הכל על הכולסטרול

תוכן עניינים

​הכולסטרול הזה עוד יהרוג אתכם

פרופ' שמואל בנאי, מבכירי הקרדיולוגים בישראל, מזהיר מהפצצה המתקתקת בתוך הגוף שלכם




  1. תכירו, הקילר מס' 1: גורם המוות הראשון בעולם המערבי הוא מחלות העורקים הכליליים המספקים דם ללב. סתימות בעורקים האלה גורמים לאוטם שריר הלב ולמוות. זאת הסיבה הראשונה למוות בעולם המערבי. 

  2. למה זה קורה: הסיבה להיצרויות ולחסימות בעורקי הלב היא היחס בין רמות הכולסטרול הרע (LDL) והטוב (HDL) בדם. הגוף זקוק לכולסטרול LDL, הבעיה היא כאשר יש רמה גבוהה מידי של LDL העודפים שלו שוקעים בדפנות העורקים וגורמים לטרשת עם יצירת משקעים של שומן ותאי דלקת הגורמים לעיבוי דופן העורק והיצרויות בחלל העורקים. טרשת העורקים גורמת להפרעה בזרימת הדם לשריר הלב. מטרתו של ה-HDL, הכולסטרול הטוב, היא לנקות את משקעי הכולסטרול הרע ולהחזירם לפרוק בכבד. אצל רוב האנשים רמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם גבוהה מרמת הכולסטרול הטוב (HDL) ולכן הרע מנצח. אם נבדוק את כל האוכלוסייה הבריאה בגיל של 35 ומעלה נגלה אצל רובם תהליכי טרשת בעורקים.

  3. מתי זה מתחיל: תתפלאו, אבל התהליך של שקיעת השומנים בדפנות העורקים מתחיל כבר בגיל מאוד צעיר, כמעט בטיפת חלב. התהוות משקעי הכולסטרול בדפנות העורקים מתחילה כבר בגיל הילדות ומתקדמת באיטיות רבה לאורך עשרות שנים בלי לתת כל סימנים. כשאנחנו מגיעים לגיל 45 או 50 – התהליך הזה כמעט בן גילנו, הוא כרוני, הוא כבר בשלב מתקדם ולכן אין שום דרך לעצור את תהליך הזה על ידי תזונה בלבד. בשלב הזה כשיש משקעים של כולסטרול שכבר נמשך שנים אין ברירה אלא לטפל על ידי הורדה דרסטית של רמת ה-LDL בדם בעזרת תרופות.

  4. עניין של חינוך: בבית הספר בודקים עקומות גדילה, בודקים ראייה, שיניים ואולי כינים, אך לא מלמדים עקרונות של תזונה נכונה ופעילות גופנית. לא מדברים על הנזק של משקאות ממותקים ושל ג'אנק פוד. הורה ששולח ילד עם כריך לבית הספר עדיף שיגביל מוצרים מהחי עם שומן גבוה, זאת אומרת, עדיף גבינה צהובה 9% על 28%. לא סתם שמו את המדבקות האדומות שמראות ערכי שומן, סוכר ומלחים גבוהים.

  5. הפתעה! מכיוון שאין חינוך כזה, מגיעים אלי גבר או אישה בגיל 55, בשיא הקריירה שלהם, עם דום לב או התקף לב ושואלים את עצמם איך לא ידענו כלום. הסיבה היא שלא היו סימנים חיצוניים וכנראה גם לא חיפשתם אותם. 

  6. מי צריך להיבדק: כולם. כל אדם, לא משנה באיזה גיל, צריך לבדוק אם יש לו במשפחה סיפור של התקפי לב, צנתורים או ניתוחי מעקפים. בנוסף, האם יש במשפחה סיפור של סוכרת או יתר לחץ דם. אם התשובה לאחת השאלות האלה היא כן – הוא נמצא בסיכון מוגבר.

  7. תמונת פרופיל. מלבד בדיקת הסיפור המשפחתי, כל אחד ואחת צריכים לבדוק אם יש להם פרופיל שומנים לא טוב - כמה הכולסטרול הרע וכמה הטוב. מבחינתי הם צריכים להיות באותו ערך, נמוך בהרבה מ-100 מ"ג. ואת זה אפשר להשיג עם טיפול תרופתי מונע. מונע מה? מונע דום לב, מונע התקף לב, מונע צורך בצנתור לב או בניתוח מעקפים.

