תוכן עניינים

חוש הראיה הוא אחד החושים המרכזיים של האדם, כאשר ברור כי כל פגיעה באחד ממרכיבי מערכת הראיה, גורמת לירידה באיכות החיים.  עם העלייה בתוחלת החיים, סובלים יותר ויותר אנשים מתופעות הזקנה, ובראשן הפרעות בראיה. עפ"י מחקרים שנערכו בעולם המערבי, אחוז האנשים הסובל מליקויי ראיה הולך וגדל: בארה"ב בלבד מדווח על 135 מיליון איש מעל גיל 45 הסובלים בצורה זו או אחרת מליקויי ראיה. ירידה באיכות הראיה נובעת משינויים פיזיולוגיים טבעיים בעין המזדקנת, או כתוצאה ממחלות (שינויים פתולוגיים).  השינויים הפיזיולוגיים מתייחסים לירידה ביכולת המיקוד והגמישות של העין למרחקים שונים; תופעה זאת  נובעת למעשה מ"הזדקנות העדשה", תהליך הקרוי פרסביופיה ומתבטא בצורך במשקפי קריאה עם העליה בגיל. עכירות העדשה המכונה קטרקט או ירוד מביאה לירידה הדרגתית בראיה ולטשטוש בראיה. התנתקות זגוגית העין הוא תהליך פיזיולוגי נוסף המתרחש עם הגיל ומוביל להתנתקות הזגוגית מהרשתית, דבר העלול להביא לקרע ברשתית, להופעת דימום בחלל העין ואפילו להיפרדות רשתית המחייבת ניתוח.

איכות הראיה


במקביל לשינויים הפיזיולוגיים בעין המזדקנת עלולים להופיע שינויים פתולוגים הנובעים ממחלות עיניים, כשהבולטות בהן : ניוון מרכז הראיה (נמ"ג- AMD) - מחלה הפוגעת בחלק המרכזי של הרשתית (מקולה), האחראי על חדות הראיה והקונטרסט; גלאוקומה (ברקית) - מחלה הנגרמת מעליית הלחץ התוך-עיני וגורמת לפגיעה בלתי הפיכה בסיבי עצב הראיה ובשדה הראייה; קטרקט - התעכרות העדשה התוך עינית וירידה בראיה; סוכרת בעין (בקרב חולי סכרת) - המאופיינת על-פי רוב בדלף של כלי דם קטנים הגורם לבצקת במרכז הראיה, וצמיחה של כלי דם חולים ברשתית, הנוטים לדמם לתוך זגוגית העין ולירידה בראיה.

 

במקרים מסויימים, כאשר ישנה ירידה באיכות הראייה ולא ניתן למצוא לה הסבר בבדיקה שיגרתית, ניתן לפנות למרפאה לאלקטרופיזיויולוגיה של הראיה, שנפתחה לאחרונה במרפאות העיניים של המרכז הרפואי ת"א. במרפאה מתבצעות בדיקות המבוססות על מדידות חשמליות לאורך כל מערכת הראייה – החל בעין, דרך מערכת העצבים שמובילים את האותות למוח, ועד לאזור במוח שבו האותות החשמליים מעובדים ויוצרים את התמונה שאנו רואים. בדיקות אלו מאפשרות להעריך את קיומו של ליקוי כלשהו בתפקוד מערכת הראיה ואת מיקום הליקוי. בין היתר, המעבדה מאפשרת לאתר מחלות תורשתיות ניווניות של הרשתית, באמצעות בדיקת ERG (אלקטרורטינוגרם) הכוללת רישום של תגובת הרשתית לגירויי אור בתנאי אור וחושך, באמצעות אלקטרודה דמוית עדשת מגע המונחת על העין. דוגמה למחלה שכזו הינה רטיניטיס פיגמנטוזה, אשר גורמת לצמצום הדרגתי של שדה הראיה, להפרעה קשה בראיית לילה ובסופו של דבר עלולה לגרום גם לעיוורון. בעבר נחשבה המחלה ומחלות אחרות הדומות לה לחשוכות מרפא, אולם כיום בזכות מחקר ענף עולות אפשרויות לטיפולים עתידיים חדשניים, הכוללים טיפולים גנטיים, השתלת תאי גזע ורשתית. לאחרונה אושר בעולם אמצעי לשיפור הראיה בחולים עם רטיניטיס פיגמנטוזה מתקדמת. בניתוח תוך עיני מונח שבב חשמלי על גבי הרשתית, היוצר גירוי ראייתי אצל אנשים שעד כה היו כמעט עיוורים.


