מניעת תאונות בילדים

גוף זר בדרכי הנשימה

חנק עקב חדירת גוף זר לדרכי הנשימה והשתנקות הינן תופעות שכיחות יחסית. ההשתנקות עלולה לקרות מהקאה, מצעצועים קטנים, ממזון קשה ומפיצוחים. למעלה מ- 90% משאיפות גוף זר מתרחשות בקרב ילדים לפני גיל חמש, ולכן בשנות החיים הראשונות יש להרחיק מילדים חפצים קטנים (הנכנסים בקלות לקופסת פילם), מזונות קשים כגון: פופקורן, פיצוחים, סוכריות וכו'. ילדים עלולים לחנוק את עצמם בחבלים, סדינים ושרשראות הנכרכות בטעות על הצוואר. רוב התאונות הללו נחשבות להזנחה של הילד שכן השגחה נאותה וערנות לסכנה עשויות למנוע את הפגיעה.
אם קיים גוף זר החוסם את דרכי הנשימה בפה, בלוע או בנחיריים- יש לנסות להוציאו. אם זה לא הולך בקלות, לתינוק עד גיל שנה - יש לטפוח מספר טפיחות חזקות ומהירות בין השכמות בגב התינוק. במידה והגוף לא יצא, יש להתחיל בביצוע פעולות הנשמה מפה לפה וקריאה מיידית לצוות רפואי. לילדים ומבוגרים יש להיעזר בפעולת היימליך. במידה והגוף הזר לא נפלט בעקבות הלחיצות, יש לפתוח את פי הילד, להסתכל ולנסות להוציא את הגוף הזר בעזרת האצבעות. אם פעולה זו נכשלה, יש להנשים את הילד מפה לפה וכעבור כמה שניות לחזור על פעולת היימליך. בכל מקרה, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

הרעלה

בכל בית קיימים חומרים רעילים לילדים, החל מתרופות וכלה במוצרי מזון וחומרי ניקוי. מירב ההרעלות מתרחשות בקרב ילדים קטנים, בגיל שנתיים וחצי, שהינם ניידים וסקרנים מאד כאחד, ועל כן, מנסים לשתות כל מוצר הנראה "מעניין" מבלי להיות ערים לסיכון של סוג הנוזל. לא מעט הרעלות נגרמות בשל אחסון חומרי ניקוי או רעלים בבקבוקי משקה ישנים, או בכלי קיבול לא ייעודיים. רוב ההרעלות מתרחשות בבית הילד כאשר ההשגחה אינה נאותה.
מטרת ההשגחה היא לא רק להגיב למצב החירום אלא לצפותו מראש ולמנוע אותו. המניעה אפשרית בעזרת שימוש בבקבוקים עם סגר מיוחד שלא מאפשר פתיחה על ידי ילד, הקטנת כמות תרופות מסוכנות שאינן דרושות בבית, אחסון תרופות, חומרי ניקוי, הדברה, גפרורים במקום המרוחק מהישג ידם של הילדים. 
ההרעלה עצמה יכולה לגרום לנזק חיצוני ומקומי החל מכוויה או גירוי עורי, דרך פגיעה באיברים הפנימיים כגון המוח, הלב, הריאות, הכבד ודרכי העיכול וכלה בנזק רב מערכתי, עד מוות. 
תחילה יש להעריך את מצב הילד- את מידת ערנותו,  האם הילד נושם או מתקשה בנשימה והאם מופיעים סימנים חיצוניים המעידים על הרעלה על עורו. במידה ונבחנת מצוקה,יש להזעיק עזרה מיד. במידה והילד אינו נושם, יש לבצע החייאה רציפה עד ההגעה לבית החולים. במידה והילד עם הכרה מעורפלת או מקיא, יש להשכיבו על הצד על מנת למנוע שאיפת הפרשות.  במקביל, חשוב מאוד לאתר את אריזת החומר או לפחות פרטים מדויקים אודות הרכבו, ולהביא מידע זה למיון על מנת  לקבוע מהו הסיכון הכרוך בו ומהן תופעות הלוואי הצפויות. ניתן לפנות למרכז למידע ארצי להרעלות (טלפון: 04-8541900), על מנת לברר אם החומר רעיל ובאילו אמצעים יש לנקוט על מנת לסתור את רעילותו.

