ד''ר אורית קלוק; מחלקה פנימית ד'; המרכז הרפואי ת"א
עם העליה בגיל, שכיחות יתר לחץ דם (יל"ד) עולה בהתמדה, כאשר בגיל 85, כ- 80% מהאוכלוסיה סובלת מיתר לחץ דם.
במשך השנים ישנם שינויים במבנה העורקים – שינויים ברקמת החיבור בדופן כלי הדם, עיבוי השריר והופעת הסתיידויות בדופן. שינויים אלו גורמים לנוקשות כלי הדם, כך שלחץ הדם הסיסטולי בהם עולה, בעוד לחץ הדם הדיאסטולי יורד. מסיבה זו נפוץ בגיל המבוגר "יתר לחץ דם סיסטולי בדיד", בו ערכי הלחץ הסיסטולי מוגברים בעוד ערכי הלחץ הדיאסטולי תקינים או נמוכים.
בהתייחסות לכלל האוכלוסיה, ידוע כיום כי הורדת לחץ הדם קשורה בהפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, אולם בקשישים היחס מורכב יותר – היחס בין לחץ הדם לתחלואה ותמותה מבוטא על ידי עקומה בצורת "U" כאשר בלחצי הדם הגבוהים, כמו גם בנמוכים (לרוב פחות מ- 115 ממ"כ סיסטולי), יש עליה בתחלואה ובתמותה, לעומת ירידה ניכרת בתחלואה ותמותה בערכים שבין לבין, אליהם נרצה לשאוף בטיפול ביתר לחץ דם. הסיבה לכך היא כי אמנם הורדת לחץ הדם מונעת מחלות כדוגמת אי ספיקת לב, התקפי לב, אירועים מוחיים ומחלות כליה, הרי שהורדה מוגזמת של לחץ הדם עשויה לגרום בחולים המבוגרים לנפילות, בלבול ופגיעה בעצב הראיה – מצבים הגורמים לתחלואה רבה (כדוגמת שברים, אימוביליזציה על סיבוכיה וירידה תפקודית) ואף לתמותה.
עד לאחרונה נהוג היה להכליל תוצאות מחקרים שבוצעו באוכלוסיה הכללית גם על האוכלוסיה המבוגרת, ועל סמך מחקרים אלו נקבעו ה"נורמות" לטיפול ביתר לחץ דם באוכלוסיה זו. אולם מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות על טיפול ביתר לחץ דם באוכלוסיית הקשישים הדגימו תוצאות סותרות. בעוד כל המחקרים הוכיחו יעילות לטיפול להורדת לחץ הדם מתחת ל- 160 ממ"כ סיסטולי, הרי שאין אחידות לגבי הערך אליו יש לשאוף ולהוריד את לחץ הדם.
מחקר יפני גדול בשם JATOS בחן כ- 4500 מטופלים בגילאים 65-85. במחקר נצפתה דווקא עליה בתחלואה בתת קבוצת החולים מעל גיל 75 שטופלו טיפול אינטנסיבי להורדת לחץ הדם. לעומתו, מחקר ה- HYVET בדק טיפול ביתר לחץ דם בקשישים מעל גיל 80, והדגים שיפור משמעותי בתחלואה ובתמותה בקבוצת המטופלים להורדת לחץ הדם לעומת הנבדקים שטופלו בתרופת דמה בלבד (אינבו). מחקר זה הופסק לאחר זמן מעקב קצר יחסית, בממוצע 1.8 שנים, לאור ההבדל המשמעותי בין הקבוצות – בקבוצת המטופלים לעומת קבוצת האינבו נצפתה ירידה של 30% בסיכון לאירוע מוחי, 23% בתמותה קרדיווסקולרית, ירידה של 64% באירועים של החמרת אי ספיקת לב, וירידה של 21% בתמותה הכללית.
לאור ממצאים אלו, הנטיה כיום בקשישים עם יתר לחץ דם היא להוריד את לחץ הדם בזהירות ובצורה הדרגתית, אל מתחת לערך של 160 ממ"כ סיסטולי, כאשר ערך המטרה נקבע על פי גורמים רבים נוספים, הכוללים את המצב התפקודי של המטופל, מחלות הרקע וההיענות לטיפול התרופתי. חשוב לפנות לרופא המטפל לצורך ביצוע מעקב אחר לחץ הדם, התאמת הטיפול באופן אישי לכל מטופל ומעקב אחר תופעות הלוואי של הטיפול.
