יום האלצהיימר הבינלאומי חל, בכל שנה, ב-21 בספטמבר. זהו יום שמזכיר את ההתמודדות הקשה והמורכבת הנדרשת, יום יום, מאנשים הסובלים מדמנציה ומבני משפחותיהם. מועד זה מייצר הזדמנות עבור חוקרים, מדענים וארגונים שונים, לחשוב ולקדם פתרונות שיסייעו לאנשים הסובלים מדמנציה לחיות טוב יותר.
כתבה: ד"ר נועה ברגמן. רופאה בכירה, מנהלת השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית
דמנציה מוגדרת כאשר לאדם יש פגיעה כה משמעותית ביכולת החשיבה או ההתנהגות עד שאינו מסוגל לתפקד בצורה עצמאית. מחלת אלצהיימר, מחלה ניוונית מוחית, היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה בגיל מבוגר.
דמנציה היא אחד מהאתגרים הקשים ביותר שהאנושות מתמודדת מולם. מעל 50 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים כיום עם דמנציה. ולצד כל אחד מאותם 50 מיליון, עומדת משפחה שלמה שסובלת ביחד אתו – ולא רק מהמחלה. גם מתגובות הסביבה. השנה, יום האלצהיימר הבינלאומי מוקדש לשבירת הסטיגמות, הסטריאוטיפים והמיתוסים הסובבים את האבחנה. ההתמודדות עם דמנציה כרוכה בקשיים עצומים, בחששות ובמגבלות משמעותיות. חשוב, שכולנו - כחברה, נעשה ככל שביכולתנו על מנת שהחולים ומשפחותיהם לא יצטרכו להתמודד גם עם בורות, חוסר התחשבות ואף אכזריות של אנשים בסביבתם.
לעיתים קרובות, אנו שומעים מבני משפחה ומטפלים על מבטים, בדיחות לא נעימות או הערות חודרניות, כאשר הם נמצאים בציבור עם האהוב שלהם. דמנציה איננה בדיחה, ואנשים שסובלים ממנה זכאים לטיפול מתוך הבנה, רגישות וכבוד. שמירה על איכות חיים גבוהה היא אחת מהמטרות העיקריות בטיפול באנשים עם דמנציה. החולים סובלים מבעיות מורכבות וסימפטומים המערבים תחומי חיים שונים. ההתערבויות צריכות להיות מותאמות אישית ומתוך ראייה של האדם כשלם, יחד עם משפחתו.
המלצות למניעת דמנציה בשנת 2020
ככל שתוחלת החיים עולה, כך עולה שכיחות מחלת האלצהיימר והדמנציה הנגרמת כתוצאה ממנה. אבל יש גם חדשות טובות: היום יודעים על קיומם של גורמי סיכון למחלה, גורמים שניתנים לשינוי ולמניעה. בשנים האחרונות, פחתה משמעותית היארעות (מספר המקרים החדשים של הופעת מחלה באוכלוסייה מסוימת במשך פרק זמן נתון) הדמנציה במדינות רבות, ככל הנראה בזכות שיפור הנגישות להשכלה, לתזונה בריאה, לטיפול רפואי מתקדם ולשינויים בסגנון חיים.
לכבוד יום האלצהיימר הבינלאומי, סיכמנו עבורכם את גורמי הסיכון ומיטב ההמלצות הרפואיות למניעה של מחלת אלצהיימר ודמנציה. כי לעולם לא מוקדם או מאוחר מדי לנקוט בפעולות למניעת דמנציה.
גורמי סיכון בגיל הצעיר (לפני גיל 45):
- חוסר השכלה: ההשכלה משפיעה לטובה על הרזרבה הקוגניטיבית. לכן, כבר בגיל צעיר חשוב לבנות רקמת מוח בריאה ויעילה, כך שגם במצב של מחלה, יוכלו התפקודים הקוגניטיביים להישמר במידה טובה יותר. מבחינה חברתית, יש חשיבות עליונה להקצאה של משאבים שיאפשרו השכלה טובה ונגישה לכולם מגיל ילדות.
גורמי סיכון באמצע החיים (גיל 45-65):
- ירידה בשמיעה
- חבלות ראש
- יתר לחץ דם
- צריכת אלכוהול מעל 21 מנות שבועיות
- השמנת יתר
גורמי סיכון בגיל השלישי (מעל גיל 65):
- עישון סיגריות
- דיכאון
- בידוד חברתי
- חוסר פעילות גופנית
- זיהום אוויר
- סוכרת
גורמי הסיכון באמצע החיים ובגיל השלישי משפיעים גם כן על הרזרבה הקוגניטיבית ואף עלולים לזרז התפתחות של תהליכי מחלה ניוונית במוח.
המלצות:
- יש לקדם נגישות להשכלה בגיל הצעיר עבור כל שכבות האוכלוסייה
- איזון לחץ דם בגיל הצעיר ובאמצע החיים עשוי לדחות או למנוע הופעת דמנציה
- פעילות גופנית באמצע החיים ובגיל השלישי מגינה מפני דמנציה, ייתכן במנגנון של הפחתה בהשמנת יתר, סוכרת ושאר גורמי סיכון למחלות כלי דם
- שימוש בעזרי שמיעה מפחית את העלייה בסיכון הנובעת מהפגיעה בשמיעה
- דיכאון מהווה גורם סיכון לדמנציה וחשוב לאבחן ולטפל בו
- יש להקטין את החשיפה לחבלות ראש
- הפחתה בצריכת אלכוהול עשויה להפחית דמנציה של הגיל הצעיר והמבוגר
- הפסקת עישון, אפילו בגיל מבוגר, מפחיתה את הסיכון הכרוך בו לדמנציה. במדינות רבות קיימות יוזמות שמטרתן להגביל חשיפה לעישון סיגריות.
- קובעי מדיניות צריכים לשאוף לשפר את איכות האוויר, בעיקר באזורים עם זיהום אוויר גבוה.
- 1מומלץ להתמיד בפעילות קוגניטיבית, גופנית וחברתית בגיל הצעיר, באמצע החיים ובגיל המבוגר.
טיפול בכל גורמי הסיכון הללו עשוי באופן תיאורטי למנוע או לדחות כ 40% ממקרי הדמנציה בעולם.
כל אחת ואחד מאתנו וכולנו כחברה נוכל לשנות את העתיד:
להקטין את התחלואה הקשה הנובעת ממחלות ניווניות של המוח ולמנוע דמנציה.
