הבושה והסודיות הגדולה מסביב לנושא, המונעות מהמכורים ומשפחותיהם לבקש עזרה. היבטים נוספים של התופעה מקשים על הטיפול:

  • הסטיגמה החברתית והסלידה ממיניות לא ראויה, גורמים למכורים ולסובבים אותם להסתיר את הבעיה.
  • הכל נסתר ומוסתר. בניגוד, למשל, למכורים לסמים, כשמדובר במכורים למין אין שימוש בחומר או בסם ממכר כלשהו.
  • הצורך האדיר של המכורים לשכנע את עצמם "שהכל בסדר", על מנת לדכא את הכאב והבושה שלהם כתוצאה מהמחלה.
  • מהות הבעיה, שהיא בעיקרה בעיה הנמצאת בנפשם ובמוחם של המכורים, ואינה מתבטאת דווקא בהתנהגותם.

70-80% הצלחה לטיפול התנהגותי במכורים למין

תפקיד הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי הוא ללמד את המכורים לחיות עם הדחף, ואיך "לא ליפול בפח להבא". מטרת התהליך איננה להפוך את המכורים לנזירים, אלא להקנות להם יכולת לתעל את המין לאפיק חיובי ובריא, בתוך מסגרת זוגית ואינטימית. 

בטיפול הגמילה מלמדים אותם ליהנות ממין (ולאו דווקא להתנזר ממנו), ליהנות ממגע, מליטוף, מחיבוק, מחום אנושי. להבין את משמעות המין בחיים, ולראות אותו הרבה מעבר לאקט הטכני.
אחוזי ההצלחה בטיפול נעים בין 70 ל-80 אחוזים, בהתאם למוטיבציה של המכורים לשנות את מצבם, כמובן. אולם הבשורה הטובה היא, כי מעצם ההכרה בבעיה והטיפול בה, יש למכורים תקווה לראות את האור הרומנטי והאינטימי בקצה מנהרת הבדידות, הריקנות והדיכאון.


טיפול תרופתי במכורים למין
הטיפול התרופתי המודרני כולל תרופות אנטי-חרדתיות, וכן תרופות נוגדות אפילפסיה, כגון:  למיקטל, טופמקס  וגמפנטין. בגישה זו מסתכלים על הדחף כעל סוג של התקף אפילפטי, או פעילות לא סדירה של המוח, הדומה לזו שמתרחשת כשהמוח אינו שולט בגל העצבי שיוצר את האפילפסיה, ומטפלים בהתאם.
עבודה מעניינת בנושא זה פורסמה על ידי המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד, שם קיבלה קבוצה של 24 מטופלים טיפול בתרופה citalopram (המוכר בארץ בשם ציפרמיל/ ציפרלקס), עם תוצאות טובות.

ומה אני אומר?
אני חושב שכל דבר שנעשה בפרופורציות הוא טוב ונפלא לכל אחד ואחת. בעיניי, שם המשחק הוא מדתיות. נו טוב, אמרתי כבר שאני חנון? ...אבל לא באמת...


עידן מיליצ'ר פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי, שוטף כלים, תולה כביסה, מפנה מדיח, עושה שוק ובסוף היום... נרדם!

תפריט ניווט תחתון