  8. החשודים המידיים: אנשים צעירים עם גורמי סיכון כמו עישון, עודף משקל ולחץ דם גבוה. מי שלא עושים פעילות גופנית ויש להם סוכרת – המשולבת עם פרופיל שומנים לא טוב – הם בסיכון מוגבר והטיפול אצלם צריך להיות אגרסיבי.

  9. תרופה עם יחסי ציבור גרועים: לתרופות להורדת כולסטרול, הסטטינים, יש יחסי ציבור גרועים. מי שלוקחים את הטיפול הם מבחינתי החכמים שלא יגיעו אלי בשיא חייהם ותימנע מהם סטירת הלחי המצלצלת באמצע החיים, התקף לב או דום לב. עצם נטילת תרופה לטיפול מונע לא אומר שאתם חולים, אלא שאתם חכמים מספיק בכדי למנוע את המחלה. הסיבה ליחסי הציבור הגרועים לא ברורה, מדובר בבורות ובאינפורמציה שגויה. מעטים הקרדיולוגים שלא לוקחים בעצמם את הטיפול הזה. אין תרופה בעולם שיש עליה כל כך הרבה נתונים בספרות לגבי היעילות שלה למניעת מחלות לב. התרופה עושה לכם תופעות לוואי? דווחו לרופא והחליפו אותה באחרת.

  10. יש פטורים: אם לאדם יש כולסטרול גבוה, אבל אין לו סיפור משפחתי, סוכרת, לחץ דם גבוה והוא עושה פעילות גופנית – אפשר להסתפק בהורדת ה-LDL מתחת ל-100 מ"ג. ההנחיות משתנות מאדם לאדם, הכל לפי המקרה.

  11. מתנגדים לתרופות? יש היום כלי מצוין שיכול לעזור לנו לבדוק כמה אגרסיביים נהיה בטיפול – הוא נקרא צנתור וירטואלי. זאת בדיקה שלוקחת כמה שניות והיא מראה לנו אם כבר יש שקיעה והצטברות של טרשת בדפנות העורקים הכליליים של הלב. זה פתרון למי כשלא רוצים לקחת תרופות. אם הצנתור הווירטואלי מראה שהעורקים נקיים לגמרי – אז אפשר להיבדק שוב עוד שנתיים. אם הצנתור הווירטואלי מראה שיש משקעים – כל אחד יבין לבד, רק בהסתכלות בממצאים, שכדאי לעצור את התהליך, כי כל אחד רוצה לחיות חיים רגילים באיכות חיים טובה וללא מגבלה רפואית. לשם הגילוי הנאות צנתור וירטואלי אינו בסל הבריאות ועלותו כ-2,300 שקלים לאדם. הוא מאבחן אם יש כבר טרשת והאם צריך להתחיל לטפל.

  12. אבל עשיתי אק"ג! מגיעים אלי מטופלים שמספרים שעשו לאחרונה בדיקת אק"ג במאמץ או אפילו מיפוי לב ואחרי חודש קיבלו התקף לב. אלה בדיקות שלא מספרות על מצב הטרשת, אלא על קיום היצרויות קשות בלבד. אי אפשר ואסור להסתמך רק עליהן.

  13. ההתקף הבא. היצרות של 70% ו-20% בעורק מסוכנות באותה מידה כדי לקבל התקף או דום לב. התקף הלב לא קשור לחומרת הההיצרות שיש בעורק – מה שקובע את ההתקף הוא המבנה של אותו רובד טרשתי (המשקע של הכולסטרול). המשקע השומני בדופן העורק עטוף במעטפת דקה. ברגע שהמעטפת הזו נסדקת או נשברת נוצר קריש דם על משקע השומנים והוא זה שחוסם את העורק, וזה קורה תוך שניות. אגב, אם יש משקע שומני מאוד קטן - לא יראו אותו בצנתור רגיל, אבל כן בצנתור וירטואלי.

  14. ומה עם תזונה? זאת תוריד את הכולסטרול בעד 15% בלבד. אם הטרשת במצב מתקדם, הדיאטה, שהיא כמובן חשובה, לא תגרום לנסיגת המחלה. אנחנו כבר לא במשחק של התזונה.


יחידות ומרפאות

קרדיולוגיה - מערך
קרדיולוגיה התערבותית

תפריט ניווט תחתון