מחלת הנמ"ג - ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD)

ניוון מרכז הראיה ברשתית הקשור לגיל (AMD - Age  Related Macular Degeneration) מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראיה חדה בקרב אנשים בני 50 ומעלה, בעולם המערבי. שכיחות המחלה עולה ככל שהגיל מתקדם, וההערכה היא כי בשנת 2020 ילקו במחלה 20 מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה בארה"ב. למרות שהמחלה אינה גורמת לעיוורון מוחלט, היא גורמת להגבלה בתיפקוד היומיומי הכולל קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי פנים, התמצאות ברחוב ובמקומות בלתי מוכרים, וכד'. קיימות שתי צורות של ניוון הרשתית בגיל המתקדם: הצורה היבשה והצורה הרטובה. במקרה של "מחלה יבשה", יופיעו משקעים צהובים במרכז הראייה, ואילו ב"מחלה הרטובה"  תופיע צמיחת כלי-דם חריגים מתחת לרשתית,ויוצרים רקמת צלקת שגורמת לאובדן ראייה בלתי-הפיך. המחלה תתבטא לרוב בכתם או בעיוות של הראייה המרכזית (הקרוי מטמורפופסיה). לעתים רואים החולים תמונה מוקטנת, או גודל שונה של האובייקט בכל עין.

 

איכות הראיה


הטיפול המקובל כיום, מתבצע באמצעות הזרקות תוך עיניות של שני חומרים: לוסנטיס ואווסטין. המטרה היא לחסום חומר הנקרא VEGF - Vascular Endothelial Growth Factor . ה-VEGF מעורר צמיחת כלי דם לא תקינים, בתהליכים פתולוגיים ובתוכם סרטן מסוגים שונים, וכן כלי דם בשלב הרטוב של מחלת ניוון הרשתית הקשור לגיל. הלוסנטיס הינה התרופה הראשונה שאושרה לשימוש, על פי תוצאות מחקר אשר הראה, כי כ-95% מהחולים שטופלו בתרופה זו זכו להתייצבות הראייה וכ-40% מהם השיגו שיפור בראייה – וזאת תוך שנה אחת. כ-40% מהחולים שטופלו בלוסנטיס השיגו ראייה של 6/12 - חדות ראייה אשר מאפשרת נהיגה. התרופה הוכחה כיעילה ביותר, אך מחירה הרב (כ-1500 דולר לטיפול) מנע בתחילה את השימוש הנרחב בה. קהילת רופאי העיניים החלה להשתמש בתרופה בשם אווסטין, הדומה מאוד ללוסנטיס. השימוש באווסטין השיג תוצאות דומות לשימוש בלוסנטיס, כאשר מחיר האווסטין נמוך משמעותית ממחיר הלוסנטיס. כיום שתי התרופות נמצאות בשימוש, וגם בישראל הן זוכות לשימוש יומיומי ע"י מומחי הרשתית. לטיפולים באווסטין ובלוסנטיס, למרות יעילותם הרבה, מתלווים סיכונים וסיבוכים. הסיבוך העיקרי הינו זיהום תוך עיני. בשל הצורך להזריק חומר לגלגל העין, ישנו סיכון של החדרת חיידקים לעין במהלך ההזרקה. סיבוך זה הינו נדיר ביותר - 1/1000 הזרקות, אך במידה והוא מופיע הינו הרסני ביותר לרקמות העין העדינות, ומחייב ניתוח דחוף של ניקוי חלל העין והזרקת אנטיביוטיקה. בנוסף, בעת השימוש בלוסנטיס ובאווסטין חלק מן החולים ממשיכים לאבד ראייה, למרות ההזרקות החוזרות. על רקע זה נבדק היום דור חדש של תרופות, אשר מטרתן להשיג טיפול יעיל יותר לניוון הרשתית. יעילות הטיפול יכולה להתבטא בשיעורי הצלחה גבוהים יותר מהמקובל כיום, או בצמצום כמות הזריקות אותן נאלץ החולה לקבל.


