ד''ר אורית קלוק; מחלקה פנימית ד'; המרכז הרפואי ת"א
לחץ הדם הינו גורם חשוב לתחלואה ותמותה בגברים ונשים כאחד. ככל שלחץ הדם עולה, עולה גם הסיכון למחלות לב כולל אוטם שריר הלב ואי ספיקת לב, כמו גם הסיכון לאירועים מוחיים ומחלת כליות.
על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, ככל שלחץ הדם גבוה יותר, החל בערכים של 115 מ"מ כספית (לחץ סיסטולי), עולה שיעור מחלות הלב וכלי הדם. יתר לחץ דם אחראי לכ-60% ממקרי השבץ המוחי, ולכ-50% ממחלות הלב הכליליות.
סיבוכים נוספים של יתר לחץ דם שאינו מאוזן, הינם מחלת כליות כרונית עד כדי צורך בדיאליזה, אי ספיקת לב, פגיעה בראיה עד כדי עיוורון, ירידה ביכולת השכלית ועוד.
לרוב, גם בערכי לחץ דם גבוהים, המחלה "שקטה" ואינה גורמת לתלונות, כך שנשים רבות עשויות לגלות כי הן חולות רק לאחר פגיעה באיברי הגוף השונים. מכאן, החשיבות הרבה בבדיקת לחץ דם תקופתית. בערכי לחץ דם גבוהים מאוד, ניתן לחוש עייפות, חולשה או כאבי ראש, ובמצבים של עליה מהירה וקיצונית בלחץ הדם, עלולים להופיע כאבים בחזה, קוצר נשימה או אף הפרעות נוירולוגיות. אלה הם מצבי חירום המחייבים טיפול מיידי.
לאחר שאובחן יתר לחץ דם, הרופא יבצע מספר בדיקות שמטרתן להעריך את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות (אירועים מוחיים, אירועים לבביים). על-פי הערכה זו, ייקבע ערך לחץ הדם אליו נשאף במהלך הטיפול. כמו כן, יבוצע בירור אחר סיבות משניות ליתר לחץ דם, בחלקן הפיכות. לא פחות חשוב מכך הוא הצורך לקבוע אם לחץ הדם הגבוה כבר גרם לפגיעה באיברי הגוף השונים. הבדיקות יכללו תשאול לגבי אורח החיים, בדיקה גופנית מקיפה, בדיקות דם ושתן. על-פי ממצאי הבדיקות והחשד הקליני, הרופא יחליט על הצורך בביצוע בדיקות נוספות כגון אקו לב, סונר כליות ועוד.
הכל מתחיל בשישים
ישנם הבדלים בין לחץ הדם בנשים לעומת גברים: בעוד שבגילאים הצעירים שכיחות יתר לחץ דם בגברים גבוהה בהרבה, הרי שהמגמה מתהפכת בעשור השישי לחיים, אז שכיחות הופעת יתר לחץ דם בנשים עולה משמעותית, ובסופו של דבר שכיחות המחלה דומה בין שני המינים. למרות שכיחות דומה של המחלה, הסיכון לסיבוכי יתר לחץ דם קטן במקצת בנשים לעומת גברים, ככל הנראה על רקע ההבדלים ההורמונליים בין המינים. הבדל חשוב נוסף הינו במודעות למחלה – בעוד רבים מן הגברים אינם מודעים לכך שהם סובלים מלחץ דם גבוה, נשים יותר מודעות למחלה, אולי משום שהן נוטות לבקר יותר אצל רופא המשפחה, מה שמאפשר איבחון מוקדם ומשפר את איכות הטיפול.
בגיל הפוריות השפעת הורמון האסטרוגן מביאה להרחבה בכלי הדם הפריפריים ובכך שומרת על לחץ דם מאוזן, כך שניתן למצוא יחס הפוך בין רמות האסטרוגן בדם לבין לחץ הדם - ככל שרמתו עולה, לחץ הדם יורד. עם הירידה ברמת ההורמון בגיל הבלות, יש עליה בלחץ הדם, כך שבעשור שלאחר גיל המעבר, ישנה עליה מתמדת בשכיחות יתר לחץ דם בנשים.
