טרשת עורקים היא מחלה סיסטמית של כלי הדם הגורמת למחלות לב וכלי דם והמהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה בעולם המערבי. היא מתבטאת בהתפתחות של רבדים שומניים (כולסטרול) בעורקים שונים הגורמים להיצרות משמעותית עד כדי חסימתם המלאה שיכולה להוביל להתקף לב, שבץ מוחי, נמק כפות הרגליים ומחלות נוספות. 
מחלות לב וכלי דם הם גורם סיכון ראשון או שני לתמותה בעולם (לפני או אחרי סרטן). לעומת סרטן, כאן קל יותר לטפל ויש הרבה מה לעשות כדי למנוע את המחלה. נכון שיש גורמי סיכון שלא ניתן לשנות אותם כמו גיל, מין ותורשה, אבל יש גורמי סיכון שבהחלט ניתנים לשינוי ועליהם נדבר בכתבה. 

טרשת עורקים היא מחלה רב מערכתית, כזאת שמתרחשת במקביל בעורקים שונים בגוף ויכולה לפגוע בעורקי הלב, עורקי הצוואר, עורקי הכליה, עורקי הגפיים התחתונות. מדובר במחלה כרונית שעלולה להתפתח בעורקים שונים לאורך זמן, הביטוי יכול להתחיל במקום אחד בגוף ולהמשיך למקומות אחרים. כמה שיש יותר עורקים  חסומים בגוף - הסיכוי לפתח אירוע נוסף הולך וגדל.

תהליך התפתחות טרשת עורקים הינו תהליך הדרגתי. לאחר נזק ראשוני של שכבה הפנימית של עורקים, במצבי עודף כולסטרול רע שעובר חמצון, שוקע כולסטרול מחומצן בדפנות העורקים. תהליך זה מלווה בתהליך דלקתי משני. לפי עבודות מחקר אנו ידעים כי תהליך טרשתי מתחיל כבר בגיל צעיר ומתקדם לאורך שנים. עם הזמן רבדים טרשתיים גדלים ויכולים לגרום להיצרות משמעותית של העורק ולהסתמן קלינית בהתאמה  לאזור הספקת הדם של העורק. לדוגמה תסמונת תעוקתית במידה ומדובר בפגיעה בעורקי הלב וכאבי רגליים בהליכה עם הקלה במנוחה במידה ומדובר בפגיעת עורקים של הגפיים התחתונות.  

לפעמים בעורק עם היצרות משמעותית יכולה להתפתח חסימה מלאה פתאומית משנית להיווצרות קריש דם על-גבי התהליך הטרשתי. חסימה מלאה של העורק גורמת להפסקת זרימת הדם פתאומית ונזק באיבר המוזן על ידי אותו העורק. לדוגמה אוטם שריר הלב במקרה של חסימה מלאה של העורק המספק דם לחלק מסוים של שריר הלב. 

ראשית יש להבין שכולסטרול הוא חומר חיוני שהגוף זקוק בו בבניית ממברנות תאים, לצורך יצור וויטמינים, הורמונים וחומצות מרה.  הכולסטרול הוא חומר שומני שאינו מסיס ולכן בגוף שלנו נוצרה מערכת הובלה של כולסטרול על ידי קישורו לחלבונים בצורת ליפופרוטאינים. אנו מבדלים בשני סוגים מרכזיים של ליפופרוטאינים: הכולסטרול הרע – LDL והכולסטרול הטוב – HDL. 

נתחיל ברע. הכולסטרול הרע, LDL - תפקידו להעביר כולסטרול מהכבד לרקמות שונות בגוף בהן יש צורך בכולסטרול. במצב תקין כבד מסלק את עודפי הכולסטרול הרע  מהדם באמצעות קולטנים ל-LDL שנמצאים על פני תא הכבד. 

תפקידו של הכולסטרול הטוב, HDL, הפוך. הוא "מנקה" את כלי הדם ומחזיר את הכולסטרול הרע לכבד.  במצבים מסוימים שיכולים להיות תורשתיים או נרכשים, הכבד לא מצליח לסלק את עודפי הכולסטרול מהדם ורמות הכולסטרול בדם עולות באופן משמעותי. 

רמות גבוהות של הכולסטרול הרע (היפר-כולסטרולאמיה) הינן גורם סיכון עיקר לטרשת עורקים. 