גלאוקומה

מחלת הגלאוקומה (בעברית: ברקית) שכיחה בקרב 2% מכלל האוכלוסיה ומהווה את הגורם השני לעיוורון בעולם המערבי. למעשה, מדובר בקבוצה של מחלות המאופיינות בניוון מתקדם ואיטי של עצב הראיה (בחלק האחורי של גלגל העין). במרבית המקרים, הגורם לכך הוא בעיה בניקוז הנוזל ועליית הלחץ התוך עיני שגורם למוות איטי של תאי העצב ברשתית, אך עם זאת, בעשורים האחרונים גילו חוקרים כי לא קיים קשר ישיר ומחייב בין הלחץ התוך עיני למחלת הגלאוקומה, וכי יש להבדיל בין גלאוקומה שנוצרת בגלל לחץ תוך עיני לבין גלאקומה שנוצרת בנוכחות לחץ דם תקין. מבחינה קלינית הממצא האמין ביותר להימצאות גלאוקומה  הינו קעור פתולוגי של ראש עצב הראיה (Cupping). שינויים אפשריים נוספים הם שינויים ניווניים סביב העצב, שטף דם בגבול ראש העצב ואיבוד תאים משכבת תאי הגנגליון של הרשתית.

 

איכות הראיה

מחלת הגלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה": עד לשלבים מתקדמים של המחלה, הלוקה בה אינו מרגיש הפרעה ואינו מודע לקיומה. זאת הסיבה שהחל מגיל 40 מומלץ להיבדק על-ידי רופא עיניים אחת לשנה, במטרה לבדוק את מידת הקיעור של עצב הראיה ואת הלחץ התוך עיני. הדבר נכון במיוחד עבור אנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה. יש לציין שבמיעוט מהמקרים מופיעה גם גלאוקומה אקוטית (חריפה), שבניגוד למחלה הכרונית מלווה בכאבים, וכמובן גם היא מצריכה טיפול. הטיפול הראשוני בגלאוקומה הוא תרופתי ומיועד להורדת הלחץ התוך עיני באמצעות טיפות עיניים, המוזלפות בין פעם אחת לפעמיים ביום, בהתאם לסוג החומר. במידה והטיפול בטיפות אינו משיג את התוצאה הרצויה, ניתן להוסיף לו טיפול בלייזר שמטרתו לגרום לשינוי מבני המשפר את ניקוז הנוזלים ומפחית את הלחץ התוך עיני. במידה ושני הטיפולים הראשונים לא עוזרים, ניתן לפנות לטיפול ניתוחי: ניתוח סינון - טרבקולקטומיה (Trabeculectomy), שמטרתו להוריד את הלחץ ע"י יצירת נתיב חלופי לניקוז הנוזל מהעין שלא דרך מערכת הסינון הרגילה. במקרים קשים או כאלה בהם לא מתאפשר ניתוח כזה, ניתן להשתיל בחלל העין נקז להורדת הלחץ התוך עיני. במקרים של גלאוקומה קשה שאינה מגיבה לטיפול התרופתי וגם לא לניתוחיים שצוינו לעיל, ניתן לבצע פעולה של הרס חלקי מבוקר של גוף העטרה (Cyclodistruction), על-מנת להקטין את הפרשת הנוזל ולהוריד על-ידי כך את הלחץ.


