"התזונה והמשקל של הילדים והנוער מושפע כבר מהתקופה התוך רחמית שלהם. מושג שאנחנו קוראים לו "תזונת אלף הימים". לתשעת חודשי ההיריון ולשנתיים הראשונות לחיים יש השפעה מכרעת על בריאותו העתידית של הילד וזה גם חלון הזדמנויות שמבטיח גדילה והתפתחות תקינה. אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפנינו בעשורים האחרונים הוא מגפת ההשמנה. אחד מכל שלושה ילדים ובני נוער בישראל היום סובל מעודף משקל והשמנה. לבסיס הזה, שניתן ב-1000 הימים הראשונים יש השפעה מכרעת על הסיכון להתפתחות תחלואה והשמנה בעתיד"

"נכון. ולכן חשוב להבין שכדאי להקנות לילדים הרגלים טובים שישרתו אותם גם בגיל ההתבגרות ולנסות למנוע את ההשמנה לפני שהיא מגיעה. רפואה מונעת, בכל תחום ברפואה היא הרפואה הנכונה והטובה ביותר".

"אם מדברים על בני נוער, חשוב להבין איך עוזרים לילד או לילדה המתבגרים לבנות סדר יום כזה שיקטין את הסיכוי להשמנה. זה מתחיל בלעודד לשלב פעילות גופנית מכוונת כמו שיעורי ריקוד או ספורט  פעמיים–שלוש בשבוע.

אך מעבר לפעילות המכוונת, אנחנו מדברים היום על המושג NEAT כפעילות חשובה יותר. מדובר ב-Non Exercise Activity Thermogenesis - והכוונה היא לפעילות היומיומיות שעושים. ללכת לבית הספר ברגל במקום להצטרף לרכב של ההורים, לעלות במדרגות במקום במעלית, לצאת לסופר במקום להזמין משלוח וכד', להיות פעיל בסידורים היומיומיים.
אם יושבים כל היום ופעם בשבוע יוצאים לשעה ספורט, זה הרבה פחות מוצלח מפעילות יומיומית שעושים בשגרה. ראינו את זה בתקופת הקורונה שבני הנוער נמנעו מאותם 5,000 או יותר צעדים שנהגו לעשות כשהסתגרו בבית. זה גרם לעלייה בהשמנה ובתחלואה המטבולית. לכן חשוב כל הזמן לעודד את הילדים לצאת החוצה - להוציא את הכלב, לקחת את האח מהגן וכד' אחרי שעה שעתיים מול המסך. אנחנו גם מעודדים בני נוער להוריד אפליקציות שמעודדות להשלים 10,000 צעדים. השיחה היום על פעילות גופנית מקדימה כל שיחה על תזונה".  

"אחד הדגשים שעומדים בפנינו היום הוא התאמת התוכנית התזונתית למטופל הספציפי. בעבר הייתה נטייה יותר תבניתית בבניית תפריט: לדוגמא, ילד חייב לאכול ארוחת בוקר. היום הגישה שלנו היא לנסות להתאים את התזונה לתחושות הרעב והשובע של כל אחד ואחת. אנחנו מכבדים את התחושות ומנסים להתאים את התפריט בהתאם לבחירות. 

דבר נוסף, עוד לפני התפריט אנחנו מדברים איכות המזון. למרות העלייה במודעות להשמנה, עדיין בשלוש העשורים האחרונים מגמת ההשמנה רק בעלייה. אחת הסיבות היא איכות המזון. אנחנו שואפים לצמצם מזון מעובד ואולטרה-מעובד. העיבוד של המזון מייצר הרבה תחלואה ולכן אם אפשר לבחור תפוח אדמה טרי לבין צ'יפס בשקית - ברור שעדיף התפוח אדמה".

"מזון אולטרה מעובד הוא למעשה לא מזון אלה שילוב של רכיבים שעברו מספר תהליכי עיבוד תעשייתיים ומכיל לעיתים קרובות תוספים שאינם מהטבע. כל מה שלא מגיע בצורה המקורית שלו, אלא באריזה מבית החרושת, הוא למעשה מזון מעובד. אנחנו מלמדים את ההורים והילדים לבחור במזון טבעי, כזה שאינו מכיל תווית מרכיבים. ואם כבר המזון כולל תווית – לדעת לקרוא אותה: לחפש את מספר כפיות הסוכר שנוספו למזון ואת כמות החומרים המשמרים".

