תוכן עניינים


חג הפסח וחג הפורים שקדם לו, הם ככל הנראה המועדים היחידים בלוח השנה העברי שבהם יהודים מצווים על פי ההלכה לשתות יין. הגישה של עולם הרפואה ליין היתה אמביוולנטית לאורך השנים, ועדיין מכילה איסורים ומגבלות (לדוגמא: נשים הרות), אך בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת התועלת שבצריכה מדודה של יין, ושל אלכוהול באופן כללי. שניים מרופאי המרכז הרפואי ת"א – קרדיולוג וגסטרואנטרולוג – מציגים את היתרונות של היין לבריאותנו, לצד הדגשת הנזקים של צריכה מופרזת. מקורה של התפיסה לפיה יין אדום יפה לבריאות ב"פרדוקס הצרפתי" – מונח שעלה לכותרות בתחילת שנות ה-80', בניסיון להסביר את התופעה המשונה שבה תושבי צרפת סובלים משיעורים נמוכים יותר של תחלואת לב בהשוואה לתושבי מדינות אחרות בעולם – וזאת למרות שהמטבח הצרפתי עשיר בבשר ובגבינות שמנות.


הסוד של הצרפתים

הסוד לבריאות הצרפתים? יין אדום. קליפת הענב עשירה בנוגדי-חמצון ובחומר הנקרא Resveratrol. שני החומרים, כאשר הן נצרכים במידה ובאופן קבוע, מורידים את הכולסטרול ה"רע" (LDL), ומעלים את הכולסטרול ה"טוב" (HDL), באופן שמצמצם את טרשת העורקים ומאפשר לשמור על בריאותם של העורקים בלב ואולי גם במוח.

 

יין ויתרונותיו

"השפעתו החיובית של יין אדום על בריאות כלי הדם והלב היא לא בגדר 'תרופת סבתא' כמו מרק עוף לשפעת, אלא נמצא באופן מובהק במחקרים נרחבים ומבוקרים", מסביר ד"ר חיים שמילוביץ, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי ת"א. לדבריו, לפני מספר שנים פרסם איגוד הלב האמריקאי (American Heart Association) מסמך עמדה המציג את כללי המפתח לשמירה על בריאות הלב. לצד ההמלצות הצפויות – פעילות אירובית קבועה, שמירה על משקל תקין, איזון קפדני של גורמי סיכון קלאסיים כדוגמת רמת סוכר ויתר לחץ דם והימנעות מעישון – מופיעה גם המלצה לצריכת אלכוהול בצורה מתונה, במינון של 120 מילי-ליטר יין אדום ליום, לגבר. לנשים מומלצת מחצית מהכמות היומית הזו. מי שמעדיף לצרוך משקאות חריפים בעלי אחוז אלכוהול גבוה, צריך כמובן לצמצם את היקף הצריכה, כך שכמות האלכוהול הנצרכת תהיה מקבילה לכוסית יין אחת. המלצה זאת מותנית בכך שרופא המשפחה ממליץ עליה לאחר שלילת מחלות רקע כגון הפרעות לתפקוד הכבד, מחלות לבלב ואי-ספיקת לב. כמובן שהמלצה זו אינה תקפה לנשים בהריון ובמקרים של נטייה לאלכוהוליזם, וכן לבעלי כיב קיבה הנוטלים גם מדללי דם.

"הציבור הרחב כבר מתחיל להיות מודע לתרומת היין האדום לבריאות הלב", מציין ד"ר שמילוביץ,  "ואולם חשוב להבין שההנחיות לא מדברות רק על יין אדום, אלא על אלכוהול באופן כללי – כל עוד הוא נצרך במינונים מדודים". לדבריו, ליין אדום יש רכיבים המקנים לו ערך בריאותי נוסף, כמו חד-תחמוצת החנקן, מולקולה התורמת להרחבת כלי הדם, וכך מסייעת להפחית בלחץ הדם. "חלק מהטופלים שלי מופתעים כשבשיחת הסיכום לפני שחרור אני ממליץ להם, לצד האיזון של גורמי הסיכון וביצוע פעילות גופנית קבועה, גם לשתות כוסית יין אדום ביום", אומר ד"ר שמילוביץ. "חלקם שואל אותי אם השפעת היין מנטרלת את נזקי העישון כך שהם יכולים להמשיך לעשן בלי לדאוג – שזה כמובן אבסורד. מה שכן חשוב להבין, שההמלצה על צריכה מדודה של אלכוהול, ובפרט יין אדום, תקפה הן לאוכלוסיה הבריאה והן למרבית חולי הלב: אין מניעה שמי שעבר התקף לב לא יאמץ את ההרגל הזה, כחלק מאורח חיים בריא המתחייב לאחר אירוע לבבי". לדבריו, יש להתייחס לצריכת האלכוהול כאל תרופה: לצרוך אותה במינון מדוד, ואם "מפספסים" יום – לא לפצות במנה כפולה ביום המחרת. מה שזה בעצם אומר, שמי שמגביל את עצמו לשתייה רק בארוחת שבת או במסיבות סוף השבוע לא יכול לשתות בבת אחת את כל הכמות השבועית, ולצפות שהדבר יתרום ללבו.