קטרקט

קטרקט הינה עכירות של עדשת העין. כאשר הקטרקט מתקדם ומופיעה ירידה בחדות הראיה ובאיכות הראיה יש צורך בניתוח. בניתוח מוחלפת העדשה הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית לשם החזרת הראיה לקדמותה.
לצורך התאמת העדשה לעין המנותחת מבוצעת בדיקה הנקראת ביומטריה, בה נמדדים אורך גלגל העין וכוח התישבורת של הקרנית. מחשב מיוחד מקבל את הנתונים ומעבדם למספרים הנותנים לנו אפשרות לבחור עדשה בכוח ("מספר") הרצוי. למעשה המנותח והמנתח ביחד מחליטים מה המטרה המתוכננת. ניתן לבחור ולשאוף לראיה טובה ללא משקפיים למרחק או לקרוב. יש לזכור שיש להתחשב במצב העין השנייה- במספר במשקפיים והאם העין מועמדת גם היא לניתוח בקרוב. הביומטריה הינה בדיקה משוערת המסתמכת על הניסיון הקיים ועל נוסחאות תיאורתיות לניבוי המספר. לעיתים למרות שהחישוב מדוייק, עדיין יש צורך במשקפיים בשל אסטיגמציה (צילינדר) או סיבות אחרות. בשנים האחרונות הוכנס לביצוע הביומטריה מכשיר ה- IOL Master המסתמך על טכנולוגיית לייזר לצורך ביצוע הביומטריה. המכשיר מצליח להביא את הניתוחים לדרגת דיוק בתוצאת התישבורת (דהיינו "המספר") שלאחר הניתוח. כך, ניתן בחלק מהמקרים לא רק להחזיר למנותח את יכולת הראייה הצלולה, אלא גם לאפשר לו "להיפטר" מהמשקפיים לראייה מרחוק או מקרוב או, באמצעות השתלת עדשה רגילה או עדשת מולטיפוקלית. עם זאת, יש לזכור שתוצאות אלו עדיין אינן ישימות לכל החולים: בקטרקט מתקדם או בעיניים ארוכות או קצרות במיוחד (עם משקפיים עבים יחסית) לא ניתן להגיע לדיוק מקסימלי. הניתוחים המודרניים מבוצעים בדרגת בטיחות גבוהה והאפשרות להשיג שחרור מהתלות במשקפיים מביאים אותנו לבצע את הניתוחים בשלב מוקדם יותר מבעבר. עם זאת יש לזכור כי מדובר עדיין בניתוח תוך עיני וכדאי לבצעו רק כאשר ההפרעה לאיכות הראיה ולאיכות החיים מצדיקה ניתוח כזה.


סוכרת בעין

שיעור התחלואה בסוכרת עולה עם הגיל, ומבין כל הסיבוכים הנלווים למחלה נפוצה זו תיתכן גם פגיעה קשה ובלתי הפיכה ברשתית, שעלולה להוביל להתפתחות קטרקט, גלאוקומה, פגיעה בראיה או בקרקעית העין, כתוצאה מזליפה של נוזלים או דם לתוך העין. פירושה של הפגיעה היא טשטוש ועיוות של התמונה הנקלטת ברשתית ומועברת אל המוח, ובמצבים חמורים אף לעיוורון. חשוב לדעת: גם שמירה על איזון רמת הסוכר בדם אינה מבטיחה מניעת הידרדרות בראייה במרוצת השנים, ומאחר וקיימים טיפולים יעילים בסוכרת בעין – חשוב להקפיד על בדיקות עיניים סדירות. הטיפול יכול להתבצע או באמצעות הזרקות לעין, או בטיפולי לייזר.


לקריאה נוספת בתחום

רוצה לדעת עוד על :
שירותי המרפאה- אלקטרופיזיולוגיה של הראייה
לכל הכתבות בנושא "עיניים" לחצו כאן
האם אתה סובל מגלאוקומה? למילוי שאלון עצמי לחץ כאן

תפריט ניווט תחתון