טביעה

נחשבת לאחת התאונות השכיחות לגרימת מוות בילדים. רוב הקורבנות הינם ילדים קטנים. בנים נפגעים פי שלוש מבנות. גם כאן חשוב לנקוט באמצעי מניעה, בראש ובראשונה נוכחות מבוגר ליד הילד שכל עיסוקו הוא השגחה רציפה על הילד, גם אם מדובר ברחיצה באמבטיה או בגיגית בגינה. כמו כן, גידור בריכות פרטיות בחצר, ריקון וקיפול בריכות מתנפחות או בריכות פלסטיק בסוף היום, הימנעות מכניסה למים במקומות ובשעות אסורים לרחצה, הם אמצעי זהירות נוספים.  חשוב לזכור כי טביעה הינה מצב מסכן חיים, כאשר למשך השהות מתחת למים חשיבות מכרעת. אירוע טביעה אומנם יכול להסתיים ללא פגע, אולם במקרים רבים עלול להיווצר נזק מוחי בדרגות שונות ואף למוות. ככל שהילד שוהה יותר זמן מתחת למים כך גדלה מידת הפגיעה. לכן יש למשות את הילד מהמים במהירות האפשרית. אם אינו נושם, יש לבצע החייאה ולהטות את ראשו של הילד, ולנקות את הפה מהפרשות. במקביל לפעולות אלו יש להזעיק עזרה רפואית באופן מיידי! גם אם הילד נושם, אך קיים קושי בנשימה, יש לפנות לקבלת הערכה רפואית משום שאצל חלק מהילדים שחוו טביעה תיתכן הידרדרות והחמרה במצב הבריאותי, בשלב מאוחר יותר.

כוויה

הסיבה השנייה בשכיחותה למוות מתאונה בקרב ילדים. רוב מקרי המוות נגרמים מגז ושאיפת עשן. התקנת גלאי עשן וחום, תחזוקה נאותה של מערכת הגז והחשמל בבית יכולים למנוע חלק מהתאונות ולהקטין את הנזק.
כוויות הנגרמות מנוזל חם משתייה חמה, מקומקום מים, מסיר בישול, מהכנסת הילד לאמבט רותח או פתיחת ברז מים חמים ללא השגחה, שכיחים יחסית בתינוקות וילדים. מניעה ראשונית מבוססת על הרחקת ילדים מאזור הבישול ללא השגחה, הנחת משקאות חמים ליד ילדים, שימוש בחוטי חשמל קצרים שלא מאפשרים  משיכה על ידי הילד, קיבוע מחמי מים וקביעת טמפרטורת מקסימום לדודי מים, אשר עשויים להקטין משמעותית את שכיחות הכוויות ואת חומרתן.
הטיפול המיידי הינו הרחקת הילד מהגורם לכוויה, שטיפת האזור במים קרים ובמקרה של כוויה קטנה מריחה מקומית של חומר נגד כוויות. במקרים של כוויה חמורה או כוויה באזור הפנים והפה, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

נפילות, חבלות ושברים

כ-18% מסך הפניות למיון ילדים נובעות מנפילה וחבלות ממקומות מגוונים: מידי ההורים, שידת החתלה, מתקני שעשועים, מעקים ועוד. פעילות המניעה היא חשובה גם במקרים אלה: התקנת סורגים על חלונות, פינוי רהיטים שניתן לטפס עליהם בקרבת חלונות, פינוי צעצועים מהרצפה שניתן להחליק עליהם, אי השארת תינוק על שידה או מיטה ללא מעקה, חגירת תינוקות ופעוטות בעגלות ובמושבי הבטיחות במכוניות, הזהרת הילדים מטיפוס על עצים, גגות ועמודי חשמל, הקפדה על הוראות הבטיחות בזמן שימוש במתקני ספורט אתגרי וחבישת קסדה בזמן רכיבה והחלקה. 
במקרה של נפילה וחבלה, על ההורה לשמור על קור רוח, זאת משום שהפחד "מדבק" ועלול להחמיר את מצבו של הילד במקרה של חבלה רצינית. שנית, על ההורה מוטלת האחריות לגבי ההחלטה אם יש צורך להגיע לבית החולים או לאו.   בכל מקרה שבו קיים צל של ספק לגבי נחיצות הפינוי לבית החולים, תמיד עדיף להגיע מאשר לא להגיע. 

