הרגלי העישון עוברים שינוי; ממעשנים מכורים המעשנים כל יום, כדי לספק צרכי ניקוטין פיזיים ונפשיים, למעשנים קלים ותקופתיים שאינם חווים, ככל הנראה, רמה גבוהה של תלות בניקוטין. מהו 'עישון קל'? ובכן, לא קיימת הגדרה אחידה עבור סוג / הרגל זה של עישון, ובכל זאת, ההגדרות המגוונות כוללות: פחות מחפיסה אחת ביום, פחות מ-15 סיגריות ביום, פחות מ-10 סיגריות ביום, או בין 1 ל-39 סיגריות בשבוע. קיימות מספר תת-קבוצות המגדירות עצמן כ'מעשנים קלים': מעט סיגריות על בסיס יומי (כלומר פחות מ-5 סיגריות ביום), עישון קל מאוד (פחות מ-6 סיגריות ביום), וה'חוגגים' - אנשים המעשנים עד חמש סיגריות, ביום, אך לא על בסיס קבוע ויומי. אמנם לא קיימת ספרות ענפה בקשר להשפעתו של עישון קל ותקופתי, אולם, הממצאים הקיימים מצביעים על כך שעישון קל ותקופתי, מהווה סיכון בריאותי משמעותי, במיוחד בתחום מחלות הלב וכלי הדם. הרגלי עישון אלה מהווים סכנה זהה לזו האורבת בגין עישון יומי קבוע, ומומלץ לשים לב להשלכות הבריאותיות
מחלות לב וכלי דם
עישון קל ותקופתי מהווה כמעט את אותו הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם כמו עישון יומי. הקשר בין החשיפה לעישון למחלות לב וכלי דם אינו ליניארי כלל. על פי הממצאים, לחשיפה לעשן טבק ברמה נמוכה, כמו בעישון קל (4 עד 7 סיגריות ביום), קיימת השפעה שבשיעור של 70 אחוז כמו לעישון כבד (מעל 23 סיגריות ביום).
גברים ונשים בגילאים 35 עד 39, המעשנים 1 עד 4 סיגריות ביום, נמצאים בסיכון פי שלוש לפתח מחלת לב איסכמית מאשר הלא מעשנים. אנשים המעשנים 3 עד 5 סיגריות ביום, נמצאים בסיכון כפול מהלא מעשנים לחוות התקף לב.
סרטן ריאות וסוגי סרטן נוספים
בארה"ב כל מקרה מוות שלישי בקרב גברים וכל מקרה מוות רביעי בקרב נשים, נגרם בגין סרטן ריאות. הקשר בין עישון לסרטן ריאות תלוי בכמות הסיגריות. גבר המעשן מעל 20 סיגריות ביום נמצא בסיכון פי 23 והאישה בסיכון פי 13, לחלות בסרטן ריאות לעומת הלא מעשנים. למרות שהסיכון נמוך יותר עבור מעשנים קלים, הוא עדיין משמעותי. הסיכון עבור נשים בגילאים 35 עד 39 שמעשנות אחת עד ארבע סיגריות ביום, לחלות בסרטן ריאות הינו פי 5 לעומת הלא מעשנות, עבור הגברים הסיכון הוא פי 3. נמצא גם קשר בין 'עישון קל', לבין סוגי סרטן של מערכת העיכול, כמו סרטן בוושט, בקיבה או בלבלב. מחלות נוספות
קיים קשר בין 'עישון קל' לבין מחלות זיהומיות של מערכת הנשימה התחתונה. גם התסמינים ממשיכים במשך זמן רב יותר, במיוחד השיעול. כמו כן קיים קשר בין 'עישון קל' לבין קטרקט, פגיעה במערכת הרבייה, סיכון מוגבר להריון מחוץ לרחם ולשליית פתח, כמו גם לצפיפות עצם ירודה, הגורמת לשברים בקרב נשים מבוגרות. מעשנים קלים מדווחים על איכות חיים בריאותית נמוכה יותר לעומת לא מעשנים, בכל הקטגוריות (תפקוד גופני, כאבים, בריאות כללית, חיוניות, תפקוד חברתי, רגשי ונפשי). מאחר ועישון פוגע בכלי הדם וכתוצאה מכך באספקת הדם, תהליך ההחלמה לאחר פציעה עלול להמשך זמן רב יותר מאשר אצל לא מעשנים.
בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65) 'עישון קל' גורם לשבריריות מוגברת וכתוצאה מכך לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגיל מוקדם יותר, לעומת הלא מעשנים. מאחר ולעישון קל ותקופתי יש השלכות בריאותיות כפי שיש לעישון קבוע, ומאחר ומעשנים מסוג זה אינם מגדירים את עצמם כלל כמעשנים, מחברי סקירה זו הגיעו למסקנה, כי בשאלונים רפואיים כדאי לשנות את השאלה
"האם את(ה) מעשנ(ת)?" לשאלה: "האם את(ה) משתמש(ת) במוצרי טבק כל שהם על בסיס יומי / שבועי / או כשאת(ה) נמצא(ת) בחברה?". בנוסף ממליצים המומחים להימנע מעישון באופן גורף.
כיום ברור לכל כי עישון טבק ומוצריו, עישון אקטיבי או פאסיבי, בין אם מדובר בסיגריה אחת לשבוע ובין אם מדובר בחפיסה ליממה, בין אם מדובר בסיגריה קלה ( "light" ) ובין אם מדובר בסיגר קובאני עבה, מהווה סיכון בריאותי ברור וארוך טווח לכל איברי הגוף ולבריאות הלב בפרט. אם קיימת המלצה רפואית אחת ליישום בחיים, באמצעותה ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחולי, הרי שתהיה זו ההמלצה להפסיק לעשן לצמיתות. לדברי ד"ר יהודה שוורץ, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי תל-אביב, לרוב, הקהילה הרפואית נוטה להתייחס לעישון כבד מכיוון שמעשנים אלה נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לפתח מחלות רבות. לא מספיק ברור בספרות העולמית האם מעשנים מתחת ל-7 סיגריות ביום, נמצאים בסיכון משמעותי. אין מספיק עבודות המכלילות אוכלוסייה גדולה של אנשים כדי לקבל תוצאות חותכות. העבודה של K Bjartveit ו- A Tverdal מבליטה את הצורך להתייחס גם לעישון 'קל', הכולל מעט סיגריות, כגורם המסכן את בריאות האנשים. יש צורך בהרחבת עבודות מסוג זה בעיקר בקרב אוכלוסיית הצעירים, כיוון שעישון מוקדם בחיים, למשך שנים רבות מהווה לבטח סיכון משמעותי.
תרגום מקוצר, מקור:
Health effects of light and intermittent smoking: a review; Circulation 2010, 121: 1518-1522.
K Bjartveit, A Tverdal. Health consequences of smoking 1–4 cigarettes per day. Tob Control 2005;14:315-320.
