ירידה בשמיעה אצל ילדים

ד"ר אושרי וסרצוג, מנהל מרפאת א.א.ג ילדים, בית החולים איכילוב

כשמדברים על שמיעה מתחילים מהינקות, ותפקידו של בית החולים לאתר לקות שמיעה – הלקות המולדת השכיחה ביותר מבין הלקויות. כל תינוק נבדק בבית החולים לאחר הלידה בבדיקת סינון ראשונית. מי שלא נבדק או שנכשל בבדיקה יגיע למכון השמיעה בבית החולים לעבור שוב את הבדיקה, ואם הוא לא עבר את הבדיקה הנוספת הוא מוזמן לבדיקה דיאגנוסטית.

אם יש לקות שמיעה הילד מופנה לשיקום במוסדות כמו מיח"א או דומים, מוסדות שנותנים מעטפת שיקומית טובה הכוללת קלינאיות תקשורת, אודיולוגיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, וצוות חינוכי טיפולי של גננות וסייעות חינוך מיוחד. אם לקות השמיעה קלה עד בינונית ניתן לעזור עם מכשירי שמיעה, אך אם לקות השמיעה חמורה יותר ומכשירי השמיעה לא צפויים לתת תועלת מספקת, אז במקביל להפניה למוסד השיקומי אנחנו מתחילים מיד בבית החולים בתהליך לקראת שתל שבלול כך שניתן יהיה לבצע את ההשתלה לקראת גיל 8 או 9 חודשים ומשם יתחיל המסע השמיעתי שלהם - לאחר ההשתלה, התינוק צריך ללמוד לשמוע עם השתל – ללמוד בהדרגה להתייחס לגירויים סביבו ואז ללמוד לייחס משמעות לצללים ולדיבור.

קורים מקרים של ילדים שלא עברו סינון ולא חזרו למעקבים והם מאותרים כשיש בעיות שפה ודיבור. הרכבת לא פוספסה כי עושים ניתוח שתל גם בגיל שנתיים, אבל התוצאות פחות טובות. בנוסף יש לזכור שבדיקת הסינון היא בסיסית ונכונה לרגע הלידה ויש גורמים נוספים שיכולים לגרום לבעיות שמיעה מאוחר יותר, צריך להיות ערניים לכך.

הבעיה הכי שכיחה אצל פעוטות היא ירידת שמיעה בשל נוזלים באוזניים. הבעייה נפוצה במיוחד מגיל שנה – שנה וחצי ועד גיל 3.5 - 4 שנים.  בטווח הגילאים הזה התופעה של נוזלים באוזניים קורית באחוזים גבוהים, במקרים רבים לאחר צינון או זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות.

נוכחות נוזלים באוזן התיכונה גורמת לירידת שמיעה. במקרים רבים ההורים ישימו לב שהילד אינו שומע טוב או שהשפה שלו לא מתפתחת כמצופה והם יגיעו לרופא אף אוזן גרון - שיזהה שיש לו נוזלים באוזניים. זה יכול ללכת ולחזור כמה וכמה פעמים, אבל כשזה ממושך ורואים שזה גורם לירידת שמיעה משמעותית או לעיכוב שפתי – נמליץ על הכנסת כפתורים לאוזניים.

כפתורים הם התקן פלסטי, צינורית ממש קטנה, שמכניסים באמצעות יצירת חתך קטן בעור התוף. התקנת הצינורית נעשית בהרדמה והיא מאפשרת מעבר של נוזלים מתוך האוזן התיכונה כלפי חוץ (למעשה – ניקוז), מה שבמרבית המקרים פותר את הבעיה. האוזן היא קצת כמו רמקול ונדרש תווך של אוויר (ולא נוזל) כדי שהקול יעבור כמו שצריך. אם יש מים אין מקום לאוויר וזה דומה לניסיון לשמוע מה קורה מעל למים בזמן צלילה בבריכה.

בחלק מהמקרים הנוזלים באוזניים ייספגו מעצמם גם ללא ניתוח, אבל לא ניתן לדעת מתי זה יקרה, ומכיוון שזה הגיל שבו הילד צריך גם לשמוע את השפה היטב וגם לרכוש שפה, שיפור השמיעה באמצעות הכנסת כפתורים חשוב להתפתחות שלו.

בעיות שמיעה אחרות יכולות להיות כאשר יש זיהום תוך רחמי אצל האם כמו נגיף ה CMV, כאשר העובר נדבק ממנו. כאן יכולה להיות ירידת שמיעה פרוגרסיבית – ירידה בשמיעה לאורך השנים הראשונות של ההתפתחות.

ישנן גם בעיות שמיעה גנטיות. השכיחות ביותר מקורן במוטציות בגנים המקודדים לחלבונים קונקסין 26 וקונקסין 30, והן גורמות לירידת שמיעה עצבית תחושתית. חלקם של התינוקות נולדים כבר עם פגיעה בשמיעה וחלקם יתדרדרו בהמשך.

בנוסף, קיימות בעיות אוזניים נוספות כמו נקבים בעור התוף כתוצאה מכפתורים שלא נפלטו בזמן או כתוצאה מדלקות חוזרות. הטיפול בנקב בעור התוף הוא שחזור של התופית כדי לשפר את השמיעה ולמנוע דלקות חוזרות.

בעיה נוספת הגורמת לירידת שמיעה והפרשות מרובות מהאוזניים נקראת כולסטיאטומה – מדובר בהיווצרות ריקמה לא תקינה בחלל האוזן התיכונה ובמסטואיד שעשוייה לפגוע בעצמות השמע ולהביא לירידת שמיעה ודלקות ממושכות מלוות בהפרשה מהאוזן.

הורה לתינוק או ילד קטן צריכים לשים לב בנוגע לשמיעה שלו. ראשית, אם התקשורת עם הילד לא תקינה דבר ראשון שנדרש לעשות הוא לבדוק את השמיעה שלו. בנוסף, אם יש הפרשות ממושכות מהאוזניים חשוב להגיע לבדיקת רופא אף אוזן גרון.