בחלק מהנשים שנוטלות גלולות למניעת היריון ניתן לצפות בעליית מה של לחץ הדם מתונה, ככל הנראה בהשפעת המרכיב הפרוגטטיבי (דמוי פרוגסטרון) שבגלולה. לרוב מדובר בעליה שהינה הפיכה, וחולפת בתוך 3 חודשים מהפסקת הגלולות. לעתים רחוקות, עליית לחץ דם תחת שימוש בגלולות היא משמעותית ומחייבת הפסקתן.
ובהריון עצמו? ישנן תרופות להפחתת לחץ דם שהשימוש בהן אסור בהיריון, כגון תרופות ממשפחת מעכבי האנזים המהפך. אישה בגיל הפוריות הסובלת מיתר לחץ דם, חייבת לעדכן את הרופא המטפל בנוגע לכוונותיה להרות.
מחקרים שונים בדקו השפעת טיפול הורמונלי חליפי בגיל הבלות על יתר לחץ דם, אך לא הגיעו לכלל מסקנה חד משמעית. בחלק מהמחקרים הטיפול ההורמונלי הביא לעליה בלחץ הדם, בעוד באחרים הטיפול הביא דווקא לירידה בלחץ הדם. אין ספק שטיפול הורמונלי חליפי איננו כלי יעל להורדת לחץ הדם. למעשה, טיפול הורמונלי חליפי בגיל הבלות עלול דווקא להגביר את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית, לפחות בנשים אצלן חלפו מספר שנים מאז הפסקת הווסת ובטיפול בתרופות התחליפיות שהיו המקובלות ביותר עד לפני שנים ספורות. מצד שני, אם נשים נזקקות לטיפול הורמונלי חליפי מסיבה כלשהי, קיום לחץ דם גבוה אינו סיבה למניעת הטיפול. לא זו בלבד שהשפעת הטיפול ההורמונלי על לחץ הדם הינה בדרך כלל מתונה בלבד, אלא שקיימים בידינו כיום אמצעים יעילים לנורמליזציה של לחץ הדם. בכל מקרה יש להקפיד לעקוב אחר לחץ הדם בתקופת הטיפול.
טיפול ביתר לחץ דם בנשים
לטיפול ביתר לחץ דם חשיבות עצומה, שכן כיום הוכח במספר מחקרים כי איזון לחץ הדם בנשים מפחית משמעותית את הסיכון ללקות באירועים מוחיים, ומפחית, אם כי במידה פחותה יותר, את הסיכון לאירועים לבביים.
הטיפול ביתר לחץ דם מתחיל לרוב בטיפול לא תרופתי, אלא אם מדובר ביתר לחץ דם חמור. הטיפול הלא תרופתי כולל הגבלת נתרן בתזונה (מושג על-ידי הפחתת כמות המזון המעובד והמנעות מהמלחת המזון בזמן האכילה), ירידה במשקל, המנעות מצריכת יתר של אלכוהול, הפסקת עישון ופעילות גופנית אירובית קבועה.
אם הטיפול הלא תרופתי אינו מצליח להפחית את לחץ הדם מתחת ל-140/90, או אם לחץ הדם גבוה מאוד כבר בעת האבחנה (לרוב מעל 160/100), או אם לחולה מחלות נוספות כגון סכרת, מחלת כליות כרונית או מחלת לב, יש להתחיל טיפול תרופתי ללא דיחוי. ישנו כיום מגוון רחב של תרופות ליתר לחץ דם, וניתן להתאים לכל אישה את הטיפול המומלץ לה על-פי מחלות הרקע מהן היא סובלת ותופעות הלוואי של התרופות. לעיתים קרובות לא ניתן לאזן את לחץ הדם על-ידי תרופה אחת, ויש לשלב מספר תרופות הפועלות במנגנונים שונים.
נשים מבוגרות יגיבו לרוב בצורה טובה לתרופות משתנות ממשפחת התיאזידים, אולם תרופות אלו עשויות לגרום להפרעות במשק המלחים בדם בשכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים, ועל כן דורשות מעקב קפדני על ידי בדיקות דם תקופתיות.
לסיכום, יתר לחץ דם הינה מחלה נפוצה, ששכיחותה בנשים עולה עם הגיל. מחלה שאינה מטופלת עשויה להביא לתחלואה רבה, ועל כן ישנה חשיבות לאבחנה מוקדמת וטיפול הולם. כיום ישנן אפשרויות מגוונות לטיפול במחלה, כך שניתן להתאים את הטיפול לצרכים השונים של כל אישה.
