תוכן עניינים

דום נשימה בשינה ידוע כמגביר שכיחות של יתר לחץ דם ומחלות קרדיווסקולריות. שימוש לילי במכשיר הנשמה חיצוני, המחדיר אוויר בלחץ חיובי (CPAP), מפחית את אירועי הפסקת הנשימה ומוריד את ערכי לחץ הדם בחולים אלה.

המחקר הנוכחי בחן את השפעת השימוש ב-CPAP באנשים עם דום נשימה בשינה בשני מצבים:

1. טרום יתר לחץ דם - לחץ דם הנע בין ערכים 120-140 ממ"כ סיסטולי ובין 80-90 ממ"כ דיאסטולי.
2. יתר לחץ דם ממוסך - יתר לחץ דם שאינו נמדד בבדיקות במרפאה אך מופיע במדידות ביתיות.


במחקר נבדקו 36 גברים, בגיל ממוצע 43, עם דום נשימה בשינה המוגדר כחמור. לחץ הדם נבדק בניטור לחץ דם 24 שעות. הנבדקים חולקו לקבוצה שטופלה ב- CPAP (קבוצה של 18 חולים) ולקבוצת האינבו (18 חולים). לאחר 3 חודשי טיפול, לא נצפו שינויים בלחץ הדם בקבוצת האינבו, לעומת ירידה שנמצאה משמעותית סטטיסטית בלחץ הדם הסיסטולי בקרב המטופלים ב- CPAP. נצפתה גם ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי בקרב המטופלים ב- CPAP, אך זו לא הייתה משמעותית סטטיסטית. בקבוצת המשתמשים ב-CPAP, נצפתה ירידה משמעותית במקרי טרום יתר לחץ דם ובמקרי יתר לחץ דם ממוסך. לדברי ד"ר אורית קלוק-בן בסט, אחראית תחום יתר לחץ דם ב-beWell, "אחד הגורמים המשניים הגורמים ליתר לחץ דם וניתנים לטיפול, הינו תסמונת הדום נשימה בשינה. במצב זה, חסימת דרכי האוויר - מסיבות שונות - גורמת להפסקות נשימה, המביאות ליקיצות מרובות במהלך הלילה, לפגיעה משמעותית באיכות השינה, לעייפות כרונית, ומהווה גורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות והשמנת יתר.


הוכח בעבר, כי טיפול בתסמונת משפר את ערכי לחץ הדם בחולי יתר לחץ דם על רקע זה. במחקר הנוכחי, נבדקה השפעת הטיפול בתסמונת גם במצבי טרום יתר לחץ דם. יש לזכור, כי אמנם הטיפול ב-CPAP הוכח כמפחית את ערכי לחץ הדם, אך עדיין יש להוכיח ירידה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית באוכלוסיה שנבדקה, על מנת לאשר את חשיבות הטיפול".

מקור:

The Effects of Continuous Positive Airway Pressure on Prehypertension and Masked Hypertension in Men With Severe Obstructive Sleep Apnea
Luciano F. Drager, Rodrigo P. Pedrosa, Patrícia M. Diniz, Luzia Diegues-Silva, Bianca Marcondes, Roberta B. Couto, Dante M.A. Giorgi, Eduardo M. Krieger, and Geraldo Lorenzi-Filho
Hypertension 2011;57 549-555

תפריט ניווט תחתון