מחלות לב וכלי דם, הן מגורמי המוות העיקריים בעולם המערבי ובמקום השני לאחר מחלת הסרטן. אחת הסיבות השכיחות למחלות לב וכלי הדם, היא חסימה הנוצרת כתוצאה מהמצטברות רבדים טרשתיים בדופן העורקים, הנקראים פלאקים. הפלאקים נוצרים כאשר השכבה הפנימית של העורק נפגעת, ועל האזור הפגוע מתיישבים שומנים, כולסטרול, סידן, תאים הקשורים לתהליכי דלקת ועוד. תהליך זה נקרא "טרשת עורקים" (הסתיידות עורקים / סתימת עורקים) והוא הגורם למחלת הלב הנפוצה הנקראת מחלת לב כלילית CAD - Coronary Artery Disease, או מחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease). כידוע, גורמי הסיכון העיקריים לפתח מחלת לב, הינם עישון, היעדר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, שומני דם גבוהים (בעיקר LDL גבוה), השמנת יתר, סוכר גבוה בדם, גיל, מין וסיפור משפחתי של מחלת לב וכלי דם. מחקרים מצביעים על כך, שחשיפה לשלושה מגורמי הסיכון הללו, מעלה את הסיכוי לחלות במחלת לב.
אין ספק, שהדרך הבטוחה ביותר לטפל במחלות הלב, היא פשוט לנסות ולמנוע אותן.
תרופות למניעה
לדברי ד"ר אריק שטיינוויל, כיום ידוע שניתן למנוע מחלות לב בקרב אוכלוסיות מסויימות, גם באמצעות נטילת תרופות. "שלושה מחקרים גדולים מהחודשים האחרונים, מצביעים על תרופות חדשות היעילות במניעת שבץ מוחי, בחולים הסובלים מפרפור פרוזודרים – תופעה המתרחשת בקרב אחוזים גבוהים מהאוכלוסיה המבוגרת. התרופות הללו עשויות להחליף את התרופה קומדין, שהיא תרופת הבחירה לטיפול בבעיה כיום, אך דורשת ניטור, בדיקות דם חוזרות וכרוכה באי נוחות לחולים. חלק מתרופות אלו כבר נכנסו לסל, וחלקן נמצאות בשלבי אישור של ה-FDA". זאת ועוד, ידוע כיום כי השימוש בסטטינים עשוי לסייע במניעה ראשונית של מחלות לב, וזאת על אף שהיה שנוי במחלוקת, בעיקר לגבי נשים. מחקר שנערך ב-2010 במספר מרכזים ברחבי העולם, בדק את התועלת והסיכונים של הטיפול בסטטינים בקרב אנשים בריאים. המשתתפים נבחרו רק על פי סמן לדלקת בשם CRP בבדיקת הדם. לכולם היו רמות כולסטרול תקינות. במסגרת המחקר נבדקו הבדלי השפעת התרופה רוסובסטטין (אחת מתרופות מקבוצת הסטטינים) על גברים, לעומת נשים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: אחת נטלה רוסובסטטין והשנייה קיבלה אין בו (תרופת דמה). תוצאות המחקר הראו כי שימוש בסטטינים מצמצם אצל נשים, כמו אצל הגברים, את הסיכון לפתח מחלת לב וכלי דם. מסקנת המחקר היתה, שמומלץ להשתמש בסטטינים כאמצעי מניעה ראשוני נגד אירועי לב בקרב נשים וגברים כאחד, שלהם רמות מוגברות של CRP. לדברי ד"ר ירון ארבל, מנהל תחום כולסטרול ויתר שומנים בדם ב-beWell, "רמות CRP גבוהות עלולות להופיע בקרב אנשים עם עודף משקל, אנשים עם גורמי סיכון למחלות לב, ומעשנים. לאוכלוסיות אלו מומלץ לבצע בדיקת CRP בקופת החולים, בכדי לברר האם הם אכן נמצאים בסיכון למחלות לב".
פעילות גופנית - זה חשוב לי ולך
בנוסף לתרופות המסייעות כיום במניעת מחלות לב באוכלוסיות "מועדות", ישנן דרכים קלות ו'בריאות' יותר למנוע את התחלואה בקרב הציבור הרחב והבריא. לדברי אורלי וקסלר ינאי, מנהלת מכון הפיזיותרפיה במרכז הרפואי ת"א, בוצעו מאות מחקרים בארץ ובעולם, אשר בדקו את הקשר הישיר בין בריאות הלב ופעילות גופנית. ההמלצה הגורפת העולה ממחקרים אלה, היא שביצוע פעילות גופנית, בקרב בריאים וחולים כאחד, מסייע במניעת חולי ובשימור בריאות הלב. "פעילות גופנית מוגדרת ככל תנועה של הגוף, הדורשת אנרגיה. פעילות זו משפרת את צריכת החמצן של הגוף ואת סיבולת לב-ריאה, מורידה את לחץ הדם, משפרת את פרופיל השומנים בדם (כולסטרול), את תפקודי הגוף במאמצים גופניים (מפרקים, שיווי משקל) ואת התפקוד ככלל. במקביל, היא משפיעה לטובה על מצב הרוח ועל איכות החיים", היא אומרת.
