תוכן עניינים

רבים מאיתנו חשים מידי פעם כאבים: בחזה, בכתף בזרוע או אפילו בחלק העליון של הבטן. הכאבים באים לידי ביטוי באופנים שונים: כאב עמום, חד ומפלח, דקירות, תחושת פצע עמוק, צרבת וכיו"ב. חלקנו מרגישים בלחץ גואה, המלווה בהזעה ובדפיקות לב מואצות. יש המתארים תחושה של אבן כבדה הרובצת על ליבם במלוא משקלה עד כי קשה להם לנשום, אחרים מרגישים פשוט נהדר ובאופן מפתיע, לכאורה, בבוקר בהיר אחד- מתמוטטים. תופעות אלה עלולות להופיע: בעת פעילות גופנית מתונה/מאומצת, לאחר ניקיונות ובישולים לקראת השבת, במהלך ויכוח עם הילדים, לעיתים עם סיום ארוחה דשנה במסעדה מפנקת עת יציאתנו לאוויר הקריר וכן, אפילו בעת מנוחה בכורסת הטלביזיה בתום יום עבודה מפרך ורווי מתח.


מחלות לב והטיפול בהן


ללב חוקים משלו

הידעתם שכלי הדם בקרב גברים שונים במעט בקוטרם מכלי הדם בקרב נשים? אותות המשוגרים מליבנו גברים ונשים כאחד, יש לקרוא בערנות ולפעול בהתאם, וודאי שאין להתעלם מקיומם!
הלב הוא, ללא ספק,  המכונה הטבעית המופלאה ביותר בעולם, המתקתקת כשעון שוויצרי 60-100 פעימות בדקה, 80 שנה בממוצע בלי הפסקה.  מכונה שיש לבדוק ולתחזק לא פחות ממה שאנו עושים לטובת המכונית שלנו.  למרות כל זאת,  כמה מאיתנו החשים בליבם פשוט לוקחים נשימה עמוקה ואפילו אינם מטרידים את עצמם כל שכן את בן/ת הזוג ב"זוטות" מסוג זה? פוטרים עצמנו "בלמה לעשות עניין משום דבר". ובכן, ברוב המקרים התופעה חולפת ואינה מעידה בהכרח על התפתחות מחלות לב, אולם בחלק אחר מהמקרים, לא מדובר ב"שום דבר" וסוף הסיפור עלול להסתיים אחרת לחלוטין.


מחלות לב

מחלות לב מהוות את הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה כלל עולמית. כשבעה עשר מליון בני אדם מתים מידי שנה בעולם עקב מחלות לב וכלי דם. מכלל מחלות הלב מחלות לב כלליות, הקשורות בטרשת של עורקי הלב (עורקים הכליליים) מהוות את החלק העיקרי. הצרויות בעורקים הכליליים, גורמות להפחתה באספקת דם מחומצן לשריר הלב. היצרות חלקית, או חסימה מלאה של עורק כלילי גורמת להפרעה בזרימת דם מחומצן אל איזור שריר הלב. התקף לב, או בשמו המדעי אוטם חד בשריר הלב מתרחש כאשר עורק כלילי נחסם לחלוטין ואותו איזור שחדל מלקבל דם, הופך לרקמת צלקת שאינה מתפקדת יותר, הפרעה זו היא בלתי הפיכה. הביטויים הקליניים של מחלת לב כלילית חסימתית הינם: כאבים בחזה, אי ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בהולכה החשמלית של הלב – חסמים לסוגיהם ומוות פתאומי.


גורמי הסיכון

גורמי הסיכון העיקריים הם: רמת שומנים גבוהה בדם (כולסטרול וטרי-גליצרידים) יתר לחץ דם, המכונה ה"רוצח השקט" מאחר שרבים כלל אינם חשים בקיומו, גיל, עישון, סכרת, היעדר פעילות גופנית מספקת, השמנת יתר והפרעות נפשיות שונות, היסטוריה משפחתית של מחלות לב מצביעה על פוטנציאל גנטי למחלות לב.
לדברי דר' ישראל תמרי, קרדיולוג בכיר במערך לרפואה מונעת בבי"ח איכילוב, "לא הכל בשליטתנו, את הגנטיקה לא נוכל לשנות, אולם את יתר הגורמים ניתן לאתר בשלבים מוקדמים ואף למנוע ע"י ניהול אורח חיים בריא והקפדה על בדיקות תקופתיות".


