מגפת ההשמנה, על נזקיה הרבים לאדם ולחברה, היא נושא חם ומדובר בכל העולם. אבל הנושא הלוהט הוא השמנת יתר כמחלה - השמנה קיצונית שאינה תוצאה אך ורק של אכילה מרובה, אלא של גורמים נוספים, ובהם: גנטיקה והשפעות סביבתיות וחברתיות. הגישות לטיפול במצב שונות, אך המפתח לטיפול יעיל, מתחיל ונגמר בבחירה באורח חיים בריא.
ההגדרה המקובלת להשמנה מתבססת על מדד מסת הגוף (BMI - הניתן לחישוב בקלות במחשבון). מדד גבוה מ- 30 – פירושו השמנה. מדד גבוה מ-40 פירושו השמנת יתר חולנית.
אבחון של השמנת יתר חולנית נעשה בדרך כלל על ידי רופא המשפחה, כאשר הקריטריונים לאבחנה הם מדד מסת גוף גבוה מ-40 או מעל 35 בתוספת תחלואה נלווית כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם, דום נשימה בשינה ועוד.
כשמדברים על מחלת השמנת יתר, מדברים למעשה על אדם הסובל מהשמנה, שאינה אך ורק תוצאה של אכילה מרובה, אלא של סיבות גנטיות, סביבתיות וחברתיות. במקרה כזה, הסיכוי להצלחה של דיאטה ו/או פעילות גופנית בלבד לאורך זמן, נמוך ביותר.
ומה בכל זאת אפשר לעשות?
קיימות 3 גישות לטיפול בהשמנת יתר חולנית, שהמשותף לכולן הוא שמירה על אורח חיים בריא - כמפתח ותנאי לעבור את הטיפול ולשמור על התוצאות. במילים אחרות, אין פתרונות קסם, אבל יש אור בקצה המנהרה למי שמוכנים לקחת אחריות על בריאותם.
הגישה הכירורגית
ד"ר שי אלדר, מומחה בכירורגיה כללית, מנתח בכיר במרכז לטיפול בהשמנת יתר והחטיבה הכירורגית, מסביר כי קיימים שני ניתוחים עיקרים לקיצור קיבה המבוצעים לרוב בשיטה זעיר-פולשנית מתקדמת:
שרוול קיבה – במהלך הניתוח מסירים כ-80% מנפח הקיבה כך שנותר שרוול קיבה צר המסוגל להכיל נפח של כ-100-150 סמ"ק מזון או שתיה. לניתוח 2 השפעות עיקריות: דיכוי התיאבון (השפעה זמנית שאורכת מספר חודשים עד שנה) ותחושת שובע בשלב מוקדם בשל נפח השרוול הצר.
מעקף קיבה – בניתוח זה מושאר 'כיס קיבה' שיכול להכיל 30-50 סמ"ק לעיכול המזון. הכיס מחובר באמצעות מעקף של מרבית הקיבה והתריסריון, ישירות למעי הדק האמצעי. השינוי מקנה למנותחים תחושת שובע כבר לאחר אכילה קלה, ומפחית את יכולת הספיגה של מערכת העיכול.
לצד הירידה במשקל המושגת בדרך כלל במהלך השנה הראשונה שלאחר הניתוח, יש לניתוחים סיכונים שונים, ובהם: דליפה של תוכן קיבה לחלל הבטן המובילה להתפתחות זיהומים, דמם, קרישי דם (פקקת ורידים) ותסחיף ריאתי. יחד עם זאת, שיעורי ההצלחה של הניתוח נחשבים גבוהים במיוחד.
הגישה הגסטרואנטרולוגית
ד"ר סיגל פישמן, מנהלת השירות להשמנת יתר ורופאה בכירה במכון הגסטרואנטרולוגי מסבירה כי גם בגישה זו, שאינה ניתוחית, קיימות 2 פרוצדורות עיקריות:
אנדובריור (EndoBarrier) - הכנסת התקן, שהוא למעשה שרווח גמיש באורך 60 ס"מ לתריסריון, וקיבועו. מטרת הטיפול היא למנוע ערבוב של מזון עם מיצי הלבלב והמרה באותם 60 ס"מ של המעי הדק. מניעת ערבוב זה הוכחה כמאזנת סוכרת ומפחיתה משקל לאורך זמן.
הפרוצדורה מחייבת מעקב רופא ודיאטן ייעודי במכון האנדוקרינולוגי ומעקב אחד לפחות במרפאה הגסטרואנטרולוגית ולפי הצורך הקליני יתבצעו בדיקות גסטרוסקופיה למעקב.
