לאכול בלי לחץ...

היה זה עוד יום לחוץ בעבודה. מתוך דחף פתאומי את חוטפת אחר הצהריים חטיף גדול. במקור, תכננת לקחת רק כמה ביסים, אך לפני ששמת לב, נעלם כל החטיף...
שניה לפני שהתחושה הנעימה בגוף מתחלפת בתחושת אשמה, את יכולה להירגע. את לא לבד, אצל רוב האנשים. תחת סטרס הגוף משחרר הורמונים שבשילוב ההשפעות של מוצרי מזון עתירי שומן או סוכר, מובילים בסופו של דבר לאכילת יתר.

השפעות הסטרס על התיאבון

סטרס בטווח הקצר עשוי להעלים תיאבון. סטרס מוביל את ההיפותלמוס במוח לייצר הורמון שמשחרר קורטיקו-טרופין, חומר שמדכא תיאבון. במקביל,
המוח שולח מסרים לבלוטת יותרת הכליה הנמצאת מעל הכליות, כדי שהיא תשחרר את ההורמון אפינפרין (הידוע גם בשם אדרנלין). אפינפרין גורם לגוף האדם להיות במצב התכוננות של "להילחם או לברוח" , מצב שמשכיח את הדחף לאכול לפרק זמן מסוים.

כשהסטרס נמשך לאורך זמן, המצב משתנה. בלוטת יותרת הכליה משחררת הורמון נוסף בשם קורטיזול, שמגביר את התיאבון. הורמון זה עשוי להגביר את המוטיבציה באופן כללי, ומתוך כך גם את המוטיבציה לאכול. כאשר מצב הסטרס עובר, רמות הקורטיזון יורדות, אך במידה ותחושת הסטרס ממשיכה, רמות הקורטיזון נשארות מוגברות וכך גם התיאבון.  

השפעת הסטרס על סוג המזון שאנו אוכלים

נראה כי סטרס משפיע גם על ההעדפות בבחירת סוגי המזון. מחקרים רבים הראו כי לחץ גופני או רגשי מגביר את הדחף לאכול מוצרי מזון עתירי שומן, או סוכר, או שניהם יחד. יתכן ורמות גבוהות של קורטיזול, יחד עם רמות גבוהות של אינסולין אחראיות לכך.
הצורך לאכול מאכלים המלאים בשומן ובסוכר קיים בגוף, ונראה כי השפעתם של אלה במוח, מדכאת את היצור והעיבוד של הורמונים הקשורים לסטרס. וכך נוצרת סתירה- התאווה שלנו למוצרי מזון מסוג זה הנגרמת על ידי סטרס, נובעת מכך שהם פועלים נגדו.

אכילת יתר אינה כמובן ההתנהגות היחידה שקשורה לסטרס וגורמת לנו להוסיף כמה קילוגרמים במשקל. אנשים לחוצים אינם ישנים מספיק, הם פעילים פחות מבחינה גופנית, ולעיתים הם שותים יותר אלכוהול. גם כל אלה סיבות טובות לפתח עודף משקל.

התמודדות עם סטרס- הבדלים בין גברים ונשים

מחקרים אחדים טוענים כי נשים וגברים מתמודדים באופן שונה עם סטרס. נשים נוטות לפנות לאוכל, בזמן שגברים מעדיפים אלכוהול ועישון.
מחקר שנערך בפינלנד ובו השתתפו מעל 5000 בני אדם, מצא כי אצל נשים- השמנת יתר קשורה לאכילה עקב סטרס, אך לא אצל גברים.
עבודות מחקר אחרות טוענות כי רמות סטרס גבוהות גורמות לעלייה במשקל בקרב שני המינים, ושההשפעה משמעותית יותר אצל גברים.
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו כי סטרס בעבודה ובעיות אחרות קשורים לעלייה במשקל, אך רק אצל אנשים שהיו כבר עם עודף משקל בתחילת המחקר. הסבר אפשרי אחד הוא, כי לאנשים עם עודף משקל יש לעיתים קרובות רמות אינסולין מוגברות והסבירות לעלייה במשקל הקשורה לסטרס גבוהה יותר כאשר רמת האינסולין גבוה.
גם כמות הקורטיזול שהאדם מייצר עקב סטרס משחקת תפקיד במשוואה של סטרס ועלייה במשקל. לפני מספר שנים חוקרים בריטיים ערכו ניסוי שהראה כי אנשים שמגיבים לסטרס עם רמת קורטיזול גבוהה יותר, נוטים יותר לפנות לחטיפים, מאשר אלה שמייצרים פחות קורטיזול.