סקר לב ייעודי - בדיקות לב תקופתיות

סקר לב מקיף המתבצע ע"י מיטב המומחים במערך לרפואה מונעת בניהולו של פרופ' נדיר ארבר במרכז רפואי ת"א (איכילוב) נותן מענה מושלם בדיוק לצורך הזה. סקר זה מאפשר לכולנו להיות עם האצבע על הדופק ומטרתו לאתר את אותם גורמי סיכון למחלות טרשתיות, לפני שהמחלה תבוא לידי ביטוי קליני. הסקר עוסק ברפואה מונעת, על מנת לא להגיע לרפואה מטפלת, שלרוב ניתנת באיחור, כשהנזק כבר בלתי הפיך. במסגרת סקר הלב: הקרדיולוג מראיין את הנבדק ולומד האם קיימים גורמי סיכון, בהמשך מבצע בדיקה גופנית המאתרת אם קיימים: יתר לחץ דם במנוחה, הפרעות בקצב הלב במנוחה, אוושות שייתכנו בשל מחלת מסתמי הלב, סימני אי ספיקת לב ומחלות כלי דם היקפיים כגון עורקי הצוואר והגפיים. בבדיקות דם הנלקחות במסגרת סקר הלב ימדדו רמות: השומנים בדם, רמת הגלוקוזה בדם (סוכר) וכן בדיקות כלליות שונות כגון: ספירת דם, תפקודי כליות, תפקוד בלוטת המגן, אלקטרוליטים בדם ועוד. עוד מבוצעות בדיקת אק"ג וארגומטריה שמטרתן לאתר: מחלת לב כלילית חסימתית, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בהולכה החשמלית של הלב, יתר לחץ דם במנוחה ובמאמץ, וכן קביעת הכושר הגופני של הנבדק. בנוסף מבוצע אקו לב במנוחה- הבודק את מבנה הלב ומסתמי הלב ומאפשר אבחון מחלות של שריר ומסתמי הלב, זאת לצד בדיקת דופלר קרוטידים של עורקי הצוואר המאתרת אם קיימת היצרות בעורקי הצוואר, שעלולה להעיד על מחלה טרשתית של הלב. כל הבדיקות מבוצעות תוך מספר שעות ע"י מיטב המומחים של בי"ח איכילוב, העושים שימוש בציוד חדיש ומתקדם, המאפשר קבלת תמונה מהימנה על מצבך הבריאותי. בהתאם לממצאים, יתכן ויומלץ על בדיקות משלימות כגון: אקו לב באמץ, מיפוי לב תאליום במאמץ, הולטר אק"ג (רישום רציף של אק"ג במשך 24 שעות), או הולטר לחץ דם. במקרים מסוימים יופנה הנבדק לצנתור לב כלילי. בנוסף להמלצות על בדיקות נוספות וטיפול תרופתי, תינתנה המלצות בהתאם לכושר הגופני על ביצוע פעילות ספורטיבית, שינוי הרגלי תזונה למניעה, או כטיפול בעודף משקל, המלצה על דיאטה מתאימה לאיזון סכרת ויתר שומנים בדם וכיו"ב.

 

לדברי דר' ישראל תמרי: "מידי יום מאותרים גורמי סיכון בנבדקים רבים, שכלל לא חשדו בקיומם, ע"י טיפול נכון בגורמי הסיכון נמנעות מחלות הלב ובמקרים בלתי מבוטלים ניצלים חיים רגע לפני ההתקף, עת הנבדק מובהל לצינתור מיידי".

מומלץ לבצע סקר לב במרווחים קבועים אחת לשנה/לשנתיים, תוך תלות בגיל הנבדק ו/או בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב כלילית טרשתית. 

רוצים להסיר אבן מהלב? אל תחשבו פעמיים, בריאותכם במקום הראשון - פרטים נוספים או קביעת תור לסקר ניתן לקבל בטל': 03-6973716/3498

תפריט ניווט תחתון