תוכן עניינים


אינדקס המצבים הרפואיים

יתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא הלחץ המופעל על ידי הדם כנגד דפנות העורקים שבהם הוא זורם. לחץ הדם משתנה אצל אותו אדם, במהלך היום ולנוכח פעילויות שונות שהוא מבצע. כך למשל לחץ הדם נוטה לרדת בזמן השינה, בשעות מנוחה או לאחר פעילות גופנית, בעוד שבמהלך הפעילות הגופנית עצמה, בשעת התרגשות או  ברגעי כעס- הוא נוטה לעלות. 
לחץ הדם מצוין בעזרת שני מספרים: הערך הגבוה, הנקרא לחץ דם סיסטולי, מבטא את לחץ השיא בתוך העורקים הנוצר לאחר הזרמת הדם מהלב לעורקים. הערך הנמוך, הלחץ הדיאסטולי, הוא ערך השפל, הנמדד כאשר הלב "נח", לקראת פעימתו הבאה. באוכלוסיה הכללית  – יתר לחץ דם - יל"ד- מוגדר כלחץ דם השווה או גבוה מ-140/90 ממ"כ. באוכלוסיות ייחודיות, כמו חולי סוכרת, חולי כליה ו/או חולים עם גורמי סיכון רבים- הערכים ה"קובעים" נמוכים יותר.
יל"ד מתרחש לעיתים קרובות ללא כל סימנים מקדימים ובכל מקרה הוא עלול להגביר את הסיכוי לאירועים מוחיים ולמחלות לב.
הסיכון ליל"ד קיים כאשר ישנה נטייה תורשתית ברורה אבל גם באנשים ללא סיפור משפחתי הסובלים מעודף משקל ומנהלים אורח חיים שאינו מקפיד על תזונה, מנוחה ופעילות גופנית ראויים. 

ערכים של לחץ דם

קבוצת לחץ דםלחץ דם סיסטולי 
(מילימטר כספית)
לחץ דם דיאסטולי 
(מילימטר כספית)
אופטימלי<120וגם <80
נורמלי120-129או 80-84
נורמלי גבוה130-139או 85-89
יתר לחץ דם>140או >90

הסיווג אינו מתאים לחולי סוכרת, התסמונת המטבולית, חולים עם  פגיעה בכלי דם (למשל, מחלת לב), חולי כליה או לחולים  שלהם בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. 

לקוח מתוך: Force for the management of arterial hypertension of the(ESH) European Society of Hypertension and of the (ESC) European Society of Cardiology

 

סוגי הבדיקות ללחץ דם

  • בדיקה על-ידי הרופא המטפל - בעת ביקורים במרפאה. יתר לחץ דם מוגדר במדידה במרפאה כלחץ דם 140/900 ומעלה.
  • בדיקה עצמית - על-ידי המטופל עצמו. בדיקה זו היא בעלת חשיבות גדולה לכל אדם הסובל מיתר לחץ דם,  משום שהיא מהווה כלי מעקב נוח וזמין. מדידה עצמית חשובה במיוחד, בחולים עם "תסמונת החלוק הלבן" – תסמונת המתבטאת בעליית לחץ דם בסביבה רפואית. במדידה ביתית, יתר לחץ דם מוגדר כבר בערך של 130-135/85 ומעלה.
  • ניטור לחץ דם במשך 24 שעות, באמצעות "הולטר לחץ דם"- אמצעי מדידה זה, משמש בחולים עם חשד  ל"תסמונת החלוק הלבן". בנוסף, הוא חשוב להערכת תבנית לחץ הדם במצבים רבים למשל: הערכת יעילות הטיפול, הערכת עמידות לטיפול, אבחון אירועים של עליות או ירידות חדות בלחץ דם. אין תחליף לכלי זה בהערכת יתר לחץ הדם הלילי, הנמדד תוך כדי השינה. לחץ דם גבוה בזמן השינה חשוב לא פחות, ואולי אף יותר, מלחץ הדם בשעות הפעילות. מדידת לחץ דם בניטור מראה בדרך כלל ערכים נמוכים יותר של לחץ הדם מאשר בצורות המדידה האחרות, ובאופן תקין כוללת ירידה של 10%-20% בלחץ הדם בזמן השינה, כך שהגדרת יתר לחץ דם במצב זה מוגדרת כלחץ דם ממוצע מעל 135/85 בזמן ערות, ולחץ דם גבוה מ- 120/70 בזמן השינה.

 

כיצד מודדים את לחץ הדם?

  • יש להשתמש במכשירי מדידה תקינים ומכוילים. מומלץ לבדוק מכשיר ביתי אחת לחצי שנה מול מכשיר מרפאתי, על-מנת לוודא שהינו מכויל.
  • את המדידה יש לבצע לאחר 5 דקות של ישיבה נינוחה על כיסא, כאשר הרגליים נחות על הרצפה (ואינן מורמות), והיד הנבדקת נתמכת וממוקמת בגובה הלב. יש להימנע משתיית קפאין, פעילות גופנית ועישון לפחות 30 דקות טרם המדידה. כמו כן יש להסיר לבוש לוחץ.
  • יש להתאים את גודל שרוולית המדידה להיקף זרוע הנבדק, שכן שרוולית קטנה מדי עלולה להביא למדידה שגויה של יתר לחץ דם.
  • יש להניח את השרוולית כך שהצינור מונח מעל לעורק הברכיאלי, הממוקם בצד הפנימי של הזרוע בין המרפק לכתף, ולבצע מספר מדידות, עד שמתקבלות שתי מדידות עוקבות שתוצאותיהן קרובות זו לזו (הבדל שאינו עולה על 5). אלה תחשבנה למדידות ה"נכונות". על-מנת להגדיר יתר לחץ דם, יש לאשר שהערכים גבוהים על סמך מדידות הנעשות במשך ארבעה ימים רצופים, בוקר וערב.
  •  חשוב להדגיש: מכשירים למדידת לחץ דם בשורש כף היד, נחשבים לפחות אמינים מהמכשירים המודדים לחץ דם בזרוע, ועל כן אינם מומלצים לשימוש.
  • בפעם הראשונה יש למדוד את לחץ הדם בשתי הידיים ולראות האם יש הבדלים משמעותיים בין שתי המדידות. בהמשך, יש למדוד את לחץ הדם ביד בה נמדד ערך לחץ הדם הגבוה יותר.
  • בנבדק מבוגר, ובכאלה הסובלים מסוכרת או שכבר מטופלים בתרופות להפחתת לחץ דם, רצוי למדוד את לחץ הדם והדופק גם בעמידה, 1-5 דקות לאחר המעבר מישיבה לעמידה. 

תפריט ניווט תחתון