בלון - בהליך לא ניתוחי, תחת טשטוש, מוחדר לקיבה בלון מיוחד, הממולא בתמיסה. הבלון צף בקיבה למשך חצי שנה ומייצר תחושת מלאות. בכך, הוא משמש אמצעי עזר להורדה במשקל, לתקופת זמן נתונה מראש
שיטה זו יכולה לסייע לאנשים עם משקל עודף, שאינם עומדים בקריטריונים לניתוח, כמו גם לאנשים בעלי עודף משקל גדול במיוחד, שירידה במשקלם קודם לניתוח עשויה להקטין את הסיכונים העלולים להתלוות לניתוח עצמו. בנוסף, יכולה הפרוצדורה להתאים למי שאינו רוצה לעבור תהליך בלתי הפיך.
גם בפעולה זו ייתכנו סיבוכים ו/או תופעות לוואי, כגון: בחילות והקאות, ולפיכך מלווה הטיפול בתרופות המתאימות. בתום חצי שנה מוציאים את הבלון, באופן דומה להכנסתו.
הגישה האנדוקרינולוגית
לפי דבריה של ד"ר יעל סופר, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה, ההתייחסות לבעיה של השמנת יתר חולנית, קשורה בגורמים נוספים, המרכיבים ביחד את התסמונת המטבולית, והם: היקף המותניים, רמת השומנים בדם, ערכים נמוכים של כולסטרול "טוב", לחץ דם גבוה ורמת סוכר גבוהה בדם. התסמונת המטבולית מתקיימת כאשר מאובחנים שלושה מתוך חמשת גורמי הסיכון, לפחות.
לפי הגישה האנדוקרינולוגית, אפילו ירידה של 5% במסת הגוף, באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית בעצימות בינונית, עשויה לשפר את ערכי לחץ הדם ופעילות האינסולין, בתוך מספר חודשים. בנוסף, נשארת ההשפעה החיובית של הירידה במשקל גם בהמשך.
במקביל לשמירה על אורח החיים הנדרש, לעיתים יש צורך לטפל בסיבוכי התסמונת באמצעות תרופות, ובכלל זה תרופות נגד יתר לחץ דם ובהפרעה בשומני הדם. בקבוצת הסיכון לפיתוח סוכרת ניתן לטפל באמצעות תרופות, ובכך להוריד את שיעורי התפתחות הסוכרת בשיעור של 30-40%. בנוסף קיימות בשוק מס' תרופות להורדה במשקל, עם 2 תרופות חדשות שבשימוש בארה"ב ותגענה לארץ בקרוב.
המכנה המשותף לשלוש הגישות הוא שימור ההישגים
למרות השוני המהותי בגישות, יש לשלושתן מכנה משותף ברור, והוא: המפתח להצלחה טמון בשימור ההישג. לצורך כך נבנה מערך תמיכה ייחודי למטופלים.
במרכז לטיפול בהשמנת יתר, במרכז הרפואי תל-אביב, כוללת התמיכה פגישה אישית עם האחות המתאמת, העוקבת אחר התפתחות התהליך ומאתרת את הצרכים המידיים של כל מטופל ומטופל. זאת, בנוסף למעקב וייעוץ של דיאטנית לכל אורך התהליך, סיוע רגשי לכל מי שעברו טיפול במרכז במפגש פרטני עם פסיכולוג המתמחה בתחום.
ד"ר אלדר מסכם: "חשוב שכל מי שקיבל הפניה מרופא המשפחה, או חושש כי הוא סובל מהשמנת יתר חולנית, יבין שאין למצב זה פתרון קסם של "זבנג וגרמנו". אם נדמה את תהליך המעבר ממצב של השמנת יתר חולנית למצב של משקל בריא, לטיפוס על הר, נוכל לומר כך: הפרוצדורה הרפואית, בין שמדובר בניתוח לקיצור קיבה, החדרת בלון או מתן תרופות, היא מנוף שעוזר למטפס לעלות תחנה אחת בלבד. אולם אם לא יפעיל את הרגליים וימשיך בטיפוס, הוא יתדרדר מהר מאוד בחזרה למטה. ולענייננו: רק כשהמטופלים מבינים שהפרוצדורה הרפואית היא לא חזות הכל, ושעל מנת להצליח ולמנף את הפרוצדורה הרפואית לשינוי אמיתי ומתמשך, עליהם לאמץ סגנון חיים שונה לחלוטין, הם יכולים להיעזר בנו, או בכל דרך אחרת".