איך להפחית את הסטרס?

צמצום הסטרס הפך לענף כלכלי הולך וגדל. קיימות שיטות רבות ולהלן מספר הצעות:

• מדיטציה: אין ספור מחקרים מראים כי מדיטציה מצמצמת סטרס, למרות שרבים מהם התמקדו בהשפעה על לחץ הדם ומחלות לב. מדיטציה עשויה לעזור לאדם גם לשים לב יותר לבחירות מוצרי המזון. תרגול עקבי עשוי לאפשר לבן אדם לשים לב יותר לדחפים שלו להתנפל על חטיף עתיר שומן וסוכר ולהשתלט עליהם.

• פעילות גופנית: פעילות גופנית אינטנסיבית מגבירה באופן זמני את רמות הקורטיזול, אך נראה כי פעילות גופנית פחות מאומצת מצמצמת אותן. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה דיווחו בשנת 2010 כי פעילות גופנית מאומצת עשויה לדכא חלק מההשפעות השליליות של סטרס. פעילויות מסוימות כמו לדוגמא יוגה וטאי צ'י, משלבות מרכיבים של פעילות גופנית ומדיטציה.

• תמיכה חברתית: נראה כי תמיכה חברתית מסוגלת לרכך את הדרך בה אנו חווים סטרס. לדוגמא, חוקרים מצאו כי הבריאות הנפשית של אנשים שעבודתם מלאה במצבי סטרס, כמו עבודה בחדרי המיון בבתי החולים, טובה יותר כאשר הם נהנים מתמיכה חברתית. אך גם כל מי שאינו חי ועובד במקום בו מדובר במצבים של חיים או מוות, ירגיש טוב יותר עם מה שהציעו כבר ג'ון לנון ופאול מקרטני: "עם קצת עזרה מחברינו".

ד"ר אולגה רז, לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים, מוסיפה: השפעת סטרס על כמות האוכל הנאכל ועל התפתחות ההשמנה נחקרת רבות בשנים האחרונות. ידוע כי מצב של סטרס בחיים הפרטיים ובעבודה, חוסר שינה ואירועים טראומטיים מביאים לעתים קרובות לאכילת יתר ולעלייה במשקל, אם כי ישנם מקרים רבים סטרס שגורם להפסקת אכילה ולהרזיה.
אכן, ההשמנה כתוצאה מסטרס קשורה כנראה לשינוים הורמונאליים ולעלייה ברמת הורמוני הסטרס, כמו אפינפרין וקורטיזול, מה שגורמים לירידה ברגישות לאינסולין, וכתוצאה מכך לאכילת יתר ולהשמנה. מעניין הנושא המגדרי – שוני בתגובה לסטרס בין נשים לגברים, עובדה שחייבת להילקח בחשבון בטיפול בהרזיה בנשים ובגברים.
בטיפול בהשמנה חשוב מאוד להדגיש את חשיבות השינה, הירידה במשקל לא תתאפשר או תואט בצורה משמעותית ללא שינה סדירה של לפחות 7 שעות בלילה.כמו כן, כל סוגי ההרפיה והרגעה יביאו תועלת - ספורט, יוגה, מדיטציה, יצירת אווירה נעימה בבית ובמקום העבודה, מנוחה וכדומה. טיפול בהשמנה יהיה יעיל יותר.   

רוצים לשאול את הרופאים שלנו שאלה בנושא? לחצו כאן

how stress can make us overeat; Harvard HealthBeat, published online 03/01/2012.