 

"כן, כל הזמן. היו אנשים שהגיעו אחרי התקף לב והיו צריכים להגיע קודם ויכלו למנוע את המחלה"

"הטיפול התרופתי, הסטטינים, לא רק שמייצבים את הרובד הקיים, אלא גם גורמים להפחתה שלו ומונעים התפתחות של רבדים נוספים. זאת קבוצת תרופות ותיקה שקיימת מסוף שנות השמונים שהצליחה להפחית ב-30% תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם וגם בצורך בכמות צנתורים חוזרים וניתוחי מעקפים. יש לי מטופלים במרפאה עם סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית בגיל צעיר אשר בעקבות טיפול להורדת כולסטרול ואיזון גורמי סיכון אחרים נמנעו מצנתורים חוזרים ומניתוחי מעקפים ונמצאים במצב בריאותי מצוין. ממש עולם אחר".

"לצערי הרב יש הרבה פרסומים לא מקצועיים שהטיפול בכולסטרול לא טוב וחבל מאוד. צריך להבין שלא כל אחד צריך לקבל סטטינים או תרופות אחרות להורדת כולסטרול. אבל מי שבסיכון גבוה לטרשת עורקים חייב לקבל הערכה מקצועית להגדרת גורמי הסיכון לטרשת עורקים ובהתאם לקבל טיפול תרופתי". 

"בדרך כלל רופאי המשפחה בקיאים בתחום הזה, אבל הם לפעמים עמוסים. לכן אם יש לכם גורמי סיכון כמו שפרטנו כאן כדאי להגיע לרופא מומחה – אנדוקרינולוג, ליפידולוג או קרדיולוג".

"בהחלט. לכל קרובי המשפחה בדרגה ראשונה מומלץ לבדוק רמות הכולסטרול שלהם ולשלול גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים. כשיש סיפור משפחתי של טרשת עורקים אנחנו מבקשים לבדוק פרופיל שומני דם לילדים אפילו מגיל 5".    

"בהחלט, במיוחד במשפחות עם סיפור של מחלת לב איסכמית בגיל צעיר, ואנחנו גם מטפלים בהם. זה לא כל כך נדיר כמו שחושבים. כל עוד שנתחיל טיפול מוקדם יותר – ככה נוכל למנוע התקף לב בהמשך".

"לסטטינים יש תופעות לוואי, אבל הן פחות שכיחות ממה שנדמה. כאבי שרירים הינה תופעת לוואי ידועה ונדירה יחסית. לרוב כאבי  שרירים נובעים מחוסר במגנזיום או בוויטמין D ולכן יש צורך בנטילת תוספים אלה במקביל לסטטינים. תופעת לוואי נוספת נדירה הינה הפרעות בתפקודי כבד ולכן כדאי לבדוק תפקודי כבד לאחר 6 שבועות מתחילת נטילת התרופה. מדובר בתופעות לוואי הפיכות. במידת הצורך אפשר לעבור לסטטין אחר, בארץ יש ארבעה תכשירים של סטטינים. במקרים מסוימים ניתן לשלב סטטינים במינון נמוך עם תרופות המפחיתות ספיגת כולסטרול במעמים, ובנוסף ישנה קבוצה חדשה של תרופות שמעכבות פעילות החלבון 9 PCSK(האחראי על סילוק הקולטנים ל-(LDL או מעכבות יצור שלו, בזריקות תת עוריות פעם בשבועיים או פעם ב-6 חודשים".     

"כן. לפעמים עליה בערכי כולסטרול נובעת ממחלה אחרת (היפר-כולסטרולאמיה  שניונית). לדוגמה תת פעילות בלוטת התריס, סוכרת לא מאוזנת, תסמונת נפרוטית, מחלות כבד שונות. לכן במצב של הפרעות במשק שומני הדם כדאי לבדוק אמות גלוקוז והמוגלובין מסוכרר, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, תפקודי כליות. במקרים האלה אם נטפל במחלה הראשונית נוכל לשפר הפרעות במשק שומני דם".

"הוא יכול לעשות בדיקת דופלר עורקי הצוואר כדי לראות אם כבר יש רבדים תורשתיים או אחרי גיל 45 לעשות בדיקת סיטי מהירה ללא חומר ניגוד לצורך הערכת כמות הטרשת המסוידת בעורקים של הלב (Calcium Score). שוב נדגיש שלא כל מי שיש לו כולסטרול גבוה צריך לקחת כדורים, אבל אנשים עם ערכי כולסטרול גבוהים בנוכחות  גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים חייבים לעבור את הערכה הרפואית ולקבל טיפול בהתאם. זה ממש מציל חיים".