דום נשימה בשינה ומחלות לב וכלי דם

דום נשימה בשינה הינה ההפרעה הנשימתית השכיחה ביותר הקשורה לשינה והיא מופיעה אצל 2-4% מהאוכלוסייה בגיל הביניים. תסמונת דום נשימה בשינה מאופיינת על ידי חסימה מחזורית של דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה והפסקה בזרימת האוויר בדרכי הנשימה בעקבות זאת. התפתחות חסר החמצן בדם והעלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן גורמת ליקיצה המחזורית מהשינה. חוסר השינה בלילה גורם במהלך היום לעייפות, ישנוניות, חוסר ריכוז ועלייה בשיעור תאונות הדרכים. בשנים האחרונות מתגברת המודעות כי דום נשימה בשינה קשורה להתפתחות של מחלות לב וכלי לב ואף נתמכה ההצהרה מטעם איגוד הלב האמריקאי. סקירה זו מתמקדת בפרסומים חשובים ועדכנים בתחומי מחקר פעילים אשר בודקים את הקשר בין דום נשימה בשינה ומחלות לב וכלי דם.

דום נשימה בשינה והתפתחות מחלות לב וכלי דם

למרות שקיימים נתונים רבים אשר קושרים את דום הנשימה בשינה להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם, סכרת ומחלות כלי דם ההיקפיים. חסר מידע לגבי קשר ישיר בין דום נשימה בשינה לבין התקף לב, שבץ, ומוות ממקור לבבי. מחקרים שונים שבוצעו לאחרונה הראו כי אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אירוע לבבי וכי קיין קשר בין התסמונת הנשימתית לבין מחלות של כלי הדם במוח. בנוסף מצאו החוקרים כי אירועי שבץ בחולים הסובלים מדום נשימה בשינה, הינן חמורים יותר. דום נשימה בשינה עלול להגביר את הסיכון להתקף לב גם על ידי התפתחות הדרגתית של מחלה טרשתית וגם על ידי תהליכים פתאומיים. כך נבחנה ההשערה  כי התהליכים הכימיים בגוף שנגרמים על ידי דום נשימה בשינה מביאים להופעת התקפי לב בשעות הלילה. המחקרים מצביעים בחלקם על כך שקיים קשר בין מוות פתאומי בשינה לבין דום נשימה בשינה.

דום נשימה בשינה והתסמונת המטבולית

דום נשימה בשינה וחוסר השינה הנובע מכך, עלולים להיות קשורים להפרעות מטבוליות אשר מגבירות את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. בהקשר זה נבחן הקשר בין דדום נשימה בשינה ובין התסמונת המטבולית. תסמונת זו מאובחנת כאשר נמצאים לפחות שלושה מתוך חמשת הקריטריונים המוגדרים  הבאים: יתר לחץ דם, חוסר רגישות לאינסולין, רמות נמוכות של הכולסטרול הטוב ( HDL), רמות גבוהות של טריגליצרידים והשמנה בטנית. בקבוצת חולים עם דום נשימה בשינה אשר החלו טיפול מקובל באמצעות מכשירי CPAP ( מכשיר המספק זרימת אוויר בלחץ חיוסי לדרכי הנשימה בזמן השינה), נמצאה תגובה טובה של החולים והשפעה חיובית על גורמי הסיכון ובפרט לחץ הדם ורמות השומנים והסוכר בדם. בנוסף לכך במחקר אחר, נמצא קשר בין חוסר שינה רציפה לבין רמת סוכר גבוהות יותר בדם המוביל למצב של תנגודת לאינסולין ולהעלאת הסיכון להתפתחות סכרת.

דום נשימה בשינה וציר ה-HPA

ציר ה-HPA (ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל) אחראי בין היתר לוויסות מצבי הערנות והשינה ובעל תפקיד באיזון האנרגטי בגוף, בפריסת השומן הפנימי (באיברים הפנימיים של הגוף), ובהתפתחות השמנת יתר. תסמונת דום הנשימה בשינה קשורה להפרעה לפעילות הרגילה של ציר ה-HPA. מחקר אשר פורסם לאחרונה הראה כי גברים הסובלים מהשמנת יתר ומדום נשימה בשינה יש הפרשת קורטיזול (ההורמון שבעיקר אחראי לחילוף החומרים בגוף) מוגברת לעומת קבוצת ביקורת ללא דום נשימה בשינה. לאחר טיפול בCPAP במשך שלושה חודשים, רמת הקורטיזול חזרה לרמה הרגילה. מחקר זה ועבודות נוספות הראו, כי מטופלים שסובלים מדום נשימה בשינה, סובלים מפעילות מוגברת של מערכת העצבים ומהפעלה חריגה של ציר ה-HPA.

דום נשימה בשינה ודלקת

דום נשימה בשינה קשורה ככל הנראה לדלקת מערכתית, למרות שטרם נמצאו התהליכים המדויקים שמקשרים בין דום נשימה בשינה והתפתחות הדלקתית. CRP ( C-reactive protein) הינו חלבון המעיד על דלקת בגוף ונמצא קשור להתפחות מחלות לב וכלי דם. מחקרים קודמים לא הצליחו לקשר באופן מובהק בין דום נשימה בשינה לבין התפתחות דלקת מערכתית אשר ביטוייה ברמות גבוהות יותר של CRP  וגם לא נמצא כי הטיפול בדום נשימה בשינה על ידי מכשירי CPAP הוביל להפחתת רמת הדלקת.

לסיכום ניתן לומר, כי תסמונת דום נשימה בשינה מהווה כיום גורם סיכון מוכר להופעת אירועי לב וכלי דם, ובמיוחד להתקפי לב ולשבץ מוחי. מסקנה זו נתמכת במחקרים קודמים מרובים שאף מצאו כי טיפול בתסמונת זו הוביל לתוצאות חיוביות בקרב החולים. כאשר קיים חשד להתפתחות דום נשימה בשינה רצוי לאשש אבחנה זו באמצעות מעבדת שינה ולהיעזר ברופא המשפחה באשר להנחיות הרפואיות המקובלות באשר לטיפול ומניעה.

מקור:
Obstructive sleep apnea and cardiovascular disease, Current Opinion in Cardiology 2009, 24: 516-520