ומה ניתן לעשות בדרך לבית החולים על מנת למזער את הנזק? 

פצעים מדממים: יש להפעיל לחץ מתון על הפצע באמצעות פיסת בד נקייה במטרה לעצור את הדימום, אך יש לזכור שבמקרים של חבלה בפנים ובקרקפת, הדימום יהיה גדול יותר בשל ריבוי כלי הדם באזורים אלה. במידה שמדובר בפצע רחב, עמוק או דימום שלא מפסיק, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי הכולל הדבקה ותפירת המקום, חיטוי וקבלת זריקת חיסון אנטי–טטנוס (מחלה של מערכת העצבים המרכזית). במידה שמדובר באיבוד דם רב שמלווה בהופעה של סימני הלם, יש לפנות מיד לבית החולים, רצוי באמבולנס.

נפילות ושברים: שבר או פריקה של עצם יתבטאו בכאב חד, נפיחות ושינוי צורת האיבר. במידה שהשבר ברגל, ביד או באצבעות, יש לקבע את האיבר השבור בעזרת חפץ שטוח וישר. אם מדובר בפגיעה בכתף, מומלץ לתלות את היד במתלה. כשיש חשד לשבר באגן, מומלץ להשכיב את הילד על מצע קשה ולפנותו לבית חולים. בחבלות קשות כגון נפילה מגובה ותאונות דרכים, או במקרים של חשד לחבלת ראש או צוואר, מומלץ לא להזיז את הילד אלא לקרוא מיידית לעזרה רפואית.

נשיכה של בעלי-חיים

בעקרון יש להרחיק ילדים מבעלי חיים לא מוכרים ואין להותיר ילד בקרבת בעלי חיים, ללא השגחת מבוגר. במקרה של נשיכה שטחית, מומלץ לחטא את האזור, להתייעץ עם הרופא המטפל ועם לשכת הבריאות האזורית, לגבי צורך בטיפול נוסף (כמו חיסון או אנטיביוטיקה).  במקרה של נשיכות עמוקות, מרובות, במיוחד בפנים, יש לפנות לחדר מיון. כמו כן, חשוב לאתר את הבעלים של בעל החיים הנושך במטרה לבדוק מהם החיסונים שהוא קיבל ולפיכך להעריך את הצורך לחסן את הילד. בכל מקרה יש לדווח ללשכת הבריאות המחוזית, שתפקידה לקבוע את הצורך באמצעים נוספים, ולהמליץ על חיסון.

עקיצות עקרבים, דבורים והכשת נחשים

בימי הקיץ החמים ובעיקר בעת טיולים בחיק הטבע, עולה החשש למפגש של ילדים עם מספר בעלי-חיים, שלא תמיד יסתיים בחברות הדדית. אם הילד נעקץ, הסירו את העוקץ, אם ניתן ללא פציעה נוספת של העור, באמצעות מצבט, כפית או גפרור, על מנת להפחית את כמות הרעל החודרת. פרט לקירור המקום בעזרת קרח, יש להימנע מכל פעולה כחסימה ורידית, מציצה, חיתוך או הקזה. בכל מקרה, יש להגיע לחדר המיון בדחיפות.

תאונות בית

חשוב לזכור כי אומנם אין כמו בבית, אולם הבית עלול להוות סביבה מסוכנת לפעוטות וילדים צעירים. למעשה, כמעט כל סוג של תאונה: הרעלה, טביעה, כוויה, נפילה, חבלה או השתנקות מגוף זר עלולה להתרחש גם בין כותלי הבית ה"מוגן". לכן, יש לוודא כי תרופות, חומרי ניקוי, הדברה, גפרורים וחפצים חדים מאוחסנים במקום המרוחק מהישג ידם של הילדים. אל תשאירו ילד ללא השגחה באמבטיה, ליד מדרגות, במקום גבוה שממנו הוא עלול ליפול, ליד חלון/דלת פתוחה, מקור חימום, חשמל או חום לא מוגן. דאגו להתקין סורגים על החלונות, להרחיק צעצועים וחפצים חדים מסביבת הילד, להרחיק רהיטים מקרבת חלונות, להניח שטיחון מגומי או מדבקות בקרקעית האמבטיה למניעת החלקה ולרכוש ציוד העשוי מחומרים המתאימים לגיל הילד.

