התנהגויות סיכון במתבגרים

מה קורה לגוף בגיל ההתבגרות?

בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות, האזור במוח האחראי על התנהגות מתגמלת (הבנה שיש תגמול לכל פעולה) מתפתח והופך פעיל. לעומת זאת, האזורים במוח האחראים על שליטה בהתנהגות עדיין לא מגיעים להתפתחות מלאה. הפער בהתפתחות האזורים השונים, יוצר חוסר איזון המוביל לנטייה מוגברת להתנהגות סיכון. התנהגות זו מגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות המוקדמת (תחילת חטיבת הביניים) ויורדת בהמשך (גיל תיכון).

מהי התנהגות סיכון?

מה קורה בחופש?

• היפוך יום ולילה – גם בשנת הלימודים, למתבגרים באופן טבעי קשה להתעורר בבוקר. גוף המתבגר דורש שעות שינה שהוא לא מקבל בפועל. אך בחופש נוצרת הסטה של ממש בשעון הביולוגי. כאשר אין מסגרת ואין סיבה מחייבת לקום מוקדם בבוקר, בני הנוער קובעים להיפגש עם חברים בשעות מאוחרות. גם כאשר הם אינם יוצאים מהבית, הם יושבים שעות מול המחשב או הסלולארי במשך לילות שלמים. שעת היקיצה מתאחרת והחיים מוסטים מהיום ללילה ומהלילה ליום. אכילה ושתייה בלילה עלולים לגרום לשיבושים במנגנון הביולוגי המתבטאים ברצון מוגבר לישון ביום ולטווח הרחוק – יתבטאו בהשמנה (בשל הפרשת הורמונים שונה בין יום ללילה).
  אך הסכנה האמיתית בהיפוך היום והלילה היא היציאה מהשגחת ההורים. מסגרות העבודה של ההורים נותרות על כנן, כך שעלול להיווצר מצב שבו במשך חודשיים הילד מנהל את רוב שעות הערות שלו, כשההורים ישנים. כאשר המתבגר לא רואה את הוריו – התקשורת ביניהם הולכת לאיבוד ואיתה גם האחריות של ההורה על ילדו. במצב כזה קל יותר למתבגר לנקוט בהתנהגות מסכנת. מחקרים הוכיחו שרמת הקשר של הורה עם הילד, אפילו אם מדובר בקשר עין בלבד או שהות בחלל משותף (ולא בהכרח פעילות משותפת), מפחיתה התנהגות סיכון. לכן, חשוב שהורה יציב גבולות. ניתן בהחלט לאפשר בחופש שינה עד לשעות מאוחרות יותר, אך לא אחרי 10 בבוקר. בסופי שבוע לדוגמה אפשר לוותר יותר. אבל חשוב להיות עם האצבע על הדופק, לשים לב לפני שדברים עומדים לצאת משליטה ולהראות אכפתיות. 
• אלכוהול – לא ניתן להתעלם מבני הנוער המגיעים לחדרי המיון בעקבות השפעת אלכוהול. אלכוהול הוא הסם הנפוץ ביותר בשימוש. האלכוהול זמין וזול והשימוש בו נחשב לחוקי. יש איסור על מכירת אלכוהול לקטינים אך לא ניתן להאשים קטין ששתה, בעבירה פלילית. מתבגרים המשתמשים באלכוהול אינם מודעים לסכנות שבשתייה ולכמות שיש לצרוך כדי להפיק ממנו הנאה. מידי שבוע מגיעים למיון בבית החולים "דנה-דואק" לילדים מתבגרים עם הרעלת אלכוהול, כאשר גילם הממוצע 13-14. בדרך כלל מדובר בהתנסות ראשונה עם אלכוהול בריכוז גבוה, ברוב המקרים מדובר בוודקה. המתבגרים שותים כמויות גדולות בשל חוסר הכרות עם האלכוהול וזמן ההשפעה שלו, לעיתים קרובות הם מגיעים במצב של אובדן הכרה עם רמות אלכוהול בדם שהן פי 5 מהרמה המותרת לנהיגה. תופעת השתייה המופרזת בקרב בני נוער קיימת היום בכל שכבות החברה הישראלית ללא קשר למוצא ולמידת הדתיות. גם כאן – חשוב שהורה יציב גבולות. אין צורך באיסור מוחלט שעלול לגרור התנהגות "דווקא", אך יש לדבר על הנושא ולהשגיח.
• אובדנות – בגיל ההתבגרות יש רמת שיא של ניסיונות אובדניים. התאבדות היא הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בקרב בני נוער. גורמי הסיכון לאובדנות במתבגרים נפוצים, אולם שיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות נמוכים בהרבה. למרות זאת, מומלץ להיות ערניים לגבי גורמי הסיכון הידועים. בנוסף חשוב לדעת כי העדר גורמי סיכון לא בהכרח שולל אובדנות. גם כאן, במיוחד בחופש הגדול על ההורים מוטלת האחריות להיות ערניים יותר. אמנם לא כל בכי הוא סימן לאובדנות אך אם מבחינים בדיכאון מתמשך, הסתגרות , שינויים במשקל, ירידה בתיאבון, השתכרות (מעבר להתנסות הראשונית של שתיית אלכוהול) – הרי שכל אלו סימנים המהווים דגל אדום. גם כאן מעורבות והדרכת הורים חשובה. ככל שמתבגר מבלה יותר זמן עם הוריו תהיה פחות התנהגות סיכון.
• עבודה ותנועות נוער – יש גם נקודות חיוביות בחופש הגדול בגיל הנעורים. בגילאים אלו אפשר לנצל את החופש למציאת עבודה זמנית. כמובן שיש לשים לב לתנאי העבודה שחייבים לשמור עליהם (פירוט ניתן למצוא באתר משרד הכלכלה), כמו גם לתנאי העבודה הפיזיים (עבודה בשמש לדוגמה מחייבת הגנה מתאימה ושתייה מרובה). עם זאת, העבודה היא ערך חיובי ומהווה מסגרת שהיא גם חווייתית, וגם נותנת את תחושת העצמאות וההגדרה העצמית אל מול ההורים, אך בצורה חיובית. תנועות נוער, בהן נוער מוביל נוער, מהוות מסגרת המאפשרת עצמאות של המתבגר דרך מסגרת עם גבולות ברורים. טיולים משפחתיים מהווים מסגרת טובה נוספת לבילוי ומקום בטוח ונכון להתבטא ולהתפתח.