יין ויתרונותיו לבריאות

זורם כמו יין בדם

אם ד"ר שמילוביץ מתאר את התועלת שבצריכת יין ללב, ד"ר אורן שבולת, מנהל יחידת הכבד במכון למחלות דרכי העיכול והכבד, מצנן את ההתלהבות ומדבר על הנזקים שבשתייה מרובה וממושכת לכבד. הכבד, כך מסתבר, הוא הקורבן העיקרי של צריכת אלכוהול מוגזמת, האיבר הרגיש ביותר לנזק המצטבר של שתייה מופרזת. "התופעה השכיחה ביותר שאנחנו רואים בהקשר של שתייה בלתי-מרוסנת היא כבד שומני", פותח ד"ר שבולת. "במצב זה, עלולה להתפתח דלקת בכבד, שבמשך זמן יוצרת בו צלקות פוגעת בתפקודו. במידה וממשיכים לשתות מתפתחת שחמת הכבד. במקרה זה תרופות כבר לא יועילו, וכרטיס היציאה היחידי היא בהשתלת כבד וזאת אך ורק במידה שהחולה מפסיק לשתות. שחמת הכבד גם מגבירה מאוד את הסיכויים להתפתחות סרטן בכבד". ד"ר שבולת מדגיש שכבד שומני אינו נוצר רק כתוצאה מצריכת אלכוהול מופרזת: התופעה עלולה להיווצר גם במקרים של משקל-עודף, גם ללא צריכת אלכוהול. מובן ששילוב בין שני המצבים (עודף משקל וצריכת אלכוהול מרובה) מגבירה את הסיכון לפתח כבד שומני. "בניגוד למחלות כבד אחרות, הפסקת שתייה גורמת לנסיגה מלאה של המחלה, ומאפשרת לחזור לתפקוד כבד נורמלי". אלה החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות היא שצריכה מוגזמת של אלכוהול עלולה לגרום מחלות כבד אחרות, כדוגמת Acute Alcoholic Hepatitis. מדובר בהתפרצות אקוטית, שסימניה חום גבוה, צהבת וכשל כבדי, ושהטיפול בה מצריך טיפול תרופתי וסטרואידים, לצד כמובן גמילה מהטיפה המרה. כפי שציין ד"ר שבולת, ניתן לבצע בדיקת דם פשוטה המזהה הפרעה בתפקודי כבד. במקרים שבהם מתעורר צורך להעריך את מידת הנזק שכבר נגרם לכבד ניתן לערוך בדיקת אולטרה-סאונד ופיברו-סקאן. "חשוב להבין שיש שונות רבה בין בני-אדם במידת הרגישות של הכבד לנזקי האלכוהול", מסכם ד"ר שבולת. "אנשים שצריכים להקדיש תשומת לב מיוחדת לנזקים אלו הם אנשים עם מחלות כבד כרוניות, וכן אנשים הנוטלים תרופות שעלולות להיות רעילות לכבד בשילוב אלכוהול, כולל אקמול במינונים גבוהים במיוחד". בשורה התחתונה: יין אדום, בכמות של כוסית לגבר לחצי כוסית לאישה, הוא דבר בריא. ברמות גבוהות יותר – הנזק גדול מהתועלת. 

רוצים לשאול שאלה?

מומחי הלב שלנו מחכים לשאלות שלכם, לחצו כאן ושאלו שאלה


תזונה ים תיכונית- תפריט טוב לבריאות?

תפריט ניווט תחתון