תאונות דרכים

הסיבה השכיחה לתחלואה, נכות משמעותית ולמוות מיותר של תינוקות וילדים. חלק ניכר מהתאונות הללו ניתן למנוע. תאונות הולכי רגל -  מירב הילדים נפגעים כהולכי רגל. ילדים אינם מסוגלים לאמוד מהירות או סכנה מתנועה ולצפות מצבים מסוכנים, ועל כן הגברת מודעות הילדים לסכנות בכביש מקטינה את מספר התאונות. תאונות נוסעי מכונית – ילדים לא חגורים בזמן נסיעה, אפילו איטית, הופכים ל"טילים" בזמן תאונה. חגורות בטיחות ומושבי ביטחון מצילים חיים כאשר הם מותאמים למשתמש. בכל נסיעה במכונית יש להושיב תינוקות במושב הבטיחות. תינוק עד גיל שנה שמשקלו תשעה ק"ג ומעלה, יש להושיב במושב הבטיחות כשפניו נגד כיוון הנסיעה. אין להושיב תינוק במושב שמותקנות מולו כריות אוויר. תאונות אופניים – שכיחות בתקופת הילדות. בכאחוז מהילדים הנפגעים תהיה חבלת ראש המצריכה אשפוז בבית החולים. שימוש בקסדות רכיבה ונסיעה אך ורק במקומות מותרים בצורה זהירה, יורידו משמעותית את שכיחות הפציעות ואת חומרתן.

לסיכום

ניתן בקלות יחסית למנוע ולהקטין משמעותית את שיעור התאונות בילדים או לפחות להפחית את חומרתן. על-מנת להשיג מטרה זו, מוטלת עלינו, הבוגרים, האחריות לשמור על סביבה בטוחה לילד. נקיטה באמצעים פשוטים יחסית למניעת תאונות, הדרכה וחינוך הילדים על הסכנות הצפויות והחשוב מכל – הקפדה על השגחה מתמדת בבית, בסביבת המגורים ובבית הספר, עשויים לעזור בצמצום התופעה.

לימוד ה- ABC יכול להציל חיים - סדנת החייאה לתינוקות ולילדים

הרעלה, טביעה, התחשמלות, חנק מגוף זר, בעיות בדרכי הנשימה, מוות בעריסה ומצבים אחרים עלולים לגרום לדום לב בקרב תינוקות וילדים קטנים. מרגע שמופיע דום לב, מספיקות 4 דקות בלבד להיווצרות נזק בלתי הפיך למוח התינוק/הילד. בשונה ממבוגרים, אצל תינוקות וילדים קטנים, הסיבה השכיחה לדום לב, הנה חוסר אספקת חמצן ללב שנגרם מדום נשימה, ולא בעיה בלב עצמו. עובדה זו, יוצרת סדר פעולות החייאה בסיסית בתינוקות וילדים, השונה מסדר פעולות החייאה במבוגרים: 

1. הכרה
2. Airway – בדיקה וטיפול בנתיב אוויר
3. Breathing – בדיקה וטיפול במערכת הנשימה
4. Circulation – טיפול במחזור הדם
   
   

ביצוע פעולות אלו נועד לאפשר אספקה מרבית של החמצן החיוני לתפקוד שלושת המערכות האחראיות לקיום החיים: המוח, מערכת הנשימה, מערכת הלב וכלי-הדם. הרחבת הידע, ביצוע פעולות החייאה באופן נכון ורכישת מיומנות בתחום, עד הגעת הצוות הרפואי, עשוי להקטין את הנזק הנגרם ולשפר את סיכוייו של התינוק לצלוח את האירוע.