אובדנות בני נוער

התנהגות בסיכון

בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות, האזור האחראי על התנהגות מתגמלת מתפתח והופך פעיל, לעומת זאת האזורים שאחראים על שליטה בהתנהגות עדיין לא מגיעים להתפתחות מלאה. כתוצאה מחוסר איזון זה יש נטייה מוגברת להתנהגות סיכון המגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות המוקדמת (תחילת חטיבת הביניים) ויורדת בהמשך (סביב תקופת התיכון). התנהגות בסיכון עלולה להתבטא בטווח רחב של התנהגויות שלחלקן יש השפעה מידית על מצב הבריאות של המתבגר ( לדוגמה - הרעלת אלכוהול, אלימות, הריון בגיל צעיר), ולחלקן השפעה ארוכת טווח (תוצאות של נזקי עישון או אלכוהוליזם). 

אלימות בבני נוער - נתונים מישראל מראים שבקרב בני ה- 11 26% מהבנים היו מעורבים בקטטה לפחות שלש פעמים בשנה האחרונה. אחוז ניכר מבני הנוער בייחוד בבגרות הביניים ( גיל 12-15) עוברים הצקות (bullying) על ידי בני גילם. נתונים מהעולם מראים ש - 3-30% מבני ה-11 עוברים הצקות.

שימוש בחומרים פרואקטיביים - לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים, בשנים 2001-2008 20% מבני הנוער ( גיל 12-18) מעשנים סיגריות, כ- 50% שותים משקאות אלכוהוליים,  10% משתמשים בסמים כלשהם; תרופות ללא מרשם 5%, קנביס 5%, סמים אחרים 5%, "חגיגת" 8%. השימוש בחומרים קשור בד"כ בתרבות המסיבות. בגילאים צעירים 12-15 מדובר בעיקר במפגשים בגנים ציבוריים, מסיבות רחוב במקומות בהם הסם הנפוץ ביותר הוא האלכוהול. בגילאים מבוגרים יותר סביב תרבות המועדונים יש שימוש נרחב יותר בסמים מסוג אקסטזי, חגיגת ודומיהם וכמובן גם אלכוהול. ה"חגיגת" שהופק במקור מצמח הגת נמכר בפיצוציות למרות שנחשב לסם לא חוקי כבר משנת 2005. הוא בעל השפעות ממריצות ותחושת התעלות.

הנתון המשמעותי ביותר מתייחס לאלכוהול, זהו הסם הנפוץ ביותר בשימוש, האלכוהול זמין וזול והשימוש בו נחשב לחוקי. יש איסור על מכירת אלכוהול לקטינים אך לא ניתן להאשים קטין ששתה בעבירה פלילית. רק לאחרונה אושר חוק המאפשר לשוטר לשפוך בקבוק משקה הנמצא בידי קטין. מתבגרים המשתמשים בסם אינם מודעים לסכנות בשימוש ולכמות שיש לצרוך כדי להפיק הנאה מהסם. מידי שבוע מגיעים למיון בבית החולים "דנה" מתבגרים עם הרעלת אלכוהול, גילם הממוצע 13-14. בדרך כלל מדובר בהתנסות ראשונה עם אלכוהול בריכוז גבוה, ברוב המקרים מדובר בוודקה. המתבגרים שותים כמויות גדולות בשל חוסר הכרות עם האלכוהול וזמן ההשפעה שלו, לעיתים קרובות הם מגיעים במצב של אובדן הכרה עם רמות אלכוהול בדם שהן פי 5 מהרמה המותרת לנהיגה. תופעת השתייה המופרזת בקרב בני נוער קיימת היום בכל שכבות החברה הישראלית ללא קשר למוצא ולמידת הדתיות. בתקופת בגרות הביניים, התנהגות סיכון כוללת גם קיום יחסי מין לא מוגנים. השימוש בקונדומים די נפוץ בקרב בני הנוער כ- 70% אך השימוש בגלולות למניעת הריון נמוך בעשרות אחוזים. הסכנה ליחסי מין לא מוגנים גוברת מאד תחת השפעה של אלכוהול. ידוע גם על התנהגות בסיכון ברשת האינטרנט. הנושא עדיין לא נחקר לעומק. מחקר אחד בדק ומצא שיש קשר בין בעיות נלוות כמו דיכאון, חרדה, בעיות חברתיות וכד', לשימוש יומיומי ממושך ברשת האינטרנט  וברשתות חברתיות.

אובדנות בני נוער

התאבדות הינה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בבני נוער. קיים קושי להעריך את סכנת האובדנות בקרב מתבגרים. במידה ויש תכנים אובדניים קשה להעריך האם הסכנה גדולה או נמוכה. התנהגות מסוימת במקרים שונים עלולה לבטא מידת סיכון שונה, לכן בכל מקרה של חשד המתעורר אצל ההורים, חשוב מאד לפנות לאיש מקצוע.

גורמי סיכון לאובדנות במתבגרים:

נציין שגורמי הסיכון לאובדנות במתבגרים נפוצים, אולם שיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות נמוכים בהרבה. למרות זאת, מומלץ להיות ערניים לגבי גורמי הסיכון הידועים. בנוסף חשוב לדעת כי העדר גורמי סיכון לא בהכרח שולל אובדנות. גורמי סיכון קבועים כוללים: היסטוריה משפחתית של ניסיונות אובדניים, מין זכר, תחלואה פסיכיאטרית אצל ההורים, אוריינטציה מינית הומו/בי סקסואלית, היסטוריה של התעללות (מינית, גופנית או רגשית), ניסיון אובדני בעבר. 

גורמי סיכון סביבתיים ופסיכולוגיים כוללים: הימצאות כלי נשק בסביבה הקרובה (לדוגמה אח חייל). בעיות ביחסים בין הילדים להורים, קשיים בבית הספר, נשירה ממערכת החינוך, חוויות הגורמות למתח נפשי כמו אכזבה רומנטית, בעיות עם החוק. 

גורמי סיכון אישיים של תחלואה נפשית כוללים: דיכאון, מחלה דו קוטבית, שימוש בחומרים ממכרים, הפרעות פסיכוטיות, התקפי חרדה, הפרעה בתר חרדתית (PTSD), היסטוריה של אלימות או כעסים בלתי נשלטים.

לסיכום, בגיל ההתבגרות חווים המתבגרים שלל התנסויות בתהליך הפיכתם למבוגרים. חלק מהתנסויות אלו עלולות להיות מסוכנות. על ההורים מוטלת האחריות ללוות את התהליך על ידי מעורבות והדרכה, ככל שמתבגר מבלה יותר זמן עם הוריו תהיה פחות התנהגות סיכון.

לזימון תור למרפאת מתבגרים יש להתקשר למחלקת ילדים בביה"ח "דנה-דואק" בטלפון 03-6974747 ולתאם תור לד"ר טל שניר.

קישורים חשובים

המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בביה"ח "דנה דואק" לילדים
מרפאת מתבגרים בית חולים "דנה דואק" לילדים