וקסלר ינאי מספקת מספר המלצות דינאמיות לשמירה על הלב, הן לבריאים והן לכאלה הסובלים ממחלות לב:
- רצוי להיבדק על ידי רופא טרם התחלת פעילות גופנית, גם אם התחלת בפעילות אחרי שנים של חוסר פעילות.
- הפעילות הגופנית המומלצת כוללת 3-5 פעמים בשבוע פעילות אירובית, הנמשכת בין 30-40 דקות, בדופק גבוה מזה של מנוחה (כ-75% מהדופק המירבי, אשר מחושב לפי: 220 פחות הגיל).
- פעילות אירובית מומלצת היא הליכה בקצב בו כבר קצת קשה לדבר, ריצה, אופניים, שחייה.
- בבית - עבודה בגינה, הליכה לסופר ברגל או נסיעה באופניים, הגברת קצב ההליכה באופן הדרגתי, צפייה בטלוויזיה בזמן דיווש באופנים נייחים.
- במשרד - במקום כריזה או טלפון - לכו למצוא את מי שאתם מחפשים, ליגת ספורט במקום העבודה, לרדת מהאוטובוס 2 תחנות לפני מקום העבודה, וללכת ברגל.
- פנאי: חופשות משפחתיות הכוללות פעילות גופנית, טיול עם הילד או הנכד, ריקוד, משחקים, פגישה עם חבר לספורט ולא לדרינק בבר.
- כיום מומלץ להוסיף גם פעילות שאינה אירובית - חיזוק שרירים ואימוני כוח המותאמים לגיל וליכולת, ותרגילי גמישות לשמירה על טווח התנועה וגמישות המפרקים.
- מומלץ לבנות תוכנית אימון אישית, המותאמת על ידי איש מקצוע כמו פיזיותרפיסט, פיזיולוג, או מורה לחינוך גופני.
מזון ללב
לדברי ד"ר אולגה רז, לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי ת"א, לתזונה ישנו תפקיד משמעותי במניעה ובטיפול במחלות לב וכלי דם: "היום אנו מבינים שמזונות שונים, משפיעים על אופן פעולתם של גנים שונים - גם "רעים" וגם "טובים". ישנם מזונות המסייעים בהורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, ויש כאלה התורמים לעלייתם. מזונות מסויימים גורמים להתפתחות דלקת כרונית נמוכת עוצמה, המהווה סיכון למחלות לב וכלי דם, ומזונות אחרים מסייעים במניעת היווצרותה של הדלקת. כלומר - האוכל יכול 'גם להציל וגם להרוג'", היא אומרת, ומספקת מספר עצות לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות לב וכלי דם, דרך הצלחת:
לעשות:
- לשמור על משקל תקין.
- לאכול ארוחות קטנות כל 3-4 שעות.
- להוסיף כל יום 2-3 כפות שמן זית או קנולה לארוחה.
- לאכול שפע של ירקות בכל הצבעים ובכל צורת הכנה.
- לבחור רק סוגי בשר רזים: עוף בלי עור, הודו, בקר (סינטה, פילה או שייטל), דגים ללא שומן וציפוי ובלי רטבים שמנים.
- לאכול ביצים 4-7 פעמים בשבוע, בכל צורת הכנה, גם אם רמת הכולסטרול גבוהה.
- לבסס את הארוחות על פחמימות מרוכבות: לחם מחיטה מלאה, אורז בסמטי או מלא, פסטה מקמח דורום או מלא, גריסים וקטניות מכל הסוגים.
- לשתות 8-10 כוסות נוזלים שאינם מכילים סוכר.
- להגביל את כמות הפירות ל-2 ביום; לא לשתות מיצי פירות.
- לאלו הנוהגים לשתות אלכוהול - להעדיף יין אדום יבש או בירה בהירה, משקה אחד ביום, להימנע מיינות מתוקים, ליקרים ומרגריטות.
- ליטול תוספי תזונה במידת הצורך, לאחר התייעצות עם דיאטנית קלינית.
להימנע:
להתרחק מסוגי בשר שמנים, נקניקים, נקניקיות, קבבים, שמנת, קצפת, גבינת שמנת, מזון מתוק ושמן, חטיפים, פיצוחים מלוחים, בורקס, ג'חנון, משקאות ממותקים בסוכר, מאכלים מקמח לבן.