"מעבר לאיכות המזון כאמור, מומלץ לבחון גם קבוצות המזון - שומן, חלבון ופחמימה. מומלץ לצמצם צריכה של פחמימות פשוטות שגורמות לתופעה של Always Hungry - תחושה של רעב תמידי. אכילה של פחמימות גורמת לעליה מהירה בסוכר בדם וכתוצאה מכך להפרשת אינסולין מהלבלב שגורם לכניסה מהירה של הסוכר לתאים. כתוצאה מכך נוצרות תנודות בערכי הסוכר בדם  שכל הזמן גורמים להרגשת רעב. אנחנו מלמדים לצמצם פחמימות פשוטות וסוכר מוסף ומעודדים להעשיר את התפריט בחלבונים ושומנים טובים שגורמים לתחושת שובע לזמן ארוך יותר. מחקרים מראים שהזמן מארוחת הבוקר ועד הארוחה הבאה יגדל ככל שנבחר בארוחת בוקר שעשירה בחלבונים. לצורך העניין, קרואסון ולחם מחיטה מלאה עם טונה יכולים להיות בעלי אותו ערך קלורי - אבל להשפיע אחרת על התנהגות האכילה בהמשך היום" . 

"לקנות הביתה ולבשל אוכל טוב, שיהיה בסיס טוב בבית. וגם לתת דוגמה טובה לילד על ידי שנראה לילדים שאנחנו עצמנו פעילים ועושים ספורט ואוכלים טוב. המתבגרים מסתכלים על ההורים יותר ממה שנדמה. כמובן שחשוב לנסות לייצר ארוחת ערב משותפת. לא כדאי לקנות הביתה דברים שאתם יודעים שיהיה קשה להימנע מהם".

חלק מהילדים שמגיעים למרפאה סובלים מסינדרום מטבולי מלא - זאת אומרת שהם כבר סובלים ממחלות כמו סוכרת, כולסטרול או כבד שומני. זה מסוכן ומטריד אף יותר מאשר מבוגרים כי בפני הילדים יש יותר שנות חיים ונוכחות גורמי הסיכון הללו לאורך זמן מגדילה את הסיכון לתחלואה משמעותית בעתיד. אם ילד מתחיל עם גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים כבר בגיל 10 - אז הסיכון שלו להיות מבוגר חולה ממש עולה".

"המרפאה לטיפול בהשמנת יתר מתקיימת ביחידת הגסטרו בכל יום חמישי. הטיפול כולל הערכה רפואית, רגשית ותזונתית. לפי הצורך אפשר לשלב טיפולים תרופתיים כאשר מתבססים בעבודה על הקניית הרגלים טובים באורחות חיים.  במקרה של נער או נערה עם השמנה חמורה שמלווה בסיבוכים חמורים כמו בעיות של דום נשימה בשינה, כבד שומני עם פיברויזס (צלקת) - לפעמים גם מגיעים לניתוחים בריאטריים – ומרפאתנו מספקת הכנה לפני הניתוח ותמיכה והדרכה אחריו".

"יש ילדים שאכן המשקל שלהם גבוה, אבל הבדיקות שלהם תקינות. חוקרים את הנושא הזה היום ומנסים להבין אם יש מצב של השמנה בריאה או שבסופו של דבר גם הם יחלו. גם במרפאה שלנו מתנהל מחקר שמנסה לנבא את הסיכון לתחלואה מטבולית. אנחנו מאמינים שכן צריך להתאים את הטיפול למצב הרפואי של הילד ולא להתייחס באופן אחיד לכל ילד עם עודף משקל". 

"זה אחד אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאנו מקפידים עליהם בטיפול במרפאה. לעיתים מגיעים למרפאה הורים עם מוטיבציה גדולה מאוד לשינוי עבור הילד וזה מעורר הרבה מתח וקונפליקטים. אין קסמים בתזונה ואין שינויים מהירים. לעיתים היעד הוא רק עצירה במשקל ועלייה בגובה. ירידה של יחידה אחת ב-BMI יכולה להוריד משמעותית תחלואה מטבולית. לכן חשוב לעשות תיאום ציפיות. בנוסף, חשוב לצמצם שיח על אוכל בבית כמו 'אולי די', 'כבר אכלת', לא כדאי גלידה' וכל השיח המיותר הזה. צריך לשחרר את המשפטים האלה של ההורים שעלולים לפתח הפרעות אכילה או דימוי גוף נמוך. זה משהו שהוא בסיס של העבודה שלנו: להשקיע במודלינג, לקנות אוכל טוב הביתה ולעודד פעילות גופנית קבועה".