האם הליכה מאיטה את הירידה הקוגניטיבית בקרב חולי אלצהיימר?
הליכה של 8 ק"מ בשבוע עשויה להגן על המוח מפני ירידה קוגניטיבית בקרב אנשים עם הפרעה קוגניטיבית קלה, או מחלת אלצהיימר. חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג, הציגו את הממצאים בכנס השנתי של הרדיולוגים בארה"ב. בקרב אנשים בריאים 10 ק"מ בשבוע עושים את אותה הפעולה. במחקר השתתפו למעלה מ- 420 בני אדם בני 80, מתוכם כ-130 שסבלו מהפרעות קוגניטיביות (יותר מ-80 עם הפרעה קוגניטיבית קלה ולמעלה מ- 40 סבלו מאלצהיימר), היתר בריאים. החוקרים קיבלו דיווח על הרגלי ההליכה של המשתתפים וערכו במשך 10 שנים בדיקות MRI כדי לעקוב אחרי שינויים בנפח המוח. החוקרים מסבירים כי הנפח מהווה מדד חשוב להבנת תהליכים במוח, כאשר הוא מצטמצם, המשמעות היא שתאי מוח מתים. אך כאשר הוא נשאר גבוה, זה סימן שבריאות המוח נשמרת. החוקרים מצאו, כי בקרב אנשים שדיווחו על הליכה קבועה של 8 ק"מ בשבוע, והיו במעקב של MRI, נצפתה שמירה בנפח המוח בקרב הסובלים מאלצהיימר ואנשים עם הפרעה קוגניטיבית קלה, במיוחד באזורי המפתח לזיכרון ובמרכזי הלמידה של המוח. לדברי החוקרים, אצל מטופלים אלו הירידה בזיכרון איטית יותר במשך חמש שנים, לעומת אלו שאינם מקפידים ללכת.
הפרעה קוגניטיבית קלה מתבטאת בבעיות זיכרון וחשיבה מוגברות יותר לעומת המצב הטיפוסי לקבוצת הגיל המסוים, אך המצב אינו חמור כמו אצל בקרב הסובלים מאלצהיימר. אומנם כמחצית מהאנשים הסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה מפתחים בשלב מאוחר יותר אלצהיימר. עקב תוחלת החיים העולה, עלה שיעור הסובלים ממחלות אלה בשנים הבאות. מאחר ואין כיום עדיין ריפוי לאלצהיימר, מומחים רבים בתחום מנסים למצוא דרכים שיקלו לפחות על התסמינים ויאטו את התקדמות המחלה אצל אנשים שסובלים כבר מהשלבים המוקדמים של בעיות אלה. בארה"ב אלצהיימר הינה הסיבה השישית בחשיבותה כגורם תמותה. 50% עד 70% ממקרי הדמנציה הינם בקרב הסובלים מאלצהיימר, רובם הינם מעל גיל 65. החוקרים ערכו למשתתפים גם מבחני חשיבה וזיכרון, על מנת לעקוב אחרי התפתחות החשיבה והירידה הקוגניטיבית לאורך שנים. כאשר צוות המחקר בדק את הקשר בין פעילות גופנית לבין תוצאות ה-MRI ותוצאות המבחנים, הוא מצא, כי ככל שהמשתתף היה פעיל מבחינה גופנית, כך נשמר נפח המוח שלו. ניתוח נוסף של הנתונים הראה, כי המינימום הנדרש על מנת לשמור על נפח המוח ולהאיט את הירידה הקוגניטיבית, הוא 8 ק"מ בשבוע בקרב אנשים עם בעיות קוגניטיביות קיימות ו-10 ק"מ בקרב בריאים. לעומת זאת, מדגישים החוקרים, כי הליכה ארוכה יותר אינה מועילה יותר. הצוות מפיטסבורג מסכם, כי הליכה קבועה אינה יכולה אומנם לרפא אלצהיימר, אך היא עוזרת למוח להתנגד להתקדמות המחלה.
לדברי ד"ר אלסיה אש, מנהלת אשפוז יום נוירולוגי במרכז הרפואי ת"א, איכילוב: "המחקר תואם את הגישה החדשנית בתחום, ששינויים בהרגלי חיים יכולים לתרום לדחייה ולמניעה של הפרעות קוגניטיביות. איתור מוקדם של הפרעות קוגניטיביות קלות בשילוב הליכה יומיומית יכולים לדחות בעיות חמורות של חשיבה וזיכרון. לכן חשוב לאבחון הפרעת זיכרון ולקבל לייעוץ רפואי כשמתחילה ירידה ביכולות המנטאליות. במרכז הרפואי תל-אביב אפשר לבצע אבחון, הכולל מבדק קוגניטיבי ממוחשב ופגישה עם נוירולוג מומחה לדיון בתוצאות המבחנים, הסבר על משמעותן והמלצות להמשך אבחון, טיפול או מעקב".
מקור:
Physical Activity and Gray Matter Volume in Late Adulthood: The Cardiovascular Health Cognition Study; presented at the 96th Scientific Assembly and Annual Meeting of the Radiological Society of North America, November 2010.
